יפה תואר על בראשית רבה/לה/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לה | >>
א • ב • ג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

לפי שעבר על הצווי. משום דק"ל למה בא באמירה חדשה ואני הנני מקים וגו' ולא כלל יחד עם האמירה שאמר להם פרו ורבו. וסובר כר"י כי אף שצוהו ה' פרו ורבו היה נח דואג לעסוק בפריה ורביה כמ"ש רש"י ז"ל פן יבוא המבול שנית וימחה את זרעו. לכן בא באמירה חדשה כי לא יהיה עוד מבול לשחת הארץ. ונחשב לו לעון למה לא מלא את דבר ה' ולכן נוסר מדה כנגד מדה באותו אבר שחטא. ור"נ סובר כי הוא הוסיף על הצווי. ולא לבד שקיים פו"ר אבל נהג בתשמיש בקדושה וטהרה ולכן זכה שנתיחד הדבור עם נח ובניו יחד. וכמו דכתיב אל נח ואל בניו אתו אבל לא נוכל לפרש כי חטאו היה במה שצוהו צא מן התבה אתה ואשתך וגו' דמדריש בפל"ד שהותר לו התשמיש והוא יצא ובניו ואשתו ונשי בניו אתו וכמ"ש המפרשים. דהא שם לא למצוה אמר לו הקב"ה רק לרשות. והכתוב ויצא נח ובניו ואשתו וגו' כתיב לפני הקרבת קרבנות. ודילמא אחר הקרבת הקרבנות וה' צוה לו פרו ורבו אולי קיים אז את דברי ה'. וע"כ כמו שפירשנו כי דייק מאמירה זו החדשה כי גם אחר צווי ה' התמהמה לעשות את מצות ה':