חלקת מחוקק על אבן העזר קכג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| חלקת מחוקק על שולחן ערוך אבן העזר קכג |

סעיף א[עריכה]


(א) אם אמר לה הבעל לכותבו:    דברים פשוטים הם דבלא אמיר' הבעל לא מהני מה לי אשה מה לי אחר ובב"ח נדחק והניח בצ"ע ואין כאן עיון וספק:


(ב) ותקנה אותו לבעל:    כבר כתבתי לעיל סימן ק"כ סק"ה ג' דאם האשה נותנת משלה צריכה היא להקנות ממש לבעל דבשלה לא תקנו חכמים:


(ג) לכתחלה לא יכתוב הגט בעצמו וכו':    טעם הדבר כתב הב"י משום דלקמן בסימן קכ"ו כתב הטור בשם בעל העיטור דכל הני דקדוקי' דוקא כשהבעל כתב הגט או שהסופר כותבו מפיו כו' עיין שם:


(ד) שגם קרוב לא יכתוב לכתחילה:    זה לשון הרב מהרי"ק שורש ק"ו אמת הוא כי בהיות אחר רחוק טוב יותר להיות סופר מפני מראית עין דילמא אתי לאחלופי בעדים אמנם לא ראיתי דבר זה בשום מקום רק אמרתי דסברא דנפשי מהיות טוב וגומר אבל היכא דלא אפשר פשיטא דאין קפידא כלל וכתב עליו הב"י ואיני מוציא טעם להקפיד בכך אפילו ע"ד מהיות טוב:


(ה) לכתחל' יכתוב הסופר בידו הימני':    משמע בדיעבד כשר הגט אם כתב בשמאל אף שאינו שולט בשתי ידיו אף על גב דלענין שבת כתב בשמאלו לאו כתב היא ובגמרא מדמה גט לשבת לענין כתב ע"ג כתב אפשר לומר דלאו לכל מילי מדמינן לשבת דבשבת בעינן מלאכת מחשבת דומיא דמשכן ע"כ כל שכתב כלאחר ידו או בשמאלו לאו מלאכת מחשבת היא אבל מ"מ כתב מיקרי לענין גט:

סעיף ג[עריכה]


(ו) מאלו החמשה אינו גט:    אין זה מוסכם וכמו שכתב המ"מ והב"י וע"כ למעשה מחמירין והוי ספק מגורשת:


(ז) לא כתב אלא הטופס והניח מקום התורף:    הטעם דהא בפסול מחובר כשר בטופס כמו שיתבאר בסימן שאח"ז סעיף ה' וגם בפסול שלא לשמה דעת הרמב"ם להכשיר וכמו שיתבאר לקמן סי' קל"א ה"ה כשכתב הטופס מי שאינו ראוי לכותבו שכשר:


(ח) פסול מדרבנן:    דגזרינן טופס אטו תורף ובתורף אפשר דבטל מדאורייתא משום דבעי שליחות לכתיבה ולא מהני גדול עומד ע"ג ואף על גב דבמחובר לא גזרינן טופס אטו תורף משום דמילתא דלא שכיח הוא שיכתוב במחובר ע"כ לא גזרינן:

סעיף ד[עריכה]


(ט) מותר להניח חש"ו וכו':    כבר כתבתי לדעת הי"א שכתב הרב לפני זה אפילו בדיעבד פסול מדרבנן ולא מהני גדול עומד ע"ג משום דבעינן שליחות לכתיבת הגט והני לאו בני שליחות נינהו:


(י) אבל הכותי והעבד אין כותבין טופס לכתחיל':    דעת הרמב"ן והרשב"א להשוות עבד לישראל מעליא ולא פסול עבד אלא למאן דבעי שליחות בכתיבה:

סעיף ה[עריכה]


(יא) כתבו וחתמו בזדון בו ביום או בי"ט וכו':    לאו בחדא מחתא מחתינהו דבשבת וי"ט אף שהעדים היו שוגגים והכותב לבד היה מזיד לחלל שבת וי"ה הרי הוא ככותי אם כתב בפרהסיא וכמו שנתבאר סעיף ב' אבל בי"ט הפסול הוא משום עדים אבל הסופר בי"ט אינו ככותי רק ישראל רשע ואינו פסול לכתיבת הגט:


(יב) כתבו בי"ט בזדון ונמסר לה בפני עדים כשרים:    כלומר וגם חתמו העדים בזדון דה"ל מזויף מתוכו ופסול מדרבנן אף לר' אליעזר אבל אם לא חתמו עליו עדים כלל ונמסר בפני עידי מסירה אך שנכתב בזדון בי"ט הגט כשר:


(יג) ואין לגרש בלילה:    לא קאי אכתיבת הגט וחתימתו דהא ודאי מותר לכתוב ולחתום הגט בלילה כמו שיתבאר בסימן קכ"ז אלא אנתינת הגט קאי וכתב הב"י לקמן סימן קל"ו דשמע הטעם משום דנתינת הגט הוי כמו דין ואין דנין בלילה והב"י השיג ע"ז וכמו שאעתיק לשונו בסמוך:


(יד) לאחר שהתפללו הקהל ערבית:    וכתב בסדר הגט של מהר"י מינץ סימן ע' ראיתי שהחמיר מהר"מ וסבירא ליה אפילו אחר תפלה של הקהל אף על גב דאיהו לא התפלל בב"ה שלו והיה עוד היום גדול החמיר שלא ליתן גט, תשובת מהר"י מולין ז"ל עכ"ל והב"י לקמן סימן קל"ו כתב ואיני יודע מה ענין דין לגט ושום א' מהפוסקים לא חילק בכך וכן פסק הב"י לקמן סימן קנ"ד שבשעת הדחק אפילו בלילה ממש יכתוב וינתן: