יפה תואר על בראשית רבה/מד/ח
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
ג' הן שנאמר בהן שאל. גם ר"י סובר כשמואל דאברהם ויעקב אמר להם הקב"ה. אך שלא יקשה איך יתן הקב"ה הבחירה לאדם לשאל פן ישאל דבר שאינו כהוגן. וזה קרוב למ"ש בשוח"ט על הכתוב יתן לך כלבבך שאין מתפללין כן על כל אדם שמא יש בלבו עבירה. לז"א דאל תתמה כי בג' מצינו בהדיא דהקב"ה אמר להם שאל אף שאחד מהם היה רשע מ"מ הקב"ה היודע מצפוני לב ידע שישאלו דברים הגונים ומכ"ש באברהם ויעקב. ויש לתת טעם לאלה החמשה. כי מצינו חמש סבות אשר יטה האדם חסדו לרעהו ויפתח ידו לזולתו. הא' מצד אהבתו אליו או לאבותיו ולא מטעם אחר וכנגד זו מביא את שלמה כי הקב"ה הטה אליו חסד מצד אהבתו אליו כי קרא לו ידידיה כי ה' אהבו ומצד אהבתו לדוד אביו. הב' הוא להראות לכל את נדיבותו ואת עשרו וכמו שמצינו באחשורוש בהראותו את עשרו לעשות כרצון איש ואיש. וכנגד זו מביא את אחז שניתן לו רשות לשאל אפילו להחיות מתים כדי לקדש שם שמים כמ"ש רז"ל. והוא אחז הטובה ומנע שלא רצה לשאול ע"ז. ולכן נקרא אחז כדאיתא בשוח"ט מז' ב'. הג' לשלמות המקבל כמו שימצאו החכמים חן בעיני הגדולים ויעניקום מטובם ויפיקו שאלתם. וכנגד זו מביא את מלך המשיח שמצד שלמותו הגיע אליו לתת לו את שאלתו וכמ"ש הכתוב ואני נסכתי מלכי וגו'. הן אלה שלש סבות גדולות ונכבדות. ויש עוד שתי סבות אשר הן למטה מאלה. והן הד' מצד הגמול והשכר כי עבד לו עבודתו וכדומה לזה. ואע"ג דאין זה נטיית חסד רק הוא חלף עבודתו. מ"מ אם ירבה שכרו מהמגיע לו מקרי חסד וכנגד זה מביא את אברהם דאמר לו הקב"ה שכרך הרבה מאד. אע"ג דמצד שהיה אברהם עובד את ה' היה מגיע לו שכר מ"מ הרבה לו שכר יותר מהמגיע. והה' היא בשביל רחמנות לבד. כי יראה את עניו ומצוקו. ועיניו תלויות עליו לרחמים. לכן יהמו מעיו בו וירחמנו. וכנגד זה מביא את יעקב כי הקב"ה ראה בעניו בצאתו מבית אביו. ואנחתו עלתה השמים. לכן חס הקב"ה עליו והבטיחו לו בעושר: