יוסף תהלות/נב
פרק נב
[עריכה]פסוק ב
[עריכה]בבוא דואג האדומי ויגד לשאול. אפשר דרמז, דזה היה בעוכריו של שאול ולא ידע כי כלת"ו[1] היא, ותיבת ויגד מלשון "גודו אילנא" (דניאל ד, יא). דמשונה ביאה זו, שהיתה סיבה להריגת שאול. ואמר: בבוא דואג, כלומר: מנוב, שהיה נעצר לפני ה' להתבודד בעבודת ה', כמ"ש כמו שכתוב בשמואל א' סימן כ"א. ומזה נשכיל שהיה שלא לשמה, דאם האמת כמו שהיה מראה, לא היה בא עבירה גדולה כזו לידו, ואדרבה מצוה גוררת מצוה; אלא שהיה צבוע והיה עבירה, ועבירה גוררת עבירה:
פסוקים ז-ח
[עריכה]גם אל יתצך לנצח וכו'. ר"ל רוצה לומר לא מיבעיא מדת הדין, שפועלת בו נקמה, אלא גם אל, מדת חסד תהפך למדת הדין הקשה, יתצך לנצח וכו' ויסחך מאהל. כי הנה ארז"ל אמרו רבותינו זכרונם לברכה בערכין למ"ד, שעסק התורה מגין שלא ידבר לה"ר לשון הרע. ודואג היה עצור ללמוד תורה, ומוכרח שהיה שלא לשמה, מסוג שנעשה לו סם המות, ומשום הכי נפל ברברבתא לעבירה גדולה כזו. א"כ דין הוא לקללו ויסחך מאהל, שלא היה לו חלק בתורה. יראו צדיקים וייראו ללמוד תורה לשמה, כי יש סוג שלא לשמה שהיא נעשית סם המות. ועליו ישחקו, כי הי"ל היה לו תרתי גהנם, שהיה עצור והיה מראה דבקות ולא היה בתענוגי העה"ז העולם הזה, וירש גהינם בתורה שלא לשמה. זאת היתה לצדיקים לרבות את השחקי"ם[2]:
פסוק י-יא
[עריכה]ואני כזית רענן בבית אלהים וכו' — אפשר לומר, כי קילל לדואג הרבה, וברוח הקדש ידע שעתיד הוא לקבל איזה צער על זה, כמ"ש כמו שכתוב בש"ס פרק חלק דף צ"ה דאמר הקב"ה לדוד: על ידך נטרד דואג וכו', או ליכלי זרעיה או ימסר ביד אויב וכו', ובסוף אפיך צלותיה וכו', עיין שם. ומסיבה זו לא נשאר אלא יואש, כי שמרו יהוידע בבית קדש הקדשים, וממנו חזר ונתייסד מלכות בית דוד. וברוה"ק וברוח הקודש מלתו על לשונו: ואני כזית רענן בבית אלהים, רמז ליואש שנטמן בבית קדש הקדשים, ומזה נתקיים זרע דוד. בטחתי בחסד אלהים עולם, שלא יכלה זרעי. אודך לעולם וכו' ואקוה שמך, שם המיוחד, כי טוב לפנים משורת הדין. נגד חסידיך, על פי מדתם שהם מתנהגים בחסידות לפנים משורת הדין, ואתה ברוב רחמיך הן חונן והן מרחם, רח"ם רחמתי"ם[3]. ואמר ואקוה, כאילו אמר: אקוה ואקוה, על דרך שדרשו רז"ל (בראשית רבה סו ג): "ויתן לך אלהים" (בראשית כז, כח), יתן ויחזור ויתן; וכן אמרו רז"ל (ברכות לב, ב): "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (תהלים כז, יד), קוה וחזור וקוה:
הערות
[עריכה]- ^ מליצה על פי בראשית לח טז, ורוצה לומר: לא ידע שהיא סיבה לכלותו ולהאבידו. ויקיעורך.
- ^ מליצה ע"פ יומא כד א.
- ^ מליצה על פי שופטים ה ל.