לדלג לתוכן

חוק שידורי טלויזיה (כתוביות ושפת סימנים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף חוק הקלות לחרש)

חוק שידורי טלויזיה (כתוביות ושפת סימנים) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005


הגדרות [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ז]
בחוק זה –
”בועת תרגום“ – תחום המשולב בתמונת המרקע, ובו מופיעים אדם או דמות המתרגמים לשפת סימנים;
”גוף מפקח“ – אחד מאלה, לפי הענין:
(1)
לענין שידורי הטלוויזיה המשודרים מכוח הוראות חוק השידור הציבורי – מועצת תאגיד השידור הישראלי;
(2)
לענין שידורי הטלוויזיה המשודרים מכוח הוראות חוק הרשות השניה – מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו;
(3)
לענין שידורים המשודרים מכוח חוק התקשורת – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין;
(4)
(נמחקה);
(5)
לענין שידורי הטלוויזיה המשודרים מכוח הוראות חוק שידורי ערוץ הכנסת – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
(6)
לעניין שידורי הטלוויזיה של משדר ערוץ נושאי המשודרים מכוח הוראות חוק הפצת שידורים ולעניין שידורי טלוויזיה שמשדר בעל רישיון לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו באותו חוק, בהתאם לרישיונו כאמור – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין;
”הודעת חירום“ – כהגדרתה בסעיף 9;
”ועדת התיאום“ – ועדת התיאום שהתמנתה בהתאם לסימן ב׳ בפרק ט׳ לחוק הרשות השניה;
”חוק רשות השידור“ – (נמחקה);
”חוק השידור הציבורי“ – חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014;
”חוק שידורי ערוץ הכנסת“ – חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003;
”כתוביות“ – כתוביות בעברית, בערבית או ברוסית, המביאות בכתב את הנאמר בתכנית או בהודעת חירום, לפי הענין ולפי הוראות חוק זה, בשפת התכנית או הודעת החירום, למעט תכנית לגיל הרך, בין שהכתוביות גלויות לכלל הצופים ובין שהן ניתנות לצפיה לפי בחירת הצופה ובלבד שיהיו זמינות לכלל הציבור, והכל בתנאי ששירות הכתוביות יינתן בלא תשלום נוסף;
”משדר טלוויזיה“ –
(1)
לענין שידור על פי חוק השידור הציבורי – תאגיד השידור הישראלי כהגדרתו בחוק האמור;
(2)
לענין שידור על פי חוק הרשות השניה – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה כהגדרתם בחוק האמור, ולענין שידורי הרשות בהתאם לסעיף 48 לחוק האמור – הרשות כהגדרתה בחוק האמור;
(3)
(א)
לענין שידור על פי פרק ב׳1 לחוק התקשורת – בעל רישיון לשידורי כבלים כהגדרתו בסעיף 6א ובעל זיכיון כהגדרתו בסעיף 6יב1, בחוק האמור;
(ב)
לענין שידור על פי פרק ב׳2 לחוק התקשורת – בעל רישיון לשידורי לווין כהגדרתו בסעיף 6מג בחוק האמור;
(4)
(נמחקה);
(5)
לענין שידור על פי חוק שידורי ערוץ הכנסת – הגוף המשדר כהגדרתו בסעיף 1 בחוק האמור;
(6)
לעניין שידוריו של משדר ערוץ נושאי על פי חוק הפצת שידורים – משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק האמור;
(7)
לעניין השידורים שמשדר בעל רישיון לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו חוק הפצת שידורים, בהתאם לרישיונו כאמור – בעל הרישיון;
”משדר פרטי“ – משדר טלוויזיה שאינו תאגיד השידור הישראלי או הרשות השניה כאשר היא בעצמה מפיקה שידורים;
”נציבות“, ”הנציב“ – כהגדרתם בחוק השוויון;
”ערוץ טלוויזיה“ – ערוץ טלוויזיה המשודר על ידי משדר טלוויזיה והמיועד בעיקרו לציבור בישראל, או לחלק ממנו;
”שעות שיא“ – כמשמעותן בסעיף 2;
”תכנית“ – תכנית המשודרת בערוץ טלוויזיה שהדיבור בה הוא בשפה העברית או הערבית, או תכנית טלוויזיה שהדיבוב בה הוא בעברית או בערבית, ולמעט תכנית שהיא אחת מאלה:
(1)
תכנית אשר תוכנה המילולי שולי;
(2)
תכנית המיועדת לילדים שהדיבוב בה הוא בעברית או בערבית;
(3)
תכנית מוזיקה;
”תכנית המשודרת בשידור חי“ – תכנית המשודרת בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל, וכן תכנית שהפקתה הושלמה 12 שעות או פחות לפני שידורה ולמעט מהדורת חדשות ותכנית לגיל הרך;
”תכנית מוקלטת“ – תכנית שאינה משודרת בשידור חי, למעט מהדורת חדשות ולמעט תכנית לגיל הרך;
”תכנית לגיל הרך“ – תכנית המיועדת או המופנית בעיקרה לצופים שגילם מעל גיל 3 ופחות מ־7 שנים;
”תרגום לשפת סימנים“ – תרגום לשפת סימנים, המופיע בבועת תרגום או המופיע בחלק מוגדר נפרד של המסך, של מה שנאמר בתכנית או בהודעת חירום, בין אם הבועה והתרגום גלויים לכלל הצופים ובין אם הבועה והתרגום ניתנים לצפיה לפי בחירת הצופה, ובלבד שהתרגום הוא זמין לכלל הציבור והכל בתנאי ששירות התרגום לשפת הסימנים יינתן בלא תשלום נוסף.
שעות שיא
(א)
שעות השיא של תכניות הן שעות השידור בין 19:00 ל־23:00 ולגבי תכניות לגיל הרך בין 7:00 ל־8:00 ובין 14:00 ל־17:00, אלא אם כן קבע הגוף המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
נוכח הגוף המפקח, לאחר בדיקת נתוני הצפיה בשידוריו של ערוץ טלוויזיה מסוים, כי השעות שבהן שיעור הצפיה בערוץ טלוויזיה הוא הגבוה ביותר שונות משעות השיא כאמור בסעיף קטן (א), יקבע לאותו ערוץ שעות שיא אחרות שלא יפחתו מארבע שעות ביום.
כתוביות בתכניות מוקלטות בתשדירי פרסומת ובתשדירים לשירות הציבור [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות בשיעורים המפורטים בפסקאות (1) עד (7), לפחות, מסך זמן שידורן של כלל התכניות המוקלטות המשודרות במשך חצי שנה, בכל ערוץ טלוויזיה שבו הוא משדר:
(1)
החל ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – 40%;
(2)
החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) – 50%;
(3)
החל ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – 60%;
(4)
החל ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – 70%;
(5)
החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) – 80%;
(6)
החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) – 90%;
(7)
החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – 100%.
(ב)
משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות בשיעורים המפורטים בפסקאות (1) עד (5), לפחות, מסך זמן שידורן של כלל התכניות המוקלטות המשודרות במשך חצי שנה, בשעות השיא, בכל ערוץ טלוויזיה שבו הוא משדר:
(1)
החל ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – 50%;
(2)
החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) – 60%;
(3)
החל ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) – 80%;
(4)
החל ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – 90%;
(5)
החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) – 100%.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב ליווי תכניות בכתוביות בהיקף העולה על המכסות הנקובות בסעיף קטן (א).
(ד)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו על משדר טלוויזיה, החל ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006), החובות לפי הוראות סעיפים 3 ו־4 בשיעור של 50%, מהשיעורים האמורים באותם סעיפים, ובמועדים הקבועים באותם סעיפים, בכל הנוגע לתכנית מדובבת המיועדת לילדים; בסעיף קטן זה, ”תכנית מדובבת“ – תכנית שהדיבוב בה הוא בעברית או בערבית.
(ה)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות תשדירי פרסומת ותשדירים לשירות הציבור המשודרים על ידו.
כתוביות בתכניות המשודרות בשידור חי
(א)
משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות בשיעורים המפורטים בפסקאות (1) עד (4), לפחות, מסך זמן שידורן של כלל התכניות המשודרות במשך חצי שנה, בשידור חי, בכל ערוץ טלוויזיה שבו הוא משדר:
(1)
החל ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – 25%;
(2)
החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) – 50%;
(3)
החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – 75%;
(4)
החל ביום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) – 100%.
(ב)
משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות בשיעורים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), לפחות, מסך זמן שידורן של כלל התכניות המשודרות במשך חצי שנה, בשידור חי, בשעות השיא, בכל ערוץ טלוויזיה שבו הוא משדר:
(1)
החל ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) – 25%;
(2)
החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) – 50%;
(3)
החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – 75%.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב ליווי תכניות בכתוביות בהיקף העולה על המכסות הנקובות בסעיף קטן (א).
כתוביות במהדורות חדשות
(א)
החל ביום י״א בטבת תשס״ז (1 בינואר 2007), משדר טלוויזיה ילווה בכותרות מהדורת חדשות מרכזית יומית אחת לפחות, המשודרת בשעות השיא, באחד מערוצי הטלוויזיה שמשודרת בו מהדורת חדשות כאמור בעברית או בערבית; ועדת התיאום תקבע הוראות בדבר ימי השידור בעבור כל ערוץ טלוויזיה; בסעיף קטן זה, ”כותרות“ – כתוביות בעברית או בערבית, לפי הענין, הכוללות את עיקר התוכן של מהדורת החדשות.
(ב)
החל ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008), משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות מהדורת חדשות מרכזית יומית אחת לפחות, המשודרת בשעות השיא, באחד מערוצי הטלוויזיה שמשודרת בו מהדורת חדשות כאמור בעברית או בערבית; ועדת התיאום תקבע הוראות בדבר ימי השידור בעבור כל ערוץ טלוויזיה.
(ג)
החל ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות מהדורת חדשות מרכזית יומית אחת לפחות בשעות השיא, בכל ערוץ טלוויזיה שבו הוא משדר מהדורת חדשות כאמור.
(ד)
החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות את כל מהדורות החדשות, בכל ערוץ טלוויזיה שבו הוא משדר מהדורת חדשות.
הנגשת שידורי טלווזיה לפי חוק התקשורת [תיקון: תשע״ב]
על אף האמור בסעיפים 3, 4 ו־5, משדר טלוויזיה לפי חוק התקשורת או לפי חוק הפצת שידורים ילווה בכתוביות תכניות טלוויזיה בהתאם להוראות אלה:
(א)
בחמישה ערוצי טלוויזיה שעליהם תורה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, יחולו על משדר טלוויזיה החובות האמורות בסעיפים 3, 4 ו־5, במועדים הקבועים באותם סעיפים; המועצה תורה על הערוצים כאמור לאחר בחינת מרכזיותם, וזאת בהתחשב, בין השאר, בבחינת גובה שיעורי הצפיה של הערוצים והיקף שידורי המקור, ולאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקות שמיעה, ובלבד שהערוצים לא יהיו ערוצי טלוויזיה שעיקרם שידורי ספורט, שידורים לילדים, או שידורי סרטים זרים;
(ב)
בשלושה ערוצי טלוויזיה נוספים, מהם ערוץ אחד בשפה הרוסית, ערוץ חדשות אחד וערוץ מורשת אחד, שעליהם תורה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, יחולו על משדר טלוויזיה החובות האמורות בסעיפים 3, 4 ו־5, ובמועדים הקבועים באותם סעיפים; המועצה תורה על הערוצים כאמור לאחר בחינת מרכזיותם, וזאת בהתחשב, בין השאר, בבחינת שיעורי הצפיה של הערוצים, ולאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקות שמיעה.
(ג)
ביתרת ערוצי הטלוויזיה –
(1)
בערוצי טלוויזיה שעיקרם שידורי דרמה ותעודה – יחולו על משדר טלוויזיה, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), החובות לפי הוראות סעיפים 3, 4 ו־5 בשיעור של 70% מהשיעורים המפורטים באותם סעיפים, ובמועדים הקבועים באותם סעיפים;
(2)
בערוצי טלוויזיה שעיקרם שידורים לילדים – יחולו על משדר טלוויזיה, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), החובות לפי הוראות סעיפים 3, 4 ו־5 בשיעור של 50%, מהשיעורים המפורטים באותם סעיפים, ובמועדים הקבועים באותם סעיפים, ובלבד שבשיעור זה ייכללו גם תכניות מרכזיות שתקבע המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין; לענין סעיף קטן זה, ”תכנית“ – לרבות תכנית המיועדת לילדים, שדובבה לעברית או לערבית;
(3)
בערוצי טלוויזיה שעיקרם שידורי ספורט – יחולו על משדר טלוויזיה, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), החובות לפי הוראות סעיפים 3, 4, ו־5, במלוא השיעורים המפורטים באותם סעיפים, ובמועדים הקבועים באותם סעיפים, על תכניות שבהן משודרות תחרויות ארציות ובין־לאומיות המפורטות בתוספת;
(4)
ביתרת ערוצי הטלוויזיה – יחולו על משדר טלוויזיה, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), החובות לפי הוראות סעיפים 3, 4, ו־5 בשיעור של 30% מהשיעורים המפורטים באותם סעיפים, ובמועדים הקבועים באותם סעיפים.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, לאחר התייעצות עם משדרי טלוויזיה לפי חוק התקשורת או לפי חוק הפצת שידורים, לפי העניין, עם הנציבות וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקות שמיעה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאית לקבוע כי הוראות סעיפים 3, 4 ו־5, יחולו במלוא שיעורן על ערוצי טלוויזיה נוספים על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשים לב, בין השאר, להיקף השידורים, היקף הערוצים, מרכזיותם וייעודם.
תרגום לשפת סימנים בשידורי טלוויזיה ובתשדירי פרסומת [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
משדר טלוויזיה ילווה תכנית בתרגום לשפת סימנים, למעט מהדורת חדשות, בשיעורים המפורטים להלן, לפחות, מסך זמן שידורן של כלל התכניות המשודרות בשעות השיא, בכל ערוץ טלוויזיה שבו הוא משדר:
(1)
החל ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – 2.5%;
(2)
החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) – 5%.
