יפה תואר על בראשית רבה/יט/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מרבה עליו כעס. כי לא נוכל לפרש שמרבה לכעוס על אחרים כי כעס על אחרים בחיק כסילים ינוח. ומה דאמרו בפ"ק דתענית האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתח ליה. זה רק לפעמים שהתורה מחממת לבו אבל הוא צריך להרגיל נפשו בנחת כדאיתא שם. לכן מפרש כי במדה שאדם מרבה חכמה על נפשו. ירבה גם על נפשו כעס וכמו שהביא המשל משלמה: