ידי משה על במדבר רבה/יט/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה יט |
ב • ג • ה • ו • ט • כ • כו • לב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שהיה מתיירא מן השבועה וכו'. פי' שלא יגזור עליו מיתה מחמת אותו חטא וימות במדבר ואז יטעו העולם שמת בשביל שחטא ג"כ בתוך אותן אנשים אבל באמת א"א בשום פנים לומר שהיה בכללם דכתיב גבייהו אם יראה וגו' ובמשה כתיב שא עיניך וראה וגו' שהראהו את כל א"י כנ"ל ולא כפי' מ"כ דלפי פי' מ"כ האיך יתכן לכוללו למפרע ודו"ק:

ומניין וכו'. פי' מניין שאמר להם הקב"ה שאין מניחין אתכם לעבור אבל לא הכל מהם אלא שהוא רוצה לפי שכאן לא אמר להם הקב"ה שום דבר שלא יעשו מלחמה עם אדום ולמה לא הלכו בחוזק יד אלא שביקשו שיניחום לז"א המדרש שבכאן לא כתיב רק במשנה תורה כתיב אל תתגרו בם כי לא אתן ממילא משמע שאמר הקב"ה לא אתן וכאן כתיב וימאן אדום נתון נמצא כתיב המניעת נתינה לעבור היה רצון אדום אלא שלא הכל מהם אלא רצון הקב"ה היה ג"כ כך (לך) שנתן הכח ביד אדום אם יעברו ישראל רק מה שלא נכתב כאן הציווי של הקב"ה שלא יעברו כי כן דרך המקרא מה שזה סותם זה פותח ומביא ראיה שגם למואב שלח וכו' ואינו מפורש בתורה עד יפתח אלא שברוח הקדש נאמר וק"ל ואף משה רמז ששלח למואב וכו' וכו' וק"ל: