לדלג לתוכן

טור מנוקד אבן העזר קד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן קד (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


בית דין שמוכרין להגבות לאלמנה כתובתה, אין מוכרין אלא בהכרזה. ומכריזין שלושים יום רצופין זה אחר זה. ואם אינם רוצים להכריז רצופים אלא בכל יום שני וחמישי - יכריזו ששים יום בכל שני וחמישי. כיצד מכריזין? - הכרוז יוצא פעם אחת בבקר בשעת הכנסת פועלים ופעם אחת בערב בשעת הוצאת פועלים, "שדה פלוני שסימניה כך וכך ומצריה כך וכך עומדת לימכר כל הרוצה ליקח יבא ויקח". ויפרש הכרוז שמוכרין אותה כדי לפרוע לאשה כתובתה, שלא יסבור הלוקח שנמכרה כדי לפרוע לבעל חוב, שיש מי שרוצה יותר ליתן לאשה מפני שלוקחת המעות מעט מעט. ואם הכריזו וטעו ומכרו אפילו שוה מאתים במנה - מכרן קיים. אבל אם לא הכריזו, אפילו מכרו שוה בשוה - מכרן בטל. במה דברים אמורים? - בדברים שצריכין הכרזה, ובשעה שמכריזין, ובמקום שמכריזין. אבל דברים שאין מכריזין עליהן - כמו עבדים ושטרות ומטלטלין שנמכרין לעולם בלא הכרזה. ושעה שאין מכריזין - היינו לכרגא ולמזוני ולקבורה, שלצורך אלו מוכרין בלא הכרזה, ואפילו מי שמלוה לצורך אחד מאלו כשפורעין לו מוכרין בלא הכרזה. ובמקום שאין מכריזין - שיש מקומות שנוהגים שלא להכריז מפני שיש שלא ירצו לקנות אם יכריזו שלא יקראו אותם אוכלי נכסי דאכרזתא, פירוש שצריכים למכור מפני הדחק, כיון שאין צריכין הכרזה, אם מכרו וטעו פחות משתות מכרן קיים, טעו בשתות מכרן בטל. אם הכריזו בדבר שאין צריך הכרזה או בשעה או במקום שאין מכריזין, כתב רב אלפס - דכמאן דליתיה דמי ואם טעו בשתות מכרן בטל. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב - כיון שהכריזו, אף על פי שלא היו צריכין אם טעו אפילו בכפל המקח קיים. והיכא שטעו בפחות משתות בדבר שאין מכריזין שמכרן קיים - פירש רבינו יצחק - שצריכין להחזיר האונאה. והרמב"ם כתב - דהוי מחילה. ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

והיכא דטעו ונתאנו בשתות שהמכר בטל - כתב הרמב"ם - אם ירצו בית דין לקיים המקח ולהחזיר האונאה הרשות בידם. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב - שאין שומעין להם, דכיון שהרשות ביד בית דין לבטל המקח גם כן הרשות ביד הלוקח לבטלו, ואם ירצו להכריח הלוקח שיתקיים המקח ויחזיר האונאה אין שומעין להם.

שליח שמכר וטעה ונתאנה, המכר בטל, ואפילו בכל שהו שנתאנה, בין אם הוא שליח בית דין או שליח כל אדם.

ואם הטעה הלוקח - כתב רב האי: שגם בזה המקח בטל בכל שהו. והרב רבינו יונה כתב - שאם טעה הוא ונתאנה המקח בטל בכל שהו שיאמר לו המשלח "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי", אבל אם הטעה את הלוקח זכה המשלח ביתרון.

וששאלת - [1] על קרקע של יתומים שהכריזו בית דין עליו למוכרו להגבות אשה כתובתה, ואחר ההכרזה מחלה ליתומים כתובתה, ושלחה מצד אחר מורשה שלה לבית דין להגבות כתובתה, ומכרו בית דין הקרקע וכתבו אחריות המכר על היתומים, ועתה רוצים היתומים להוציא הקרקע מיד הלוקח כי אמרו שלא כדין מכרוהו שכבר מחלה להם כתובתה. תשובה - מרמה עשו ולא תעשנה ידיהם תושיה, כי בית דין מכרוהו כי לא ידעו באותה מחילה טמירתא ואחריות המכר על היתומים, ואי איניש דעלמא היה הבא להוציא הקרקע היו היתומים חייבים לפרוע, ועתה נמי שהם באים להוציא מיד הלוקח האחריות עליהם, הילכך אינה מחילה וישאר הקרקע ביד הלוקח.