יפה תואר על בראשית רבה/כב/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כב | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

נתפייס ממנו כי וישע הוא מהוראת פנה וכמו"ש רש"י ז"ל בחומש. והמדרש מוסיף כי וישע לא קאי על קרבנו ומנחתו רק על הבל וכן מורה לשון התרגום אונקלוס ופי' הכתוב כיון דפנה ונתפייס אל הבל לכן קבל גם מנחתו:

ואם לא תטיב שאת קללה כו'. והקללה היא לפתח חטאת רובץ. כי עד פתח הקבר תרבץ עליך חטאתך ותשא עונך עד כי תפקד מהם ותענש עליהם. והא דלא מפרש גם את הברכה כמו שמפרש את הקללה. הטעם בזה כי הברכה היא כוללת כל טוב ואין גבול לה. אבל הקללה היא בגבול להפרע על חטאו במדת החטא:

אני מוחל לך על עונותיך. ואע"ג דקין שב בתשובה אחרי הריגת הבל כדאמרינן לקמן. ובכל זאת לא נתכפר עונו כולו רק החצי מן נע ונד כדאמרינן וישב בארץ נוד. אבל הקב"ה אמר לו רק בעת אשר חטא במנחתו. אמנם הוא הרע לעשות וחטא בכפלים להרוג את אחיו. לכך גם כאשר שב ואמר גדול עוני מנשוא לא נתכפר לו רק מחצה. ונשטף במבול כדלקמן וי"א למך הרגו כדאיתא בתנחומא:

בתחלה הוא תש כנקבה כו'. כל אחד בא להוסיף על שלפניו. מתחלה דורש שהוא תש כנקבה ולא יסיתנו רק לעבירה קלה ואח"ז יגבר חיילים ויפתהו גם לעבור על עבירה חמורה. ור"ע במשלו מוסיף כי גם עבירה קלה אם ישנה וישוב לעשותה פעם אחר פעם ירע לו שבעתים. וזה שמדמה כי מראש הוא כחוט דק של עכביש ואח"ז כשירבה החוטים הדקים ויקלעו זה עם זה יהיה כעבות העגלה. ור"י מוסיף כי יתגבר גם בעזות בתאוה וברצון ובנעילת התשובה. כי הוא רק כאורח הנכנע ברוחו ולא יעיז לגלות תאותו והוא רק כאורח נטה ללון ומהר ילך הלאה. ואח"ז הוא כבעל הבית המושל בכל אשר לו ויעיז פניו כי לא יבוש עוד. ויתאוה כחפצו ורצונו וינעל לפניו התשובה כי לא ימוש ממנו וכמו"ש הרמב"ם בהל' תשובה בין דברים המונעים את התשובה ע"ש:

כקלע היו של ספינה. ודריש וכעבות העגלה על הספינה יען שהספינה מתגלגלת ומתנודדת במים:

אית כלבין ברומי כו'. בא נפרש את הכתוב לפתח חטאת רובץ כי הוא ירבץ ככלב הזה המתחפש כי ישן הוא למען לא יזהר ממנו האופה וכאשר ירדם האופה אז יחטוף את החררה. וכאשר יקיץ האופה בטרם יציל את החררה כבר אכל אותה הכלב וילך לו. כן יארב היצה"ר לאדם. יסתתר ממנו עד שיראה כי שכלו נרדם ולא יזהר עוד אז יקום ממארבו וילכדנו. ולא יוכל להנצל עוד:

כיון שעמד אברהם אבינו כו'. ואע"ג דגם נח ושאר צדיקים לפני אברהם נמלטו מידו. אבל המה רק את נפשם הצילו. ולא קמו עליו לכתותו בפרהסיא עד א"א שלימד בפרהסיא את תורת ה' לכל אדם:

מפנק מנוער עבדו. ודריש עבדו על יצה"ר כי הוא משועבד לאדם אם יכניעהו וכמו"ש הכתוב ואתה תמשל בו:

ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את העולם שלום אין כתיב כאן כו' כצ"ל. ודריש שלום אחד על עולם ור"ס דורש שני פעמים שלום על שני עולמות. ודריש את הכתוב יצר סמוך אם יצה"ר סמוך ונכנע לך אז תצור שלום שלום. ודריש פעם אחת תצור מלשון שמירה נטירה ונצירה. ופעם שנית תצור שלום מלשון יצירה ובריאה. כי נחשב לו כאלו ברא את העולם ותכלית הדברים הוא להוציא מדעת המתעקשים האומרים שאין טוב האדם בידו. ורק ייטיב וירע לפי תכונתו ומזגו. כי לא כן הוא כי הבחירה נתנה לאדם:

שמחהו בד"ת. צ"ל סמכהו בד"ת: