לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תקיג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה מטרונא אחת את רבי יוסי בן חלפתא: כתיב בתורתכם "למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגו'" (דברים י"א, כ"א) אין אתם קיימים אלא כל זמן ששמים וארץ קיימים ועתידים שמים וארץ להתבלות ואתם כלים מן העולם שכך אמר ישעיה "שאו לשמים עיניכם והביטו" (ישעיהו נ"א, ו'). אמר ליה: חייך מאותו נביא שהוכחתני ממנו אני משיבך, שנאמר: "כי כאשר השמים החדשים וגו'" (ישעיהו ס"ו, כ"ב).

רבי ינאי אומר: כל צבאות השמים עוברים ומתחדשים בכל יום, ומה הם צבאות השמים הירח וכוכבים ומזלות, תדע לך שהוא כן, בא וראה כשהשמש באה ונוטה למערב הוא רוחץ במי אוקינוס ונרותיו מתכבין כאדם שהוא מכבה את האש בתוך המים, כך מימי אוקינוס מכבין שלהבת של שמש ואין נוגה לו כל הלילה עד שיבא במזרח ורוחץ בנהר של אש הנקרא נהר דינור, כאדם שהוא מדליק את נרו מתוך האש, כך השמש מדליק נרותיו ולובש שלהבותיו והולך להאיר על הארץ, וכן הירח וכוכבים, ולעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחדש אותם ומוסיף על אורם שבעתים: