חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל
חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל מתוך
חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע״ח–2018
מטרת החוק [תיקון: תשפ״ו]
חוק זה מטרתו להביא להפחתת פעילות טרור ולבטל את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור, באמצעות קביעת הוראות לעניין הקפאה של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, ולשפות את המדינה ואת נפגעי הטרור בשל הנזק שנגרם מפעילות טרור.
הגדרות [תיקון: תשפ״ו]
בחוק זה –
”אזור“ – (נמחקה);
”הוראות חוקי היישום“ – הוראות פרק ה׳ לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994, והוראות פרק ב׳ לחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ״ה–1995;
”ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי“ – כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס״א–2001;
”חוק המאבק בטרור“ – חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור“ – כסף או שווה כסף, ששילמה הרשות הפלסטינית, במישרין או בעקיפין, לכל אחד מאלה:
(1)
לפעיל טרור, בתקופת מאסרו או מעצרו או לאחר שחרורו, או לבני משפחתו, בשל היותו פעיל טרור;
(2)
לאסיר או לעצור, שאינו פעיל טרור, בתקופת מאסרו או מעצרו או לאחר שחרורו, או לבני משפחתו, בשל ביצוע או ניסיון לביצוע של עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור;
”המפקד הצבאי באזור“ – מפקד כוחות צבא הגנה לישראל ביהודה והשומרון;
”פעיל טרור“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שהורשע בעבירה מהעבירות כמפורט להלן או שמוחזק במעצר בשל חשד לביצוע עבירה כאמור:
(א)
עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור;
(ב)
עבירה לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או תקנה 84 או 85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), כנוסחם ערב ביטולם בחוק המאבק בטרור, או עבירת ביטחון כהגדרתה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006, כנוסחו ערב ביטולו בחוק המאבק בטרור;
(2)
מי שמוחזק במעצר לפי חוק סמכויות שעת־חירום (מעצרים), התשל״ט–1979;
(3)
מי שהורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות ההגנה (שעת חירום), בעבירה לפי חלק ג׳ לתקנות האמורות;
(4)
מי שהורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) בעבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום) כתוקפן באזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), או מי שמוחזק במעצר בשל חשד לביצוע עבירה כאמור;
(5)
מי שמוחזק במעצר לפי החלטת מפקד צבאי בהתאם להוראות פרק ט׳ לצו בדבר הוראות ביטחון;
(6)
מי שמוחזק מכוח צו כליאה או מכוח הוראת כליאה זמנית, שהוצאו לפי הוראות חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס״ב–2002;
(7)
מי שביצע עבירה מהעבירות כאמור בפסקה (1) או (4) ולא הועמד לדין בשלה, או שנהרג במהלך ביצוע עבירה כאמור או במהלך ניסיון לביצועה או הכנה לה;
”צו בדבר הוראות ביטחון“ – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009, שהוציא המפקד הצבאי באזור, כתוקפו מעת לעת;
”הרשות הפלסטינית“ – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית);
”תקנות ההגנה (שעת חירום)“ – תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
”תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)“ – תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
”השר“ – שר הביטחון.
דיווח שנתי בדבר כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור
(א)
השר יביא לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, בתום כל שנה, דין וחשבון המפרט נתונים בדבר סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, באותה שנה (בסעיף זה – דוח).
דו״חות לפי סעיף 3(א) מפורסמים באתר המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור.
(ב)
בוצעה בשנה שקדמה למתן הדוח הקפאת כספים לפי הוראות סעיף 4, יכלול הדוח, נוסף על האמור בסעיף קטן (א), נתונים בדבר השפעת ההקפאה כאמור בהיבטי ביטחון לאומי ויחסי החוץ של המדינה.
(ג)
השר יציג את הדוח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ד)
השר יפרסם את הדוח לאחר אישורו על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ואולם רשאי הוא שלא לפרסם מידע מתוכו שיש בגילויו חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה
(א)
מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, יוקפא בכל חודש, סכום השווה לחלק השנים עשר מסך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור בשנה הקודמת, בהתאם לדוח לגבי אותה שנה כפי שאושר בידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 3(א).
(ב)
הביא השר לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח כאמור בסעיף 3, ולפיו לא שילמה הרשות הפלסטינית כספים בזיקה לטרור בשנה שאליה מתייחס הדוח, רשאית ועדת השרים להחליט על העברת הכספים שהוקפאו לפי סעיף קטן (א), לרשות הפלסטינית, כולם או חלקם; החלטת ועדת השרים לפי סעיף קטן זה תפורסם לציבור.
ניכוי כספים בשל נזקי טרור [תיקון: תשפ״ו]
(א)
שר האוצר יגיש לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, עד 28 בפברואר בכל שנה, דוח שבו יפורטו כל אלה:
(1)
סך התגמולים החודשיים ששולמו בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בשל פגיעות איבה שביצעו מתוגמלי טרור;
(2)
סך הפיצויים ששולמו בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, בשל נזקי מלחמה שנגרמו עקב פעולות איבה שביצעו מתוגמלי טרור;
(3)
סך הסכומים שנפסקו לזכות תובעים כאמור בסעיף 2(ד)(2) לחוק פיצויים לדוגמה ונפתחו תיקי הוצאה לפועל לשם גבייתם, סך הסכומים שניתנו לגביהם צווי עיקול זמניים בהליכים כאמור באותו סעיף וסך הסכומים שצווי עיקול זמניים לגביהם בוטלו, והכול לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח;
(4)
סך הפיצויים שפעילי טרור שהם תושבי האזור חויבו בהם לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, במהלך השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, כלפי נפגעי עבירת טרור, ומהווים חוב כהגדרתו בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995;
(5)
סך הכספים שהוקפאו במצטבר לפי סעיף 4 מיום תחילתו של חוק זה, וטרם נעשה בהם שימוש.
(ב)
לשם הכנת הדוח כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)
(א)
הרשות המאשרת כמשמעותה בסעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תמסור לשירות הביטחון הכללי את רשימת נפגעי האיבה שנפגעו בפגיעות איבה ובאילו פגיעות איבה נפגעו;
(ב)
שירות הביטחון הכללי יודיע למוסד לביטוח לאומי אילו מפגיעות האיבה בוצעו בידי מתוגמל טרור, ובלבד שאין במסירת מידע כאמור כדי לחשוף מידע מודיעיני או לשבש הליכי חקירה או משפט;
(ג)
המוסד לביטוח לאומי יחשב, על בסיס הנתונים שקיבל לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב), את סך התגמולים החודשיים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ויעביר למשרד האוצר את הנתונים כאמור;
(2)
שירות הביטחון הכללי יעביר לרשות המסים בישראל את המידע שמסר למוסד לביטוח לאומי לפי פסקה (1)(ב), ובלבד שאין במסירת מידע כאמור כדי לחשוף מידע מודיעיני או לשבש הליכי חקירה או משפט; רשות המסים בישראל תחשב, על בסיס הנתונים שקיבלה כאמור, את סך הפיצויים ששולמו כאמור בסעיף קטן (א)(2) ותעביר למשרד האוצר את הנתונים כאמור;
(3)
בית משפט שנתן פסק דין כאמור בסעיף קטן (א)(3) יעביר העתק מפסק הדין למשרד האוצר; מערכת ההוצאה לפועל תעביר את רשימת תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד הרשות הפלסטינית כאמור באותו סעיף קטן ותיקי בית המשפט שבעקבותיהם נפתחו אותם תיקי ההוצאה לפועל, לרבות סכום החוב העדכני, למשרד האוצר;
(4)
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות יעביר למשרד האוצר את סך החובות העדכניים בשל פיצויים כאמור בסעיף קטן (א)(4).
