טור אורח חיים תרט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרט | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

ולענין הטמנת חמין בערב יום הכיפורים, כתב רב עמרם שאין להטמין, מפני שאין טומנין החמין אלא לכבוד שבת וזה שאוכל בחול במוצאי י"ה אין לו להטמין לכבוד החול, וכבר הפליגו אנשי אספמיה ועשו סמיכה שאין להטמין בערב י"ה, אבל רב נטרונאי גאון כתב להטמין בערב יום הכיפורים למוצאי י"ה למה הוצרך לכך, בשלמא להטמין בע"ש דקא בעיא למיכלה למחר, אלא למוצאי י"ה חול הוא למה הוצרך להטמין למוצאי י"ה, ימתין למוצאי י"ה ויעשה כל צרכיו, אבל איסור אין בדבר והעושה אין מוחין בידו.

ורב שרירא כתב דשפיר דמי שהוא מכין מחול לחול, אע"ג דשהי ביום הכפורים על גבי כירה והטמינו לשמור חומו אין בכך כלום, ולמוצאי יום הכפורים ישהה שיעור מה שתחום הקדירה באותו חום, ואח"כ אוכל ממנה ומותר. ואני תמיה למה צריך להמתין כדי שתחום הקדירה באותו החום, שלא מצאנו כן אלא במלאכה הנעשית באיסור, אבל זה שטמן בהיתר מה צריך להמתין, ואיני יודע מה חשש איסור יש בדבר שהוצרכו גאוני עולם לדבר בו, ואדרבה נראה יותר טוב שיטמין כדי שימצא סעודתו מוכנת במוצאי יום הכפורים, גדולה מזו התירו קניבת ירק מן המנחה ולמעלה כדי להכין סעודתו כל שכן הטמנת חמין שמותר.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ולענין הטמנת חמין בעי"ה כתב ר"ע שאין להטמין וכו' עד אבל זה שטמן בהיתר מה צריך להמתין הכל כתוב בפסקי הרא"ש: ומ"ש רבינו ואיני יודע מה חשש איסור יש בדבר וכו' גם בעיני יפלא דברי הגאונים האלה ודברי רבי' נראים נכונים וכן עמא דבר :

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

  • ולענין הטמנת חמין בעיה"כ כו' עד ואיני יודע מה חשש איסור יש בדבר ולפע"ד נראה ליישב דעת הגאונים דחשש איסור יש משום מאי דתניא בפ' מקום שנהגו כל העושה מלאכה בע"ש ובעי"ט מן המנחה ולמעלה אינו רואה סי' ברכה לעולם ועיקר הפירוש שאף מן המנחה גדולה קאמר כמו שנתבאר בס"ד למעלה סימן רי"א וסי' ת"ח וא"כ אם יטמין בעי"כ לאחר חצות כמו שעושין בע"ש יהא נראה כמכין מי"ט לחול שהרי בע"ש אסור כל מלאכה מחצות ולמעלה אא"כ שהוא לצורך שבת כהטמנה וכיון דהטמנה זו אינה אלא לצורך חול אין לו להטמין מחצות ולמעלה לכבוד חול וזהו שדקדק רב עמרם בלשונו שכתב בעי"ה אין רשאין להטמין כמו שעושין בע"ש מפני שאין טומנין וכו' כמו שהועתק באשיר"י דמשמע להדיא דוקא כמו שעושים בע"ש לאחר חצות אבל קודם חצות אף ר"ע מודה דאין שם איסור ומ"ה כתב רב שריר' דצריך להמתין שיעור מה שתחום הקדרה באותו חום לפי שההטמנה לאחר חצות לצורך חול היא נעשית באיסור ומ"מ רב נטרונאי ס"ל להקל וטעמו משום דאף אכילת מוצאי יה"כ מצוה היא ע"פ המדרש דבמוצאי יה"כ בת קול יוצאה ואומרת לך אכול בשמחה לחמך כדלקמן בסי' תרכ"ד ועוד יראה לומר דטעם הגאונים האוסרים הוא משום דנראה כמתקן לצורך היום וכמ"ש הר"ן והרב המגיד לחד פירושא בקניבת הירק דאסור קודם המנחה משום דנראה כמתקן לצורך היום. ולענין הלכה מנהגינו שלא להטמין וכך פסק באגודה וכץ כתב ראבי"ה שראה מכתב ידי גלילי ראב"ן ועיין במרדכי וכך השיב מהרי"ל:
  • ומ"ש גדולה מזו התירו קניבת ירק כו' צריך לומר שרבינו מפרש הא דאמרי' בפ' אלו קשרים שהתירו הקניבה משום עגמת נפש דהיינו לומר שהתירו לו להכין סעודתו מבע"י מפני שחשו חכמים שלא יצטרך לתקן הכל לערב ותהיה נפשו עגומה כפי' הר"ן לשם וכן פי' ה' המגיד פ"א מה' שביתת העשור וא"כ הטמנה נמי נתיר כדי שלא תהא נפשו עגומה. דאילו לפרש"י אדרבה דכדי שתהא נפשו עגומה מן המנחה ולמעלה שהוא שואף ומצפה לעת אכילה ואינו אוכל והוי קרוב לעינוי מש"ה התירו הקניבה וא"כ מאי גדולה מזו דקאמר היא הנותנת משום הכי נמי אין להתיר הטמנה כדי שתהא נפשו עגומה וכן מצאתי למהר"ש לורי"א ז"ל:

דרכי משה[עריכה]

(א) ובמהרי"ל כתב דאנו נוהגין שלא להטמין וכן המנהג: