יפה תואר על בראשית רבה/מד/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

לפי שאינו מזכיר כאן החוי כו'. ביאור הדברים כי בדברים ז' כתיב ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי. וכלם נזכרו פה זולת החוי לכן אמר שהוא הרפאים ומה שלא אמר כי חוי נכלל בכנעני דהא כל ז' עממים היו כנענים. וכן מקשה ולמה נתן להם שבעה המנויים שם ולא מנה שם את הקני ואת הקנזי ואת הקדמוני ומשני שלא זכו בהן עד לעתיד. ומ"ש ערבייה שלמיה נוטייה וכן אידך דקרו להם בשמות אחרים ע"כ גמרא גמירי להם כי אלה שלשה העמים נקראו בשמות האלה:

חזירתא רעיא בעשרה. זה ד"מ כי הרע רבה בארץ מהטוב. וה"נ הוי עשר משפחות מבני כנען כי כולם מכנען יצאו וכמ"ש הראב"ע. ואברם ושרי גם בן אחד לא היה להם וזה שסמך ליה ושרי אשת אברם לא ילדה לו. ויתכן שהוא ג"כ תוכחת מוסר שלא יקשה ענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו כי כן הוא דרך העולם להיות ההצלחה נמצאת יותר ברעים מבטובים:

כל אלין אמר הקב"ה כו'. נראה שהוא ההערה שנלמוד מזה כי זה הוא מחסדי ה' לטובים שקודם המצאם בעולם מכין להם הטובה כמו שיעד כאן י' העמים לזרע אברהם שעדיין לא בא: