קטגוריה:יחזקאל לב יז

<< | ספר יחזקאל • פרק ל"ב • פסוק י"ז | >>

מהדורת הכתיב:

ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר.

המהדורה המנוקדת:

וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר.

המהדורה המוטעמת:

וַֽיְהִי֙ בִּשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַֽיְהִי֙ וַֽ - ו' החיבור
יְהִי֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms בִּשְׁתֵּ֣י בִּ - מילת יחס
שְׁתֵּ֣י - תואר, מספר מונה, נקבה, זוגי, נסמך

צורת יסוד: b/8147
מורפ': HR/Acfdc עֶשְׂרֵ֣ה עֶשְׂרֵ֣ה - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcfsa שָׁנָ֔ה שָׁנָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa בַּחֲמִשָּׁ֥ה בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֲמִשָּׁ֥ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/2568
מורפ': HRd/Acmsa עָשָׂ֖ר עָשָׂ֖ר - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcmsa לַחֹ֑דֶשׁ לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֹ֑דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/2320
מורפ': HRd/Ncmsa הָיָ֥ה הָיָ֥ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3ms דְבַר דְבַר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmsc־יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֵלַ֥י אֵלַ֥ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cs לֵאמֹֽר לֵ - מילת יחס
אמֹֽר - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַֽיְהִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בִּשְׁתֵּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) עֶשְׂרֵ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) שָׁנָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בַּחֲמִשָּׁ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) עָשָׂ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

לַחֹ֑דֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הָיָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) דְבַר־יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אֵלַ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) לֵאמֹֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ לחודש שהוזכר לעיל, אדר (כלומר: כעבור שבועיים), הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַהֲוָה בְּתַרְתָּא עַסְרֵי שְׁנִין בְּחַמְשָׁא עֲסַר לְיַרְחָא הֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימָר:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"בחמשה עשר לחדש" - הוא הנזכר למעלה בשני עשר חדש

"בשתי עשרה שנה" - למלכות צדקיהו והוא שנה אחת אחר החורבן

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בחמשה עשר לחדש" היינו לחדש שנים עשר הנזכר למעלה שכבר נבא בא' לחדש ובט"ו באתהו נבואה שנית, ונבואה זו עלומה מאד ולא נודע מה רצה בה, וכבר העיר המהרי"א ופירש שהיא נבואה עתידה אל אחרית הימים בימי גוג ומגוג שאז יתאספו כל הגוים על ירושלים, וכן האמת, רק שבשטתו בענין גוג ומגוג איני מסכים עמו ודרכי משונה מדרכו ולכן אפרש לפי דרכי, הנה בעת קץ, אחר שכבר ישבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים, ויבא גוג נשיא משך ותובל מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים הנקראים אדום, ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופא כמ"ש היוסיפון ושם אמר כי פרס כוש ופוט אתם וכן בית תוגרמה שהם כולם נמולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל, אבל בבואם יעשה ביניהם מהומה וילחמו איש באחיו היינו אדום וישמעאל ילחמו זה בזה, מפני שאמונתם מפורדת, ושם ישפוט ה' אתם בחרב ובדם, כמו שנתבאר שם ובזכריה י"ד, ע"ז סיפר כאן איך כולם ילכו לאבדון, וחשב תחלה מצרים ואשור ועילם שהם מחזיקי דת ישמעאל, והם נמולים היום, ואחר כך חשב משך ותובל ואדום ומלכיה ונסיכי צפון שכולם הם ערלים, וביניהם תהיה המלחמה, ותחלה תהיה עיקר המפלה במצרים שהם קרובים לא"י והם יבואו בראש ויפלו, ויבואו האשורים והפרסיים לנקום נקמתם ויפלו כולם שני הצדדים ועז"א.