קטגוריה:יהושע יב ח
נוסח המקרא
בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי
בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבָעֲרָבָה וּבָאֲשֵׁדוֹת וּבַמִּדְבָּר וּבַנֶּגֶב הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבָֽעֲרָבָה֙ וּבָ֣אֲשֵׁד֔וֹת וּבַמִּדְבָּ֖ר וּבַנֶּ֑גֶב הַֽחִתִּי֙ הָאֱמֹרִ֔י וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
בָּ/הָ֣ר וּ/בַ/שְּׁפֵלָ֗ה וּ/בָֽ/עֲרָבָה֙ וּ/בָ֣/אֲשֵׁד֔וֹת וּ/בַ/מִּדְבָּ֖ר וּ/בַ/נֶּ֑גֶב הַֽ/חִתִּי֙ הָֽ/אֱמֹרִ֔י וְ/הַֽ/כְּנַעֲנִי֙ הַ/פְּרִזִּ֔י הַ/חִוִּ֖י וְ/הַ/יְבוּסִֽי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יב ח.
בָּהָר, וּבַשְּׁפֵלָה, וּבָעֲרָבָה, וּבָאֲשֵׁדוֹת, וּבַמִּדְבָּר, וּבַנֶּגֶב
לאחר תאור הגבולות: "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה" (ביאור:יהושע יב ז), העורך מתאר את האזורים שנכבשו:
- "בָּהָר" - הרי יהודה, הרי שומרון, הר הכרמל, הרי הגליל, והחרמון.
- "וּבַשְּׁפֵלָה" - אזור רצועת החוף ממזרח לים תיכון עד ההרים.
- "וּבָעֲרָבָה" - אזור השקע מים המלח דרומה לכיוון אילת, עמק הירדן מים המלח לכנרת ולאגם החולה.
- "וּבָאֲשֵׁדוֹת" - אזור הירדן היורד במפלי מים מההרים.
- "וּבַמִּדְבָּר" - אזור המדבר בדרום.
- "וּבַנֶּגֶב" - אזור שניתן לגדל בו צמחים ומקנה, מההרים דרומה לכיוון באר שבע.
העמים שנכבשו
"הַחִתִּי, הָאֱמֹרִי, וְהַכְּנַעֲנִי, הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי"
אלוהים מנה לאברהם בברית בין הבתרים את העמים שיכבשו: "אֶת הַקֵּינִי, וְאֶת הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. אֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת הַיְבוּסִי" (בראשית טו יט-כא).
יהושע מנה את העמים בכנען: "הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַחִתִּי, וְאֶת הַחִוִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי" (ביאור:יהושע ג י).
העמים שיהושע לא כבש.
- הַגִּרְגָּשִׁי יהושע ידע על קיומם, אולם לא נאמר שהוא כבש אותם. ייתכן שהם ברחו מפניו.
- הַקֵּינִי נזכרים "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה" ((שופטים א טז), וכך הם חיו בארץ אולם היו בשלום גם עם יבין מלך חצור ([[
- הַקַּדְמֹנִי - עם באזור שיהושע לא כבש והם המשיכו לעשות צרות לבני ישראל, ככתוב: "וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו" (שופטים ו ג).
- הָרְפָאִים היו בירידה, והם הוכו בעבר הירדן המזרחית יחד עם עוג מלך הבשן.
- ייתכן שמיעוט מהעם הַקְּנִזִּי הצטרפו לעם ישראל או לשבט יהודה, ולכן על כלב בן יפונה נאמר "כָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי" (ביאור:יהושע יד ו), וכידוע כלב בן יפונה, נשיא מראשי העם, יצג את שבט יהודה במרגלים, ככתוב: "לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" (במדבר יג ו). ייתכן שהעם הקנזי הצטרף לשבט יהודה במעמד מכובד, וכלב בן יפונה הקינזי היה צאצא של שני העמים. ייתכן שזאת הסיבה לאומץ ליבו הרב יותר מכל שאר המרגלים מבני ישראל.
אלוהים לא אמר שהם יכבשו ויהושע כבש את חלקם.
- הַחִוִּי - בברית בין הבתרים העם "הַחִוִּי" לא מוזכר, למרות שהם כבר חיו בשכם בתקופת יעקב. ייתכן שזה רומז שהם שרדו בשכם ובערי גבעון. חלקם נפלו במלחמה עם יבין מלך חצור, בארצם שמתחת להר חרמון.
העמים שיהושע כבש (ראו בויקיפדיה)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית