ידי משה על במדבר רבה/יט/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על במדבר רבה • פרשה יט |
ב • ג • ה • ו • ט • כ • כו • לב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הוא שמי וכו'. לפי שקשה מאי רבותיה שקרא לו אדון שאפילו תינוק קורא לשר שלו אדון אלא הוא שמי שהיה לי ביני לבין עצמי קודם שנברא הכל אע"פ שלא היה באותו פעם אדון של כל הבריות וזה שהתפאר הקב"ה את אדה"ר לפני המלאכים שכיון דעת הקב"ה כמו בצלאל בצל אל היית והמלאכים לא היו יודעים את שמו קודם שברא את הכל וק"ל:

על שהבהמה נבראת מן היבשה וכו'. והעוף מרקק נברא וכל מקום שהגשמיות דק א"צ כ"כ תיקון וזה טעם הפלוגתא אם חכמה בלב או בראש לפי דאי' שראשו מא"י וגופו מבבל ואוירה דא"י מחכים א"כ ע"כ חכמה בראש לפי שהם הגשמיות דק מאד משא"כ למ"ד שהצביר אפרו ממקום המזבח א"כ נברא גם הלב מא"י וע"כ חכמה בלב ודו"ק: כתוב בגליון אלא מלמד וכו' ואלפים דקאמר אין פירושו לשון מנין רק פירוש לימוד כמו ואאלפך חכמה וכן פי' רש"י במקומו ואמרו שנים ושלשה פירש בפסוק א' שני טעמים ובפסוק אחד שלשה וזה שאמר שלשת בתי"ו ולא בה"א אלא פי' עד שלשה עכ"פ אמנם לאו בכל פעם שלשה שלפעמים אמר רק שנים וק"ל: