לדלג לתוכן

טור מנוקד אורח חיים תקא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תקא (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִין לְבִנְיָן אֲפִילוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן.
וְלֹא מֵהַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּיוֹם טוֹב לְרַבִּי יְהוּדָה.
אֲבָל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מֻתָּר אִם הִיא רְעוּעָה וְקָרוֹב הוּא שֶׁתִּשָּׁבֵר.
וְאִם אֵינָהּ רְעוּעָה, אֲפִילוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה.
וְאִם נִשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מְבַקְּעִין מִמֶּנָּה.

וּכְשֶׁהוּא מְבַקֵּעַ, לֹא יְבַקֵּעַ אֶלָּא בְּקוֹפִיץ וּבַצַּד הַקָּצָר שֶׁלּוֹ.
אֲבָל לֹא בַּצַּד הָרָחָב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי פִּיּוֹת אֶחָד קָצָר וְאֶחָד רָחָב, וְהָרָחָב דּוֹמֶה לִמְלֶאכֶת אֻמָּן.
וּבְקַרְדֹּם – אֲפִילוּ בַּצַּד הַקָּצָר אָסוּר.
וְכֵן לֹא בְּמַגָּל וְלֹא בַּמְּגֵרָה.
וּבְסֵפֶר הַמִּצְווֹת אָסַר גַּם בְּקוֹפִיץ לְפִי שֶּׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִין מַהוּ קוֹפִיץ, וְלֹא הִתִּיר אֶלָּא בְּסַכִּין.

וַאֲפִילוּ בִּקּוּעַ בְּקוֹפִיץ – לֹא שָׁרִי אֶלָּא בְּקוֹרָה גְּדוֹלָה, דְּאִי אֶפְשָׁר לְהַסִּיקָהּ בְּלֹא בִּקּוּעַ.
אֲבָל עֵצִים שֶׁל הַסָּקָה גְּדוֹלִים קְצָת, וּרְאוּיִין לְהַסָּקָה בְּלֹא בִּקּוּעַ – לֹא יְבַקְּעֵם כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהַסִּיקָם בְּלֹא בִּקּוּעַ.
אֲבָל לְשַׁבְּרָם בַּיַּד - יֵרָאֶה מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁמֻּתָּר.
אֲבָל מִלְּשׁוֹן אֲדֹנִי אָבִי הָרֹא"שׁ זַ"ל יֵרָאֶה דְּאַפִילוּ לְשַׁבְּרָם בַּיַּד נַמִּי אָסוּר.
וְטוֹב לְהַחְמִיר.

אֵין מְבִיאִין עֵצִים אֶלָּא מִן הַמְּכֻנָּסִין שֶׁבְּקַרְפֵּף, הַסָּמוּךְ לָעִיר בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְאַרְבָּעָה טְפָחִים, וַאֲפִילוּ אֵין לוֹ פּוֹתְחוֹת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ פּוֹתְחוֹת אֲפִילוּ בְּסוֹף הַתְּחוּם.
אֲבָל מִן הַשָּׂדֶה אֲפִילוּ מְכֻנָּסִין, אוֹ מְפֻזָּרִין אֲפִילוּ מִן הַקַּרְפֵּף, אֵין מְבִיאִין.

עַלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְּפָנִים, אֲפִילוּ כְּנָסָם מֵאֶתְמוֹל חֲשִׁיבֵי כִּמְפֻזָּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחַ מְפַזְּרָם.
אֶלָּא אִם כֵּן הֵנִיחַ עֲלֵיהֶם כְּלִי מֵאֶתְמוֹל שֶׁלֹּא יְפַזְּרֵם הָרוּחַ.

וּכְשֶׁמְּלַקֵּט בְּחָצֵר עֵצִים כְּדֵי לִשְׂרֹף, לֹא יַעֲשֶׂה מֵהֶם צִבּוּר, אֶלָּא יָבִיא מְעַט וְיִשְׂרֹף, וְיַחְזֹר וְיָבִיא מְעַט וְיִשְׂרֹף.

עֵצִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָן בְּיוֹם טוֹב, אֵין מַסִּיקִין בָּהֶן.
וְאִם נָשְׁרוּ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, יִתְבָּאֵר בְּדִין הַתַּנּוּר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.

אוּד - שֶׁהוּא עֵץ שֶׁמַּחְתִּין בּוֹ הָאֵשׁ, וְנִשְׁבַּר בְּיוֹם טוֹב, אֵין מַסִּיקִין בּוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁבֶר כְּלִי.

שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים שֶׁאֲכָלָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מַסִּיקִין בִּקְלִפָּתָן.
וְאִם אֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב, אֵין מַסִּיקִין בָּהֶם לְרַבִּי יְהוּדָה.

אָסוּר לְהַסִּיק בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַלַּפִּידִים שֶׁכָּבוּ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן.
וְכֵן בְּכָל יוֹם טוֹב שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת – אָסוּר לְהַסִּיק בְּאוֹתָן שֶׁכָּבוּ בְּשַׁבָּת.
אֶלָּא אִם כֵּן יַרְבֶּה עֲלֵיהֶם עֵצִים אֲחֵרִים וִיבַטְּלֵם בְּרֹב.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶן עַד אַחַר שֶּׁיִּתְבַּטְּלוּ בְּרֹב.
וּבִשְׁאָר יוֹם טוֹב מֻתָּר.