טור מנוקד אבן העזר קיא
<< | טור · אבן העזר · סימן קיא (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תנאי כתובה שיהיו בניה זכרים יורשים כתובת אמן, ונדוניתה שהכניסה בתורת נכסי צאן ברזל, ותוספת שהוסיף לה בעלה, אפילו אם מתה בחיי הבעל, ואחר כך חולקין המותר עם אחיהם, אפילו לא נכתב בכתובה או אין לה כתובה ובמקום שאין כותבין כתובה.
ודוקא זכרים.
אבל אם אין לה אלא נקבות לא, אפילו אם אין שם יורשים אלא בנות, וזהו שנקרא כתובת בנין דכרין.
כיצד? - היו לו שתי נשים לזו בן וכתובתה אלף זוז ולזו בן וכתובתה חמש מאות זוז, ומתו בחייו ואחר כך מת הוא, כל אחד נוטל כתובת אמו ואחר כך חולקים המותר.
ואינה נגבית אלא מבני חרי ולא ממשעבדי כשאר ירושה.
ודוקא במקרקעי, שיש שם קרקע כדי שתי הכתובות, אבל אם אין שם אלא מטלטלי לא.
וצריך שיהיה שם מותר על שתי כתובות כל שהוא אפילו דינר.
ומיהו אפילו אין המותר אלא מטלטלי שפיר דמי.
ואפילו יש בעל חוב שצריכים לפרוע לו המותר יש כאן כתובת בנין דכרין, אפילו אם החוב יותר מהמותר שעל שתי הכתובות יפרעו לבעל חוב חובו ומה שיותר יחלקו כפי שתי הכתובות.
לא היה שם קרקע כדי שתי כתובות, או שיש שם קרקע ואין שם מותר דינר, אין כאן כתובת בנין דכרין אפילו יש עליהם חוב, ולא אמרינן בפרעון חוב יתקיים נחלה דאורייתא והמותר על הפירעון יחלוקו כפי שתי הכתובות, אלא כיון שאין שם מותר אין כאן כתובת בנין דכרין.
אפילו היה ראוי ליפול להם ירושה מאבי אביהן בענין שיהיה שם מותר, לא חשיב מותר אפילו מת אבי אביהן קודם שיחלקו, כיון שלא היה שם מותר דינר בשעת מיתה לא חשיב מותר.
אמר בן הכתובה הגדולה 'הריני מעלה על הנכסים דינר כדי שיהא שם מותר ואטול כתובת אמי' - אין שומעין לו, אלא שמין את הנכסים בבית דין כפי מה שהיו שוין בשעת מיתת אביהן. היו מרובים בשעת מיתה ויש שם מותר ונתמעטו בשעת חלוקה, כבר זכה בן הגדולה בכתובת אמו. והיכא שלא נשאר כדי שתי כתובות, שמין לכל אחד כפי חלקו שהיה לו בנכסים. וכן אם היו מועטים ואין שם מותר ונתרבו, כבר זכה בן הקטנה ואין כאן כתובת בנין דכרין. והא דבעינן שיהא שם מותר דינר, דוקא כששתיהם מתו בחייו ששניהם באין מכח התקנה, לפיכך בעינן מותר לקיים בו נחלה דאורייתא. אבל אם מתה אחת בחייו ואחת אחר מותו, ונשבעה על כתובתה אותה שמתה אחרי מותו קודם שמתה שאם לא כן אין בניה יורשים כתובתה, נמצא שבני אותה שמתה אחרי מותו אינן באים מכח התקנה שמן הדין יורשים כתובת אמן, אז אין צריך שיהיה שם מותר אלא בני כל אחת נוטלים כתובת אמן, שהרי בפרעון כתובת השניה מתקיים נחלה דאורייתא, ואותה שמתה בחייו אף על פי שלא נשבעה בניה נוטלים כתובת בנין דכרין, שאין עליה שבועה שלא נתנה כתובה לגבות מחיים. ובעל העיטור כתב - שגם בני השניה שמתה אחרי מותו נוטלין כתובת בנין דכרין אף על פי שלא נשבעה אמן קודם מיתתה. ולא נהירא.
וכל שכן אם מתו שתיהן אחרי מותו, שבני כל אחת נוטלין כתובת אמן אפילו אם אין שם מותר, שהרי באין בתורת חוב.
וכן אם גירש אחת ומתה אחת בחייו ואחר כך מת והניח בנים משתיהן, בני המתה נוטלין כתובת בנין דכרין אפילו אין שם מותר דינר, דכתובת הגרושה שהיא חוב נעשית מותר לחבירתה, לפיכך בני הגרושה נוטלים תחילה ואחר כך בני המתה. אין שם אלא כדי כתובה הראשונה, לא אמרינן יפרעו לבני השניה שבאין בתורת חוב והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין, אלא אין כאן כתובת בנין דכרין ובני השניה יטלו כתובת אמן והמותר יחלקו שוה בשוה. אבל אם יש מותר על כתובה הראשונה אפילו דינר, יפרעו לשנייה כתובת אמן והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין.
וכאשר הדין במתה אחת בחייו ואחת אחרי מותו, כן הדין אם מתה אחת בחייו והשניה קיימת, שדין בני הראשונה עם השניה כדינם עם בניה, אם יש שם כדי שתי כתובות בני הראשונה נוטלים כתובת אמן והשנייה כתובתה, ואם יש מעט יותר על כתובת הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר לבני הראשונה אף על פי שבני השנייה אינם נוטלין כלום, ואם אין שם אלא כדי כתובה הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר יחלקו בני הראשונה ובני השנייה. ויש מהגאונים שכתבו - שאם השנייה קיימת אין בני הראשונה נוטלין כתובת אמן. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה.
המוכרת כתובתה בין לבעלה בין לאחרים, לא הפסידה כתובת בנין דכרין. ואם תמות בחייו ואחר כך מת הוא - בניה נוטלים כתובת אמן כאילו לא מכרה. אבל אם מחלה כתובתה לבעלה - הפסידו בניה כתובת בנין דכרין.
מי שצוה בשעת מיתה שלא ירשו בניו כתובת בנין דכרין אין שומעין לו, שאי אפשר לו לבטל תקנת חכמים. אבל אם התנה כן בשעת נישואין, הוי תנאי שבממון וקיים.
ורבים מהגאונים כתבו - שאין כתובת בנין דכרין עתה נוהג כלל, שעיקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו ועכשיו נוהגים לתת להם יותר ויותר. וכן כתב בעל העיטור. ורבינו האי כתב - שהיא נוהגת שאין לנו כח לבטל תקנת חכמים, וכן כתב הרמב"ם. וריב"א ורבינו שמשון כתבו - שנוהגת אפילו במטלטלי, דכיון דתיקון רבנן בתראי דכתובה נוהגת במטלטלין הוא הדין כתובת בנין דכרין. ור"י והרמ"ה כתבו - ודאי כתובת בנין דכרין נהגו האידנא שאין לעקור תקנת חכמים, אבל כיון שמרבים ליתן לבנות נעמידנה בחזקה דמעיקרא דוקא במקרקעי ולא במטלטלי, ולענין מה שתקנו הגאונים דכתובה נגבית ממטלטלין לענין זה לא עשו כתובת בנין דכרין כתובה. ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.