ילקוט שמעוני על בראשית טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק ט"ז • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ט"ז, ה':

וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃


ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך. ר' יודן בשם ר' יהודה בר רבי סימון: חומסני אתה בדברים, למה? שאתה שומע בזיוני ושותק. ר' אבא בר כהנא אמר: יבעי דיני גביך. משל לשני בני אדם שהיו חבושין בבית האסורין, נמצא המלך עובר. א"ל חד: תבע דקיון דידי! אמר: אפקוניה. א"ל חבריה: יבעי דיני גבך! אילו אמרת "תבע דקיון דידן", כמה דאפקך הוה מפקי לי; עכשיו שאמרת "דקיון דידי", לך אפיק, לי לא אפיק. כך אמרה שרה: אילו אמרת "ואנו הולכים ערירים", כמה דיהיב לך כן יהב לי; וכדו דאמרת "ואנכי הולך ערירי", לך יהיב, לי לא יהיב. משל לשני בני אדם שהלכו ללוות זרע מן המלך, א"ל חד: אשאיל לי זרע! אמר המלך: הבון ליה. א"ל חבריה: יבעי דיני גבך! אילו אמרת "אשאיל לן זרע", כמה דיהב לך כן הוה יהב לי; עכשיו דאמרת "אשאיל לי", לך יהב, לי לא יהב. הכא נמי, אילו אמרת: "הן לנו לא נתתה זרע", כמה דיהיב לך הוה יהיב לי; וכדו דאמרת: "הן לי לא נתתה זרע", לך יהיב, לי לא יהיב. ר' נחמיה בשם ר' אבין אמר: חימסה בפניו. ורבנן אמרי: ארבע מדות נאמרו בנשים, גרגרניות וכו' אף אוסטטניות. חמסי עליך וכו' (כדכתוב ברמז כ"ד):

אמר רבי חנן: כל המוסר דין על חברו הוא נענש תחילה, שנאמר: ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך, וכתיב: "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". והני מילי דאית ליה דיינא בארעא. אמר ר' יצחק: אוי לו לצועק יותר מן הנצעק. תניא נמי הכי: אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע, אלא שממהרין לצועק יותר מן הנצעק:

שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם: קיר נטוי, ועיון תפילה, ומוסר דין על חבירו:

ישפוט ה' ביני וביניך, ובנך כתיב. כבר כתיב "ויבוא אל הגר ותהר", ומה ת"ל "הנך הרה"? אלא מלמד שנכנסה בה עין הרע והפילה עוברה. אמר ר' חנין: אילו אלישע הנביא אמרה ברוח הקדש די.