יפה תואר על בראשית רבה/מד/יב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
וכי מחוץ לעולם הוציאו. כי בכ"מ הוא מזכיר מקום הוצאתו כמו מן הבית חוצה מחוץ לעיר מחוץ למחנה. וכיון דלא הזכיר פה מאיזה מקום הוציאו א"כ נראה שהוציאו מכל העולם ומכל המקומות. ולכן מפרש החוצה לא מלשון חיצונית רק מלשון רחוב ושוק שהראה לו כל שבילי שמיא כדי שיראה רבוי הכוכבים אם יוכל לספור אותם ומ"ש ויוצא מפרש שהוציאו מהבית להראות לו שבילי דרקיע. ור' יוחנן מפרש באמת החוצה מחוץ לעולם שהעלה אותו למעלה מכיפת הרקיע. ורבנן דאמרי נביא את כו' י"ל דחולקין בזה כי ר"י סובר אשר כל האדם מצד נפשו השכלית הוא למעלה מהמערכה וז"ש העלה אותו למעלה וכו' להודיעו כי אין האדם נכנע תחת מערכות השמים ורבנן אמרי כי האדם בכלל באשר הוא טבעי הוא נכנע תחת המערכה השולטת על כל פגעי הארץ ומקריה. ורק האנשים רמי המעלה עושי צדקה ויראי אלהים תשתנה להם המערכה בשביל רצונם באשר כי ה' יעשה את רצון יראיו. וז"ש נביא אתה ואין את איסטרולוגוס להכנע כמוהם תחת המערכה:
עד דסנדלא ברגליך כו'. הכוונה אם תראה כי העת היא לך עת צלחה אז התרומם עוד ולא תירא. וזה עד דסנדלא ברגליך ואתה הולך לפנים דרוס ורמוס על כל דבר ואל תחת. ויסבור כדעת הרב וסייעתו כי האדם מצד שכלו והשתדלותו יוכל להנצל מהמערכה הרעה. וזה שיעץ לו לראות ולהתבונן על העת ולעשות ולפעול ולא לחבוק את ידיו:
בימי ירמיה בקשו ישראל כו'. כי אז בעונותיהם נמכרו ביד המזל. כי בחדש אב שמזלו אריה נצחם נבוכדנאצר שנמשל לאריה כדכתיב עלה אריה מסבכו. ולעומתו זה מזל דלי אשר היה לישראל היה בתכלית השפלות וכמ"ש הרמ"ע באגרת יסורי הצדיקים לכן חשבו ישראל כי יד המזל תקיפה תמיד ובקשו ללמוד מחקות הגוים הנמשכים להורדת השפעות הכוכבים בהבליהם וזה ענין עבודת כוכבים והודיעם ה' ע"י ירמיהו כי כבר הודעתי לאברהם אשר אין עוז וכח ביד המערכה. כי הקב"ה לבד הוא השולט ומנהיג על כל. וכל הדבק באמונת אברהם אל יחת מאותות השמים:
ושלשתן נאמרו בפסוק אחד. הנה באמת כל אחת מהשלש מועלת לבטל הגזרה. ולא בעינן שלשתן יחד. ומ"ש ושלשתן נאמרו בפסוק אחד פי' אף כי אנכי יכולתי להוכיח זאת מכתובים שונים. אבל אנכי אביא לך ראיה מפסוק אחד על כל השלשה. אבל קשה איך תועיל צדקה לבדה או תפלה לבדה בלי תשובה הלא זה מקרי כטובל ושרץ בידו י"ל או דמיירי בצדיקים אשר הם נלקים לפעמים עם הכלל כאשר נגזרה גזרה על עם אחד או על מדינה אחת. והמה יבטלו הגזרה בצדקה או בתפלה כי לא תשלוט גם עליהם. או דמיירי גם מהרשעים ובצדקה או בתפלה יאריך ה' אפו להם עד אשר ישימו על לב וישובו מדרכם הרעה: