טור מנוקד אבן העזר קמ
<< | טור · אבן העזר · סימן קמ (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
האיש עושה שליח להוליך גט לאשתו - וזהו שנקרא שליח להולכה. ואינו גט עד שיגיע גט לידה, לפיכך יכול לחזור בו עד שיגיע גט לידה. וכל דין האיש עם האשה בענין נתינת הגט בקריאתו ודיבורו, כן דין שלוחו עמה.
כתב בעל העיטור: אמר לשליח 'הולך גט זה לאשתי בפני עדים ואם יאבד תכתוב גט אחר עד שיבוא הגט לידה' - לית ליה רשות למימר לספרא למכתביה, דמילי לא ממסרי לשליח. ואם כתב הוא בעצמו ונתנו לה בפני עדים - כשר, ותינשא בו לכתחילה, דעדי מסירה כרתי בדיעבד. עד כאן.
האשה עושה שליח לקבלה, והיא מגורשת בקבלתו מיד כשיגיע הגט לידו, ובהא מספקא לן אם דינו כדין האשה לכל דבר לענין שאם זרק לחצרו או לתוך ארבע אמותיו שתהיה מגורשת. ומסתברא שדינו כדין האשה לכל דבר.
ובין אמרה לו 'התקבל לי גיטי' או 'טול לי' או 'יהא לי בידך' - כולן לשון קבלה הן.
ויכולה גם כן לעשות שליח להובאה[1], שתאמר לו 'הבא לי גיטי'. ודין זה כדין שליח הולכה של הבעל שאינו גט עד שיגיע לידה. אבל האיש אינו יכול לעשות שליח קבלה, שאינו יכול לעשות שליח לחובתה שלא מדעתה. ואפילו אם היה קטטה ביניהם ואמר לאחר 'זכה בגט זה בשבילה' - אינו כלום, דלעולם חובה הוא לה.
עשאתו שליח לקבלה, וכשבא לבעל אמר 'איני רוצה שתהיה שליח לקבלה אלא להולכה' - נתבטלה שליחות הקבלה, שאין הגט גט אלא כפי רצון הבעל. ואפילו לא אמר לו 'איני רוצה שתהיה שליח לקבלה', אלא אמר לו 'הולך גט זה' או 'תן לה' - לא הוי כזכי, ולא נתגרשה עד שיגיע לידה. אבל אמר לו 'הולך לה גט' או 'זכי לה בגט זה' או 'התקבל', והיא עשאתו שליח לקבלה - נתגרשה מיד בקבלתו. ומדברי בעל העיטור ייראה היכא דאמר ליה זכי לה או התקבל לה והיא רצה[2] בו, שנתגרשה מיד בקבלתו אפילו לא עשאתו שליח לקבלה, שכתב על שם הגאונים אמר לו "זכי לה בגט זה" ובא לחזור, אינו יכול, ופירש הוא דבריהם כיון דאמר לו זכי לה והיא רצונה בו מתגרשת, אבל בעל כרחה אינה מתגרשת. ואין נראה, אלא כל זמן שלא עשתה אותו שליח אין יכול לזכות לה שחוב הוא לה, ואם כן יכול לחזור בו.
לא עשאתו שליח לקבלה, והבעל אומר "תתקבל לה" או "הולך לה" - לכשיגיע לידה מגורשת, שאדם יודע שאין בידו לעשות שליח לקבלה, והתקבל והולך לה קאמר.
עשאתו שליח להביא לה גיטה, ובא לבעל ואמר 'אשתך עשאתני שליח לקבל לה גיטה', והוא אמר 'הילך כמו שאמרה היא' - אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת, שהרי הוא עוקר שליחותו ממה שנתרצה להיות שליח להובאה, מפני שיש בו טורח יותר שצריך להגיע גט לידה, והבעל גם כן לא עשאו שליח להולכה כיון שאמר לו הילך כמו שאמרה היא, נמצא שאין כאן שליחות כלל, ואפילו נמלך אחר כך להוליכו לה, אינו כלום כיון שלא בא לידו בתורת שליחות. ודוקא שאמר לו 'הילך כמו שאמרה', אבל אמר לו 'הולך' או 'זכי לה' - ודאי עתה עשאו שליח להולכה ואדעתא דהכי קבלו, וכשיגיע לידה מתגרשת.
עשאתו שליח לקבלה, ובא לבעל ואמר 'אשתך עשאתני שליח להובאה', ואמר לו 'הילך כמו שאמרה היא' - כיון שהגיע גט לידה מגורשת, שהרי לא עקר שליחותו אלא נתרצה להיות אפילו שליח להובאה. ואם נשרף הגט או אבד קודם שהגיע לידה - הויא ספק מגורשת.