יפה תואר על בראשית רבה/יט/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה יט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר. בא במשל הזה לברר לנו כי באמת מצוה לעשות גדר וסייג לדברי התורה וכמו שאמרו רז"ל עשו משמרת למשמרתי וכן אסרו לנו רז"ל הנגיעה בעריות משום גדר קורבה. אבל אזהרה של אל תוסיף היא שלא יעשה ההוספה והגדר יותר או גם בשוה אל העיקר. וחטאת חוה היתה בזה כי אמרה אשר על הנגיעה יש עונש מיתה כמו על האכילה ואם אמרה כי הנגיעה אסורה לנו בוודאי לא נלכדה בדבריה. וגם רז"ל בסייגיהם ובגדריהם אף כי החמירו מאד ואמרו כל העובר על דברי חכמים כו'. מ"מ החמירו בדברים האסורים מה"ת רב מאד מאסורי דרבנן. ולא השוו אותם במדרגה אחת ובעונש אחד:

נטלה ודחפה עליו. חוה חשבה כי המיתה לא תבוא על אכילת הפרי בשביל עונש לעובר על צווי הקב"ה. דא"כ אין ראיה מזה מה שלא מתה בדחיפת הנחש דזה היה באונס ואונס רחמנא פטריה. אבל חשבה כי מטבע העץ הוא להמית את האוכלים את פריו והנוגעים בו. ולכן הערים הנחש להוכיחה כי אין סם המות בעץ הזה: