טור אורח חיים תרנ
<< | טור · אורח חיים · סימן תרנ (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור[עריכה]
שיעור הדס וערבה, שני טפחים וחצי, שהן י' גודלים.
ושדרה של לולב, לבד מעלין העולין למעלה מהשדרה, צריך שיהא יוצא למעלה מההדס טפח חסר שתות.
ואם ירצה, יוסיף עליהם כל מה שירצה, שאין להם שיעור למעלה.
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שיעור הדס וערבה ב' טפחים וחצי וכו' בפרק לולב הגזול (לב.) שיעור הדס וערבה ג' ולולב ד' רבי טרפון אומר באמה בת ה' טפחים כי אתא רבין אמר אמה בת ה' טפחים עשה אותה ששה צא מהם ג' להדס והשאר ללולב אר"ה אמר שמואל הלכה כר"ט נמצא לפ"ז דשיעור הדס וערבה טפחיים ומחצה וכן פסקו הרא"ש והר"ן ותמהו על הרי"ף שהשמיט הא דר"ט והרמב"ם סתם וכתב בפ"ז דשיעור הדס וערבה אין פחות מג"ט ומתוך דבריו משמע דג"ט גמורים קאמר דאל"כ הו"ל לפרושי וכתב ה"ה בהשגות א"א ג"ט קטנים שהם י' אצבעות בגודל ע"כ וכן פסקו מקצת הגאונים והאחרונים ז"ל אבל בהלכות לא הביאו אותה סוגיא דר"ט כלל ואפשר שהם סוברים דשמואל הוא דפסיק כר"ט דאמר דסגי בטפחים קטנים ולא כת"ק דברייתא דבעי טפחים שלמים ולא קיימא לן כוותיה דשמואל ואף בעל העיטור לא כתב אלא מימרות כפשטן ומ"מ הנכון כדעת שאר המפרשים ז"ל עכ"ל :
ומ"ש רבינו ושדרה של לולב לבד מן העלין העולין למעלה מהשדרה צריך שיהא יוצא וכו' שם אר"י א"ש שיעור הדס וערבה ג' ולולב ד' כדי שיהא לולב יוצא מהדס טפח ורבי פרנך א"ר יוחנן שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח וידוע דשמואל ורבי יוחנן הלכה כר"י וכן פסקו הפוסקים: וכתב הר"ן דמסתברא דאפי' הוסיף באורך ההדס וערבה אפי' כמה צריך שיצא שדרו של לולב ולמעלה מהם טפח: וכתב עוד הר"ן י"א שהטפח שצריך שיהא יתר בו הלולב על ההדס וערבה טפח קטן הוא ג"כ ונמצא שיעור לולב ד"ט קטנים וכו' שהם י"ג גודלים ושליש וכ"כ התוספו' והה"ר יונה מנח ביה סימנא מי בעל דברים יגש שהלולב שאומרים בו דברים הרבה והיינו ברכת לולב והלל שיעורו יגש דהיינו י"ג גודלי' ושליש אבל הרמב"ן כ' שלא חלק ר"ט בטפח עודף של לולב ומודה הוא שצריך שיהא טפח שלם של ד' גודלים ונמצא לפי דבריו שיעורו של לולב י"ד גודלים לפי שהג"ט קטנים הם והד' טפח שלם ע"כ ודברי רבינו כדברי התו' והה"ר יונה וכל זה לפי דרכם שפוסקים דטפחים דהדס וערבה הם טפחים קטנים אבל כ"כ שיש חולקים בדבר ולפי דבריהם שיעור אורך הלולב אין פחות מי"ו גודלים:
ומ"ש ואם ירצה יוסיף עליהם כל מה שירצה שאין להם שיעור למעלה כ"כ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והכי איתא:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
- שיעור הדס וערבה שני טפחים וחצי שהן י' גודלים פלוגתא דחכמים ור' טרפון בברייתא בפ' לולב הגזול ופסק שמואל הלכה כר"ט דאמר הכי והתם מותבינן דשמואל אדשמואל דאמר שעור הדס וערבה שלשה ומשני לא דק ולחומרא לא דק והרי"ף והרמב"ם פסקו כההיא דשמואל דשעור הדס וערבה שלשה שהם מפרשים הא דקאמר ולחומרא לא דק ה"פ שמואל הלכה למעשה אתי לאשמועינן שיהו תופסי' בשיעור לחומרא שלא לדקדק בשיעור מצומצם כר"ט אע"ג דהילכתא כוותיה והכריחם לפרש כן משום דקשיא להו דאמאי לא דק שמואל ונקט שיעורא לחומרא טפי מר"ט אלא ודאי שמואל הלכה למעשה אתי לאשמועינן וכדפי':
