ידי משה על במדבר רבה/יט/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה יט |
ב • ג • ה • ו • ט • כ • כו • לב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מיד נתגרה בהם. וקשה והלא מסיים המדרש שמעולם עמלק מרדה רצועה לישראל פי' בכל מקום שחוטאים עמלק בא להלחם עליהם וקשה מה ראה עמלק לבוא כאן שלא חטאו כלום לז"א כיון ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וכו' לפי דאי' ביבמות כי לא מלו העם היוצאים ממצרים מ"ט משום דלא נשבה עליהם רוח צפונית ומ"ט לא נשבה כי היכא דלא ליבדר להו ענני כבוד וא"כ כשראה עמלק שנסתלקו ענני כבוד ומ"מ לא מלו עצמם חשב בדעתו שיהיה להם זה לעון גדול ע"כ בא עמלק אבל באמת טעה שר של עמלק בזה כדמסיק בגמ' א"א משום חולשא דאורחא וא"כ אף שנסתלק הענן אינם חוטאים במה שלא מלו ודו"ק ובזה הטעות היה ג"כ בפעם ראשון כדאי' לעיל ויזנב בך כל הנחשלים שהיה חותך ערלותיהם וזרק כלפי מעלה לפי שעשה זה לאותן אנשים שמצא חוץ לענן כדפי' רש"י וא"כ היה סבר ג"כ סברא זו הואיל והן חוץ לענן ראויים הם למול עצמן ודו"ק: