טור אורח חיים שצג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן שצג | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביום טוב שחל להיות בערב שבת, אלא יערב מערב יום טוב.

ואם שכח[1], יערב בי"ט ע"י תנאי (ע"ל סימן תקכ"ח), שיאמר "אם היום חול יהא זה עירוב, ואם היום קדש אין בדברי כלום", ולמחר יאמר על אותו הפת "אם היום קדש הרי ערבתי מאתמול, ואם היום חול יהא זה עירוב".

והני מילי בב' ימים טובים של גליות, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה לא.

אחד עירובי חצרות ושיתופי מבואות מערבין אותן בין השמשות. ואפילו אם כבר קבל עליו תוספת שבת כתב ה"ר שמריה שיכולין לערב, ויש אוסרין אם קבל עליו תוספת שבת.

ואפילו עירב לשנים, לאחד מבעוד יום ונאכל העירוב בין השמשות, ולאחד עירב בין השמשות, שניהם קנו עירוב, שלאותו שנאכל עירובו בין השמשות אנו חושבין אותו לילה, ולאותו שהניח עירובו בין השמשות חושבין אותו יום.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אין מערבין עירובי חצירות וכו' פלוגתא דחכמים ור' בברייתא פ"ב די"ט (טז:) ואיפסקא הלכתא בגמרא דאסור לערב בי"ט:

ומ"ש ואם שכח יערב בי"ט ע"י תנאי וכו' שם א"ר חייא בר אשי אמר רב מניח אדם עירובי תחומין מי"ט לחבירו ומתנה וכ"ש עירובי תבשילין ורבא אמר מניח אדם עירובי תבשילין מי"ט לחבירו ומתנה אבל לא עירובי תחומין דלמיקני ביתא בי"ט לא וכתבו הרי"ף והרא"ש הלכתא כרבא דהוא בתראה ומסתברא לן דה"מ בעירובי תחומין דמיקני ביתא הוא אבל עירובי חצירות דביטול רשות הוא מניח אדם עירוב מי"ט לחבירו ומתנה וה"מ בשני ימים טובים של גליות אבל בב' י"ט של ר"ה לא כדאמרינן בפ"ק (ו.) וכ"ד הרמב"ם בפ"ו מהל' י"ט אלא שכתב דה"מ בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה והיו עושים ב' ימים מספק אבל השתא דבקיאינן בקביעא דירחא ולא עבדינן תרי יומי אלא משום מנהג בלבד אני אומר שאין מערב ומתנה לא עירובי חצירות ולא שיתופי מבואות ואע"פ שהראב"ד השיגו ה"ה החזיק בידו ונתן טעם לדבריו. והר"ן כתב בפ"ב די"ט שאין דברי הרמב"ם מחוורים בזה וגם הרשב"א כתב בתשובה שלא נראו לו דברי הרמב"ם בזה וכ"כ מדברי הרי"ף והרא"ש שכתבו סתם דין זה דיערב בי"ט ע"י תנאי ולא חילקו בין זמן לזמן וכיון דכל הני רבוותא מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן:

ומ"ש רבינו ולמחר יאמר על אותו פת לאו דוקא דה"ה אם אמר כן על פת אחר והרי בסוף הלכות י"ט הביא דין זה ולא כתב שם על אותו פת:

אחד עירובי חצירות ושיתופי מבואות מערבין אותן בס"פ במה מדליקין (לד.) אקשינן רישא דמתני' דקתני ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ע"ש עם חשיכה וחד מינייהו עירבתם ומשמע דוקא עם חשיכה אבל בספק חשיכה לא אסיפא דקתני ספק חשיכה מערבין ושני ל"ק כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין ומפרש רש"י דעירובי חצירות שרי בספק חשיכה וכן דעת התוספות והרא"ש וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה"ע:

ומ"ש אפילו קיבל עליו תוספת שבת כתב ה"ר שמריה שיכולין לערב ויש אוסרין וכו' ז"ל המרדכי שם פסק רבינו יואל וה"ה לאחר תפלת ערבית יכולין לערב אם יום הוא דעניית ברכו כתקיעת שופר הוא וקודם ספק חשיכה היו מקבלין שבת ותוקעין כדי להוסיף מחול על הקדש ואפ"ה מתיר בע"ש לערוב עירובי חצירות בספק חשיכה וה"ה אחר עניית ברכו ושוב מצאתי בשם רבינו שמריה שהורה כן והביא ראיה כמו שהביא רבינו יואל ומקצת תלמידיו אסרו ואמרו דיש חילוק בין קיבל עליו שבת ללא קיבל וחזר בו הרב ואסר והביא ראיה מן התוספת' עכ"ל:

ומ"ש ואפילו עירב לשנים לאחד מבע"י וכו' מימרא דרבא בס"פ במה מדליקין (לד:) ובס"פ הדר (לד.) ודעת הרא"ש כדעת ר"ת שהעמידה בעירובי חצירות דוקא וכתב ה"ה בפ"ו מה"ע שכן דעת הרמב"ן והרשב"א ואע"פ שרש"י פירשה בעירובי תחומין וכ"כ הרמב"ם משמע דכ"ש לעירובי חצירות דקילי טפי וכתב הרא"ש ז"ל וכתב ה"ר יונה ודוקא עירב עליו מבעוד יום ונאכל עירובו בין השמשות ולאחר עירב בין השמשות ונאכל עירובו משתחשך אבל עירב עליו בין השמשות ונאכל עירובו בין השמשות לא הוי עירוב ולא אמרינן מקצתו יום ומקצתו לילה ובשעת שהניח עירוב יממא הוי ובשעה שנאכל לילה הוי דכולי האי לא אקילו רבנן לשוויי בין השמשות לגבי האי עירוב מקצתו מן היום ומקצתו מן הלילה עכ"ל:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אין מערבין ע"ח ושיתופי מבואות בי"ט וכו' בפרק שני די"ט (סוף (דף י"ו) פליגי בה רבי ורבנן ואיכא מ"ד רבי מתיר לערב ע"ח בי"ט ורבנן אוסרין ואיכא מ"ד רבי אוסר ורבנן מתירין ואפסיקא הלכתא בגמרא דאסור בי"ט לערב אפילו ע"ח דליתיה בי"ט אבל ע"ת ליכא למ"ד דמתיר דכיון דאף בי"ט אסור לצאת חוץ לתחום פשיטא דאסור לעשות לצורך מחר דבר שהוא אסור בו ביום:

ומ"ש ואם שכח יערב בי"ט ע"י תנאי וכו' שם (דף י"ז) פליגי בה רב ורבא בע"ת ופסקו הפוסקים כרבא דאמר דע"ת לא מ"ט מיקנא שביתה בשבת לא וכתבו עוד דאלמא ע"ח דביטול רשותא הוא שרי:

ומ"ש ולמחר יאמר על אותו הפת נראה דרבותא אשמועינן דלא תימא כיון דמערב היום וחוזר ומערב למחר צריך לכל עירוב פת מיוחד כדי שיהא ניכר ונראה שהיה מערב על ידי תנאי היום ומחר קמ"ל דיכול לערב על אותו פת וב"י לא פירש כן:

  1. ^ הפרישה מגיה "ואם חל יום טוב בימי חמישי וששי ושכח". וגם אם לא נגיה, עכ"פ לזה הכוונה.