- ומ"ש ושדרו של לולב כו' שם הכל מודים דבעינן שיהיה הלולב יוצא מן ההדס טפח אלא דפליגי בשדרה דשמואל סבר דסגי בטפח יוצא אף בעלין ור' יוחנן סבר דוקא שדרה והלכה כר"י דר"י ושמואל הלכה כר"י ותו דברייתא בפרק המפלת מסייע לר"י דקא חשיב ה' שיעורן טפח וקא חשיב שדרו של לולב: ומ"ש דהיוצא הוא טפח חסר שתות ה"ט דבגמר' אמרי' דר"ט ס"ל דשיעור הדס ג' טפחים קטנים שכל טפח חסר שתות טפח בינוני דהיינו ב' טפחים ומחצה בינונים שהן י' גודלים וממילא טפח היוצא ללולב נמי הוי בטפח קטן כמו אלו שהוא ג' גודלים ושליש גודל ס"ה י' גודלים ושליש וכן פירש"י על צא מהן ג' להדס והשאר ללולב וכן פירשו התוספות וכ"כ הר"ן ובשם ה"ר יונה. וכתב עוד שהרמב"ן חולק וס"ל דטפח היוצא טפח שלם בעינן שהוא ד' גודלים וכן פסק במרדכי ונראה דטעמן משום דקי"ל כברייתא דהמפלת דה' שיעורן טפח ומשמע דטפח דלולב שוה לאחרים עי' בתו' בפרק לולב הגזול ובפר' המפלת ולענין הלכה נקטינן לחומרא דבעינן ג' טפחים שלמים להדס שהן י"ב גודלין ובלולב ד"ט שלמים שהן ט"ז גודלים:
- ומ"ש ואם ירצה יוסיף עליהם כל מה שירצה וכו' הכי איתא בפ' התכלת בדף מ"ב וכן פסקו הרי"ף והרא"ש בפרק לולב הגזול. ואיכא למידק דלמעלה גבי טפח דשופר הכריח רבינו דכדי שיאחזנו לאו אתוקע קאי דאם כן הו"ל למתנייה בהדיא הכל לפי מה שהוא אדם כו' וכאן פסק טפח דלולב הוא טפח קטן ולא קשיא ליה דאם כן הו"ל למיתני בהדיא וי"ל דדוקא גבי טפח דשופר דאיכא למיטעי ולפרש לקולא דכדי שיאחזנו אדם סתמא קאמר והיינו טפח בינוני ומשום הכי חשיב ליה עם שאר טפחים בפרק המפלת הלכך ודאי קשה הו"ל למתנייה בהדיא הכל לפי מה שהוא אדם דאגרופו של בן אבטיח גדול טפי וכשהוא תוקע אינן יוצאין בשופר שאין בו כי אם טפת בינוני אבל גבי טפח דלולב שאין צריך רק טפח קטן חשיב ליה התם עם שאר טפחים כיון דאיכא שם טפח עליה ולא חש לבאר שלא לטעות דבעי טפח בינוני חדא דאפי' אם נטעה לא יבא לידי תקלה דמה בכך שנתפוס לחומר'. ועוד דחילוק מועט יש ביניהן ב' שלישי גודל ואין דרך להקפיד כל כך ועוד דסתמא דמילתא טפח דלולב היוצא הוא שוה לטפח דהדס וערבה שאינן כי אם טפחים קטנים א"כ לא אתי למיטעי משא"כ בשופר דאיכא כל הני דאתי למיטעי להקל וגם חילוק גדול יש ביניהם כמו בן אבטיח וליכא ראיה והוכחה שלא לטעות בכך אדרבה איכא הוכחה על הטעות מדחשיב ליה עם שאר טפחים הילכך הו"ל למתנייה בהדי' ומדלא תנייה בהדיא שמע מינה דכדי שיאחזנו אדם סתמא קאמר ודו"ק:
דרכי משה[עריכה]
(א) ובמנהגים שלנו כתוב כדברי הרמב"ם והרי"ף:
(ב) והמרדכי כתב כדברי הרמב"ם דשיעור לולב י"ד גודלין וכבר נתבאר לעיל שלדעת הרי"ף והרמב"ם ההדס ג"ט דהיינו י"ג אצבעות א"כ שיעור הלולב היא ט"ז אצבעות לפי המנהגים שלנו: