המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"הנה לאש נתן לאכלה" - ארבירי"ר בלע"ז הנה שאלתיך על התמים ואינו ראוי לכלום עתה עוד אני מוסיף על השאלה הנה אם נתנו זמורה ממנו באש ואכלה האש בשני קצות הקיפה עד כי נחר תוכו
"נחר" - נשאר מן האש ברואי"ר בלע"ז נחר לשון ועצמי חרה (איוב ל) ויש לועזין אשאר"ט בלע"ז וכן ויחר עלי אפו (שם יט) חברו מנחם עם עצמי חרה
(ד-ה) "הנה לאש נתן", אחר שאין בו תועלת לא לשאת פרי ולא שיעשה מלאכה מעצו אינו ראוי רק לאש, וגם זה לא להבעירו כדי להחם ולבשל ולאפות בחומו רק "לאכלה", כי גם חומו חלוש ואין בו תועלת, מוסיף לאמר, אמנם אחר שנתן לאש "והאש אכלה את שני קצותיו וגם נחר תוכו, היצלח אז למלאכה" זה ודאי א"א, כי "הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה" ואיך יעשה למלאכה אחר "שאש יאכלהו"