(ג)
(1)
אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי דוח בדבר כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור לפי סעיף 3, תקבע הוועדה, עד 31 במרץ בכל שנה, סכום נוסף על הסכום שהוקפא לפי סעיף 4, שינוכה בכל שנה מהכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום, לשם שיפוי בשל הוצאות שנגרמו מנזקי הטרור על בסיס המידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), ובלבד שלא יעלה על סכום הניכוי המרבי.
(2)
בטרם תקבע את סכום הניכוי, תשמע ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי את עמדת גורמי הביטחון, ובהחלטתה תביא בחשבון, בין השאר, את הדוח בדבר כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור לפי סעיף 3, את מדיניות התשלומים של הרשות הפלסטינית ואת הסכום שהוקפא לפי סעיף 4, וכן תשקול ענייני חוץ וביטחון.
(3)
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תקבע בהחלטתה את אופן פריסת הניכוי לפי סעיף זה לאורך השנה.
(ד)
הסכום שקבעה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף קטן (ג) יועבר לאוצר המדינה; ואולם –
(1)
נוכחה ועדת השרים כי על יסוד המידע שנמסר לה לפי סעיף קטן (א)(4), יש חובות בשל אי־תשלום פיצויים לנפגעי עבירות טרור, תורה על העברת הסכום הדרוש למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לשם תשלום החובות האמורים, בסכום שלא יעלה על הסכום שהחליטה לנכות לפי סעיף קטן (ג);
(2)
(א)
נוכחה ועדת השרים כי סכום הכספים שהוקפאו לפי סעיף 4 נמוך מההפרש שבין סך הסכומים שנפסקו לזכות תובעים והסכומים שנקבעו לגביהם צווי עיקול זמניים ובין סך הסכומים שצווי עיקול זמניים לגביהם בוטלו (בסעיף זה – סכום התביעות), והכול כאמור בסעיף קטן (א)(3), תורה על צירוף הסכום שהחליטה לנכות לפי סעיף קטן (ג), למעט הסכום כאמור בפסקה (1), לסכומים שהוקפאו כאמור;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), עלה הסכום שהחליטה לנכות לפי סעיף קטן (ג) על ההפרש בין סכום התביעות ובין סכום הכספים שהוקפאו לפי סעיף 4, תורה על צירוף סכום בגובה ההפרש האמור לסכומים שהוקפאו כאמור.
(ה)
החלטות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף זה יובאו לידיעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך לאחר הינתנן.
(ו)
בסעיף זה –
”האזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;
”התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”חוק מס רכוש וקרן פיצויים“ – חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
”חוק פיצויים לדוגמה“ – חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024;
”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;
”מתוגמל טרור“ – אזרח או תושב ישראל או תושב האזור, שבהתאם למדיניות התשלומים של הרשות הפלסטינית, יש יסוד סביר להניח שהיא משלמת לו או לבן משפחתו כספים בזיקה לטרור;
”נזק מלחמה“ – כהגדרתו בסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, למעט נזק שנגרם מהתקפה;
”סכום הניכוי המרבי“ – סכום הכולל את שני אלה: 25% מהסכום שדווח לפי סעיף קטן (א)(1), ו־100% מהסכום שדווח לפי סעיף קטן (א)(2);
”פגיעת איבה“ – פגיעה כאמור בפסקאות (1) או (5) להגדרה ”פגיעת איבה“ בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, למעט פגיעה שנגרמה מהתקפה;
”תגמול חודשי“ – תגמול המשתלם בהתאם להוראות פרק שני לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, או בהתאם להוראות סעיפים 4, 4א ו־4ג לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], כפי שהוחלו על חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
דיווח על כספים שהוקפאו בשל העברת כספים לרצועת עזה [תיקון: תשפ״ו]
שר האוצר ידווח לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על סך הכספים שהוקפאו מהכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם לחוקי היישום, כנגד כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.
התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשע״ח (2 ביולי 2018).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - ראובן ריבלין
נשיא המדינה - יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.