ביאור:יהושע יב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהושע יב ז: "וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל - בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה, וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יב ז.


וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם[עריכה]

לאחר פרוט הנצחונות והכיבושים בעבר הירדן המזרחית, העורך מציג את הכיבושים בארץ המובטחת:

  • ממזרח למערב - "[מ]עֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה"
  • מצפון - "מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן"
  • מדרום - "וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה"

הפרוט לא כל כך מדויק כי ארץ פלשתים לא נכבשה.

את כל השטח הזה, יהושע נתן לשבטי ישראל כפי שחולק לירושה.
כל שבט היה צריך להמשיך לפנות את תושבי כנען ולרשת את ארצם.