יפה תואר על בראשית רבה/כב/ט
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כב | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג •
הרב פתחו רשעים וגו'. זה קין [קרוב לומר כי דרשו שם קין על חרב וחנית וכמו"ש קצת מפרשים כי ה' קרא אותו בשם הין על שם ומשקל קינו (ש"ב כ"א) ורק האשה הוסיפה טעם אחר לשמו כי קניתי איש את ה'. כי באמת קניתי הוא משרש קנה ולא משרש קין. אבל הנפרד מן קינו הוא קין כמו ביתו זיתו מן בית זית. וכן חיל יין חילו יינו וע"ע לקמן פכ"ד אות ב' על נח זה ינחמנו כי רז"ל הוציאו נח לא מן ינחמנו ודרשו להוראה אחרת]:
לטבות ישרי דרך זה הבל. שהלך בישרו במנחתו אשר הביא לה' וגם רחם עליו כאשר הוא גבר על קין כדאיתא בסימן שלפני זה:
חרבם תבוא בלבם וגו'. מ"ש נע ונד תהיה בארץ נראה שחולק על התנחומא שסובר כי למך הרגו בקשתו. ואע"ג דבקרא כתיב חרבם תבוא בלבם ומביא ענשו נע ונד. הטעם הוא דשבי קשה מכולם כדאיתא בפ"ק דב"ב:
ד"ה אמר את דמי נבות כו'. הוא סובר כמו דאמרינן בפ' אחד דיני ממונות כי דמו היה מושלך על עצים ואבנים. ולכן אמר דמי בל"ר כי הדם נתחלק לחלקים רבים. או כמו דאיתא בתנחומא דקאי על דמי הפצעים הרבים אשר נזלו ממקומות שונים. ולכן מוכיח מדמי נבות. ורבנן סברי כי גם מדמי נבות אין להוכיח דדרך הלשון הוא לומר דמים בל"ר גם על דם אדם אחד ולכן מוכיחים ממה דכתיב בדמי בני יהוידע אף שלא המית רק את זכריה בן יהוידע. וכן נראה מגירסת הילקוט:
קשה הדבר לאומרו כי מה שאמר הכתוב צועקים אלי א"א לפרש רק במשל אשר הביא:
מאן יבעי דיני כו' כלומר מי ימסור הדין למלך אם המלך הוא המסבב. והקב"ה אמר לקין הלא אתה ברציחתך תתן מקום להרהר אחר מדותי למה לא מנעתי ממך. אף כי אנכי נתתי הבחירה לאדם:
לעלות למעלה כו' זה מילתא אחריתי לדרוש מן האדמה כי לא היתה יכולה לעלות למעלה. והטעם בזה כי פרידת הנפש מהגוף קלה אם כבר נשלמה בעוה"ז ועולה להשיג שלמותה אע"פ שהלכה בקוצר שנים וכדאיתא בחזית על פסוק דודי ירד לגנו על מות ר' בון. או אם יחלשו כחות הגוף כאשר כבר בא בימים ויפה לנר ויפה לפתילה כדלקמן בפס"ב. ונפש הבל לא מצאה מנוח בשני הטעמים האלה. כי לעלות למעלה עוד לא הספיק הזמן להשלים שום נשמה לעלות למעלה. וגם מלמטה לא מצאה מרגוע לפי שלא בא בכלח אלי קבר כטבע האדם ולא נחלשו כחותיו עדיין והיו בחזקה: