יפה תואר על בראשית רבה/לה/ב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לה | >>
• א • ב • ג •
לדרת כתיב פרט לשני דורות כו'. מדברי רש"י בחומש נראה דלא דריש מחסרון שני הווי"ן על שני דורות דוקא. אבל הדרש הוא מדכתיב לדרת חסר מגרע בזה וממעט דורות שונים אשר לא היו צריכים לאות הקשת. וכמשפט כל חסר הבא להקטין ולגרוע את הוראתו והמדרש אחז רק דרך משל שני דורות. דורו של חזקיהו ודורו של אנכה"ג שהם היו עמודי התורה. ולמדו תורה ברבים. כי על חזקיה נאמר בחלק דף צ"ד ע"ב שדבקו בימיו ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בדיני טומאה וטהרה. ואנכה"ג ידוע הוא כי המה הרבו תורה בישראל. והמה פקדו והעמידו תלמידים הרבה (אבות פ"א) ולכן להם עמדה ברית התורה תחת הקשת כי יום ולילה לא ישבותו ולא יבוא עוד המבול לשחת את הארץ. וה"ה לכל הצדיקים אשר הרבו תורה ברבים ועשו משפט בארץ כי לא היו צריכים לאות הקשת. וצדקתם עמדה להם לאות ברית לקיים את התבל. [ואולי יתפרש ג"כ בריב"ל דשאל עליו רשב"י נראתה הקשת בימיו א"ל הן כו'. פירושו דשאל עליו אם בני דורו היו צריכים לאות הקשת. או אם הרבה תורה בארץ ולמד תורה ברבים אשר בברית התורה יכלו לבטוח ולא היו צריכים לאות הקשת. וכאשר אמר לו הן ובזה העיד על נפשו כי לא הרבה תורה בארץ ולא למד תורה ברבים לכן אמר לו לית הוא כדאי למיחמי סבר אפאי. והלשון נראה הקשת הוא רק בדרך מליצה והוראתו האם נרגשה הקשת. וזכות תורה דרבים לא היה להם]:
ניעול ונישייליה. אף כי נשמת האדם אחרי מותו תעלה למעלה מ"מ נראה מכמה מקומות בדברי רז"ל כי גדולי הצדיקים גם גופם ישאר בקדושה ובטהרה ויש לו אחיזה בנשמתו אשר תנוח בג"ע. ואף כי כבד הדבר להבין בדעת אנוש. אבל דברי רז"ל מכריעין וצדיק באמונתו יחיה:
ואנא מקריב מגבי עד מלכא משיחא. אין בזה דברי גאוה. כי לא להתפאר דברו. רק למשוך אליהם לבות בני ישראל כי ישמעו בקול תוכחתם. וילכו בדרכיהם דרך ה' אשר בחרו ללכת וכן מפרשים קצת בפ' הרואה. בן זומא ראה אוכלוסא ע"ג מעלה בהר הבית אמר ברוך שברא כל אלה לשמשני. כי כוונת דבריו היתה להרים קרן התורה. כי היא תכלית מין האדם למען ידבקו רבים בה:
אין העולם יכול לעמוד כו'. לאו בכל דור ודור קאמר אלא שימצאו בכלל צדיקי העולם שלשים לראות פני השכינה והכא מוכח בפ' לולב וערבה גבי מימרא דרבי ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה כו' ע"ש היטב [א"ה בסנהדרין צ"ז ע"ב איתא דמקבלי אפי שכינה בכל דרא. ובסוכה מ"ה הנוסחא משונה קצת וע"כ כוונת המחבר על דעיילי בלא בר] ובזה ניחא מה דאמרינן בפ' גיד הנשה ארבעים וחמשה צדיקים שהעולם מתקיים בהם כו' דהתם מיירי בסתם צדיקים. כי מדרגות מדרגות יש בין הצדיקים אבל צדיקים כאברהם המה מועטים והלואי שימצאו שלשים בכל העולם: