יסוד מורא/א
שער א
[עריכה]יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם בדעת דברי המסורת וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים וכל סתום ופתוח וקרי וכתיב וחסר ויתר ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת שהם כשומרי חומות העיר כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם וישים לבו להתבונן טעמי הספרים כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות ואם לא יבין הטעמים כל יגיעו שוא ועמל ורוח והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר וכמה טורים בכל דף ודף וכמה אותיות בכל טור ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאת מזור והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי והוא לא יועיל למשי גם המשי לא יועילנו.
ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים שהם על דרכים רבים ואותיות הטעמים והמלות ואיך ידביקו הפעולים ובאמת כי היא חכמה מפוארה כי ידעו בעליה לדבר לשון צחות במכתבו או בחרוזיו גם טעמים רבים הם מפורשים מדרך הלשון גם מצוה כמו (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך שאיננו כתוב את רעך כמו (דברים, ו) ואהבת את ה' א·להיך והעד הנאמן שהוא כתוב על הגר (ויקרא יט) ואהבת לו כמוך ואין להשיב (דברים י) ואהבתם את הגר כי אין שם כמוך והטעם דבק ככתוב למעלה כאשר פרשתיו במקומו והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי ר' יהודה המדקדק הראשון וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד ועל כאלה אמר שלמה (קהלת יב) עשות ספרים הרבה אין קץ.
ויש אחרים שהוגים תמיד בתורה ובנביאים ובכתובים גם תרגומם בלשון ארמית והם חושבים בלבם בעבור שיחפשו טעמים כפי יכלתם שעלו אל מדרגה עליונה והאמת כי התורה מקור חיים והיא יסוד כל המצות רק אין כח במשכיל לדעת מצוה אחת תמימה מן התורה אם לא יעמוד על דברי תורה שבעל פה כי כתוב בשבת (שמות כ) לא תעשה כל מלאכה ומי יפרש לנו כמה מלאכות ותולדותיהן ומדות הסוכה וכמה היא האונאה והכלל כל המצות צריכות פירוש מקבלת האבות ואף כל המועדים אם הם תלוים במולד הלבנה האמצעי או המתוקן או על פי המרחק שהלבנה נכונה להראות או על פי מראה העין והשנויים רבים מפאת האורך והרוחב וקשת המראה כפי מרחב הארץ וכפי גלגל נטות הלבנה לימין קו המזלות או לשמאלו ועל איזה מקום הוא חשבון המולד כי הנה בין ירושלם ובין זו האי ד' שעות ישרות שהשמש זורחת עליהם בתחלה כראיות גמורות מחכמת המולדות ועוד מצות רבות לא נדע פירושם מן התורה כי אם סברא כמו (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם גם טוב הוא לדעת המקרא כי מצות רבות נלמוד מדברי המקרא כמצות (ויקרא יט) לא תאכלו על הדם מדברי שאול (דברים כד) ולא יומתו אבות על בנים מדברי אמציה רק קטון הוא התועלת כנגד היגיעה לדעת שמות ערי ישראל ודברי השופטים והמלכים ובנין הבית הראשון והעתיד להיות ודברי הנבואה שעברו קצתם ויש מהם עתידות שנוכל לחקרם ויש שנגשש בהם כעורים בקיר זה אומר בכה וזה אומר בכה ואילו היינו יודעים ספר תהלות שהוא כולו זמירות ותפלות אף על פי שנאמר ברוח הקודש אין בו נבואה לעתיד וככה איוב וספרי שלמה ע"ה והמגלות ועזרא וככה לא נוכל לדעת מספר דניאל מתי יגיע הקץ כי הוא לא ידעו כאשר פירשתי במקומו ואם נביט יומם ולילה בכל אלה לא תעלה בידינו דעת מצוה שנוכל לנחול בעבורה חיי העולם הבא על כן אמרו (בבא מציעא לא, א) על לימוד המקרא מדה שאינה מדה רק טוב הוא למשכיל שיתבונן סוד לשון הקדש מהמקרא כי ממנו תוצאות חיים להבין יסוד התורה וסוד המורא גם התרגום מועיל אף על פי שאיננו כולו על דרך פשט:
ויש חכמים רבים שלא למדו מסורת גם דיקות הלשון בעיניהם הבל גם לא קראו מקרא אף כי הטעמים רק מימות הנעורים למדו התלמוד שהוא פירוש המשנה והם על דרכים רבים וכולם על דרך נכונה כי מהתלמוד נדע כל המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם רק אין נכון למשכיל להיותו ריק מחכמת המקרא כי כאשר ימצא בתלמוד כתוב שנאמר לא ידע באיזה ספר הוא ואם הוא על דרך פשט או דרש או אסמכתא בעלמא כי מרוב חכמתם ופלפולם יוציאו דבר מתוך דבר והם ידעו הפשט יותר מכל הדורות הבאים אחריהם. והנה מי שלא למד המקרא לא ידע לקרות הפסוק גם צריך הוא שידעו דיקות הלשון כי הוא ידריכנו להתבונן בתורה דברים רבים שלא פירשום קדמונינו שהיו חכמים גדולים בכל חכמה והבאים אחריהם לא יבינו רק דבריהם המפורשים. גם יש בתלמוד דברים לא ידעו פירושם כמו במסכת ראש השנה שבא פעמים בארוכה וסוד נולד קודם חצות ולדידן ולדידהו. ואין יכולת במשכיל לדעת כל זה אם לא ילמוד חכמת המזלות וידע מהלכי החמה והלבנה גם לא ידע חכמת המזלות אם לא ילמוד בתחלה חכמת המדות כי היא כמו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ובעמדו על המזלות והתקופות אז יכיר מעשה השם הנכבד וככה אמרו ז"ל (שבת עה, בשינוי לשון) כל מי שאינו חושב בתקופות ומזלות עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה) ואת פועל ה' לא הביטו. ועוד אם לא ידע חכמת המדות לא ידע ראיות המדות בעירובין גם ארבעים ותשעה מדות של ר' נתן. ולא יבין המשכיל איך תדמה נשמת האדם אל בוראה בחמשה דברים אם לא ילמוד חכמת הנפש ולא ידענה אם לא ילמוד בתחלה חכמת תולדות השמים והארץ והיא עמוקה מאד. גם צורך יש למשכיל שידע חכמת ההגיון כי היא מאזני כל חכמה וכבר הזהירונו קדמונינו (אבות ב:יד) הוי שוקד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס:
ויש בדברי רבותינו דברים רבים צריכים ראיות ופירוש כמו (משנה, אבות ג, ד) הנעור בלילה (פסחים קיא, א) ו[ה]שתה מים זה מחכמת התולדות. ודבר אגרת בת מחלת ממשפטי המזלות. ודבר הלבנה שהלשינה על החמה מחכמת המזלות. וככה דברים רבים במקרא צריכים פירוש כמו שהזכיר קהלת הארבעה שרשים שהם שמים וארץ ורוח ועפר והנה (קהלת א) וזרח השמש כנגד שמים (קהלת א) והארץ לעולם עומדת (קהלת א) וסובב סובב הולך הרוח ואיננו בא כלל (קהלת א) וכל הנחלים הולכים אל הים ואלה ארבעתם נזכרים בפרשת בראשית (בראשית א) את השמים ואת הארץ ורוח א·להים מרחפת על פני המים. וככה (ישעיהו מ) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן כל בשליש עפר והארץ מי תכן את רוח ה'. וככב (תהלים קד) נוטה שמים כיריעה יסד ארץ על מכוניה עושה מלאכיו רוחות המקרה במים. וככה (תהלים לג) כונס כנד מי הים יראו מה' כל הארץ וככה הזכיר (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם וככה (איוב כח) לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה. וככה (משלי ל) מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ. וככה כתוב (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. וכתוב אחר אומר (איוב לה) התכוננת עד רחבי ארץ והכל נכון למשכיל. וככה דברים רבים כאשר נזכר בסוף ספר תהלות. כי אש וברד מהארץ וזה אמת בראיות ברורות וככה המים על השמים ואיך הם המאורות והכוכבים ברקיע אחד והכל אמת. וחכמי התלמוד בדורנו על דרכים רבים. יש הוגה בו לדעת האיסור וההתר ויש מי שידע המדרשים גם הוא יחדש אחריהם ויבקש טעם לכל מלא וחסר. ועתה אומר כלל. דע כי הנביאים אינם שומרים המלות בעצמם בשנותם הדבר רק הטעמים שומרים לבדם שהם העיקרים כדברי אליעזר (בראשית כד) הגמאיני השקיני. ויצחק אמר לעשיו (בראשית כז) בעבור תברכך נפשי בטרם אמות ורבקה אמרה ואברככה לפני ה' לפני מותי. ובחלום (בראשית מא) יפות מראה ויפות תואר ובפתרון לא נאמר כך ונאמר לבלעם (במדבר כב) ארה לי והוא אמר קבה לי. ובדברי משה (במדבר כא) וישלח מלאכים אל סיחון אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם ומשה שינה ואמר לא נעבור בשדה. וכתיב (שמות לב) ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ומשה שינה ואמר הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם וכהנה רבות. והנה בעשרת הדברים (שמות כ) זכור (דברים ה) ושמור (שמות כ) ולא תחמוד (דברים ה) ולא תתאוה (שמות כ) ועד שקר (דברים ה) ועד שוא. אבני שהם בלא וי"ו ומשה שינה שיהא בוי"ו. גם לא תנאף ככה ותוספת ומגערת והמשכיל יבין.
ויש הוגה בתלמוד להתפאר על כן כל עסקיו בסדר נזיקין גם הוא מקבל שכר להורות הפתאים וליישר המעוותים רק אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין.
ועוד כי יש מצות שאינם חיוב לכל רק אחד לבדו יכול להוציא את הרבים כמעביר שופר ביום הכפורים ויום הזכרון ועולת התמיד ומוספים ופרשת הקהל וככה שופט אחד יספיק לישר כל מעוות במקום רבים והאדם חייב לתקן עצמו ולהכיר מצות השם שבראוהו ולהבין מעשיו אז ידע בוראו. וככה אמר משה (שמות לב) הודיעני נא את דרכיך אדעך. והנביא אמר (ירמיהו ט) אל יתהלל חכם בחכמתו איזו חכמה שתהיה כי אם בזאת לבדה ומה היא השכל וידוע אותי וכתיב בתורה (דברים יא) וידעת היום והשבות אל לבבך. ואמר דוד (דברי הימים א כח) דע את א·להי אביך ועבדהו אחר כך כי בעבור זה נברא האדם. ואחר שתקן עצמו יתקן אחרים אם יוכל והנה קדמונינו ז"ל היו יודעים סוד המרכבה ושעור קומה וחלילה חלילה שדמות יערכו לו רק דבריהם צריכים פירוש כדברי התורה (בראשית א) נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ובנבואת יחזקאל (יחזקאל א) כמראה אדם עליו מלמעלה ואמר ממראה מתניו ולמטה ובסוף זה הספר ארמוז לך זה הסוד
ויש מהגאונים שחבר ספר וקראו ספר היחוד על דעת אנשי המחקר ומעטים הם הדברים הנכונים בו כי פירוש חכם לעצמו כאומר לא ידענו כי היודע איננו דעת ולא ידוע גם כבד שהשם ברא העולם בחפץ מתחדש והכלל איך יחפש אדם לדעת נשגב ממנו והוא לא ידע מה נפשו ומה גויתו. רק היודע חכמת התולדות וכל ראיותיה וחכמת המבטא לדעת הכללים שהם שומרי החומות וחכמת המזלות בראיות גמורות מחכמת החשבון וחכמת המדות וחכמת הערכים אז יוכל לעלות אל מעלה גבוהה לדעת סוד הנפש ומלאכי עליון והעולם הבא מהתורה ודברי הנביאים ומדברי חכמי התלמוד ויחכם ויבין סודות עמוקים שנעלמו מעיני רבים וקצתם אפרש והגאון רבינו סעדיה חבר ספר באמונות ויש בו שערים שאין שעור לדבריו.
ועתה אשוב לדבר על המצות על פי אשר תשיג יד דעתי. והשם יורני בדרך הישרה ומי כמוהו מורה:
פירוש לוית חן
[עריכה]פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.