יפה תואר על בראשית רבה/כב/ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כב | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שנינו בעולם. פי' כי כאשר קם הבל על אחיו קין א"ל הלא שנינו לבד בעולם ואבינו ידע כי אתה הרגתני. כי לא יאמר אשר חיה טרפתני יען כי עלינו נאמר ורדו וגו' ובכל חיה וגו'. וגם דבר אליו רחמים ותחנונים כדאיתא בתנחומא אלא שהמדרש קצר. והועילו לו תחנוניו כי נתמלא עליו רחמים:

במה הרגו בתנחומא ביאר יותר דכתיב שם שאמר להקב"ה לא ראיתי הרוג מימי וכי הייתי יודע שהייתי מכהו באבן והוא מת ע"ש. ולא רחוק לאמור כי באו לרמז בזה בשביל איזה סבה וטענה הרגו וזה היא השאלה במה הרגו. באיזו טענה הרגו רשב"ג אמר בקנה הרגו כי בטענה כל דהו כמו קנה הרגו. כי רק בריבם על נחלת הארץ הרגו. ורבנן אמרי כי בטענת יסודי האמונה אשר היא אבן פנת בני האדם הרגו. כי קין כחש בה' ובהשגחתו. ור"ע וריב"ח בשם ר"י אמרו שחשב כי יש ה' אבל הוא הסיר השגחתו מבני אדם ועשה את האדם כדגי הים כרמש לא מושל בו אשר כל דאלים גבר וז"ש נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר כו' פי' כי כמו ששחט אביו את הפר חשב קין כי מותר לאדם מן הבהמה אין. ובטענה זו הרגו:

ומי קברו. כי במה שאמר ה' קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה משמע שנקבר באדמה ומ"ש עופות השמים וכו' עיין בזה בתנחומא ביתר ביאור: