חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק חקירת סיבות מוות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק חקירת סיבות מוות, תשי״ח–1958


תוכן עניינים

פרק ראשון: (בוטל)

[תיקון: תשכ״ה]
(בוטלו).

פרק שני: (בוטל)

[תיקון: תשכ״ה]
(בוטלו).

פרק שלישי: חקירת סיבות מוות

בקשה לחקירה בסיבת מוות [תיקון: תשע״ז]
מת אדם ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן מת אדם בהיותו נתון במעצר או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש או במוסד סגור לילדים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא או כל אדם מעונין, לבקש מאת שופט של בית משפט השלום שבתחום שיפוטו אירע המוות או נמצאת הגוויה (להלן – שופט חוקר) לחקור בסיבת המוות.
בסעיף זה, ”אדם מעונין“ – בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.
שמירת הגוויה
משהוגשה בקשה לפי סעיף 19, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של השופט החוקר.
כי יימצא חלל
המוצא חלל חייב להודיע על כך מיד למשטרה.
מוות במוסד סגור [תיקון: תשע״ז]
מת אדם בהיותו נתון במעצר או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש או במוסד סגור לילדים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, חייב הממונה על המקום שבו היה נתון או מאושפז להודיע על כך מיד למשטרה.
עונשין
העובר על הוראות הסעיפים 20, 21 או 22, דינו – מאסר שלושה חדשים.
פומביות
השופט החוקר יחקור בסיבת המוות, ורשאי הוא לערוך חקירה זו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.
סמכויות עזר
לענין הזמנת עדים וקביעת עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וכסמכויותיו של בית משפט שלום בענין פלילי.
בדיקת הגוויה [תיקון: תשי״ח]
שופט חוקר רשאי, אם הדבר דרוש לבירור סיבת המוות בחקירה לפי סעיף 19, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח.
ערעור על צו פתיחת קבר
על צו לפתיחת קבר לפי סעיף 26, רשאי כל אדם מעונין, כמשמעותו בסעיף 19, וגוף מוכר, כמשמעותו בתקנות האנטומיה והפתלוגיה, תשי״ד–1954, לערער לפני בית המשפט המחוזי.
הוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי״ג–1953, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף 26.
הפסקת חקירה
הודיע פרקליט מחוז לשופט חוקר, בכתב, שנמסרה הודעת אישום או שהוגש כתב אישום בקשר עם מקרה המוות הנמצא בחקירתו, יפסיק השופט את חקירתו.
תוצאות החקירה
שופט חוקר רשאי להחליט –
(1)
כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;
(2)
כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות;
העתק ההחלטה ימציא החוקר למשטרה וללשכת הבריאות המחוזית.
הפסקת החקירה ודחייתה
היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבלת ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות.
צו אישום
נראה לשופט החוקר, כי הראיות שהובאו לפניו יש בזה כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם פלוני, רשאי הוא לצוות שפרקליט מחוז יאשימו לפני בית משפט בשל אותה עבירה; ובלבד שהשופט החוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.
אישום ללא חקירה מוקדמת
נתן השופט החוקר צו לפי סעיף 32, יגיש פרקליט המחוז כתב אישום לבית המשפט, ולא תהא זכות לבקש חקירה מוקדמת.
חקירה שנית
נתן השופט החוקר החלטה לפי הסעיפים 30 או 32, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לבקש ממנו לחזור ולחקור ולקבל ראיות נוספות, ובלבד שבקשה כאמור לא תוגש לאחר שעברו חמש שנים מתאריך ההחלטה.
מעצר
דין צו שופט חוקר לפי סעיף 32 כדין צו מעצר עד לאחר בירור דינו של הנאשם; אך אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), או מהוראות פקודת השחרור בערבות, 1944, או מכל דין אחר.
איסור פרסום
רשאי השופט החוקר לאסור כל פרסום של הליך בחקירת סיבת מוות, שהתנהלה בפומבי, ורשאי הוא להתיר פרסום בדבר חקירה בסיבת מוות שהתנהלה בדלתיים סגורות; המפרסם דבר על חקירה בסיבת מוות בניגוד לאיסור או בלי היתר לפי סעיף זה, דינו – מאסר ששה חדשים.

פרק רביעי: הוראות שונות

ביטולים
בטלים –
(1)
סעיפים 5 עד 26 ו־28(1), 28(5), 28(6), 28(7), 28(8), 28(10), 59(3), 74, לפקודת הפרוצידורה הפלילית (שפיטה על פי כתב האשמה);
(2)
פקודת חוקרי סיבות מוות;
(3)
תקנות חוקרי סיבות מוות.
[תיקון: תשי״ח, תשי״ח־2]
הנוסח שולב בפקודת הפרוצידורה הפלילית (שפיטה על פי כתב האשמה).
הוראת מעבר
החלה חקירה מוקדמת או חקירה בסיבת מוות לפני תחילתו של חוק זה, רשאי מי שהתחיל בחקירה המוקדמת או בחקירת סיבת המוות, הכל לפי הענין, להוסיף ולחקור לפי הדין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, ולא תישמע טענה שלפי הוראות חוק זה לא היתה סמכות לחקור או שהיה פגם בחקירה.
ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר –
(1)
סדרי דין ונוהג בהליכים לפי חוק זה;
(2)
דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד ושכר טרחה של רופאים ומומחים.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום א׳ באדר תשי״ח (21 בפברואר 1958).


נתקבל בכנסת היום ו׳ בשבט (27 בינואר 1958).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.