(ב)
החל ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006), יתורגמו לשפת סימנים, מדי ערב בשעות השיא מהדורת חדשות אחת לפחות המשודרת בערוץ טלוויזיה המשדר חדשות בעברית; ועדת התיאום תקבע הוראות בדבר ימי השידור בעבור כל ערוץ.
(ג)
החל ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) –
(1)
משדר טלוויזיה ילווה בתרגום לשפת סימנים תכנית יומית, אחת או יותר בהיקף של חצי שעה לפחות, לגיל הרך; התכנית וזמן השידור ייקבעו בהתייעצות עם הגוף המפקח ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של ילדים בגיל הרך, בעלי לקות שמיעה;
(2)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו, אם משדר טלוויזיה הקצה ערוץ טלוויזיה נפרד שישדר תכניות לילדים בגיל הרך, בתרגום לשפת הסימנים.
(ד)
על אף הוראות סעיפים 3, 4 ו־5, תכנית ותשדיר פרסומת שלוו בתרגום לשפת סימנים, לא תחול לגביהם החובה ללוותם בכתוביות.
(ה)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), משדר טלוויזיה ילווה 5% מתשדירי הפרסומת המשודרים על ידו בתרגום לשפת סימנים.
החלת השיעורים
השיעורים המפורטים בסעיפים 3 עד 6 יחולו על תכניות בעברית לחוד ועל תכניות בערבית לחוד.
הודעות חירום [תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח]
(א)
בתקופה שמיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) ועד ליום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006), כל הודעת חירום שמשדרת רשות השידור תהיה מלווה, באופן סביר, בכותרות ובתרגום לשפת סימנים; בסעיף קטן זה, ”כותרות“ – כתוביות בעברית או בערבית, לפי הענין, הכוללות את עיקר התוכן של הודעת החירום.
(ב)
החל מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) כל הודעת חירום שמשדר תאגיד השידור הישראלי תהיה מלווה, באופן סביר, בכתוביות ובתרגום לשפת סימנים.
(ג)
הודיע משדר טלוויזיה שאינו תאגיד השידור הישראלי הודעת חירום, ילווה את ההודעה בכותרת המפנה צופים שהם בעלי לקות שמיעה להודעת החירום המשודרת בתאגיד השידור הישראלי; קיים משדר הטלוויזיה כאמור את כל החיובים החלים על תאגיד השידור הישראלי על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יהיה פטור מהפניית הצופים לתאגיד השידור הישראלי.
(ד)
בחוק זה –
”הודעת חירום“ – הודעה מתפרצת המשודרת בערוץ טלוויזיה, על אחד מאלה:
(1)
אירוע חירום אזרחי;
(2)
אירוע קרינה רדיולוגי;
(3)
אירוע חומרים מסוכנים;
(4)
תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
(5)
מלחמה;
(6)
מבצע צבאי;
(7)
תאונה או אסון המוני במהלך פעולה צבאית;
(8)
תנאי מזג אוויר קיצוניים, המהווים סכנה;
(9)
אירוע אחר בעל חשיבות מיוחדת לציבור שקבעה ועדת התיאום, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקות שמיעה;
”אירוע חירום אזרחי“ – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש, או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
”אירוע חומרים מסוכנים“ – התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, דליקה;
”אירוע כימי או ביולוגי“ – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, אשר בעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מיננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources – IAEA); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה לאנרגיה אטומית האמורה;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993.
פטורים ודרישות מופחתות [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
הוכיח משדר טלוויזיה להנחת דעתו של הגוף המפקח כי ביצוע הוראה לפי חוק זה, לגביו, מטיל נטל כבד מדי, רשאי הגוף המפקח להורות בהחלטה מנומקת בכתב כי ההוראה לא תחול באופן מלא או חלקי, בין השאר לגבי ערוץ מסוים או תכנית מסוימת.
(ב)
החלטת הגוף המפקח על פי סעיף קטן (א) –
(1)
תהיה לתקופה שתיקבע בהחלטה ואשר לא תעלה על שלוש שנים כל פעם;
(2)
תתקבל לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקות שמיעה.
(ג)
עתירה נגד החלטת הגוף המפקח על פי סעיף קטן (א) יכול שתוגש בידי משדר טלוויזיה, אדם בעל לקות שמיעה, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקות שמיעה.
(ד)
הגוף המפקח רשאי, בדרך האמורה בסעיף 16, לקבוע בכללים מקרים שבהם הוראה לפי חוק זה לא תחול באופן מלא או חלקי בשל כך שביצוע ההוראה באותם מקרים יטיל נטל כבד מדי.
(ה)
לענין סעיף זה, ”נטל כבד מדי“ – נטל בלתי סביר על משדר טלוויזיה בהתחשב, בין השאר, באלה:
(1)
הקשיים הטכניים הכרוכים בביצוע;
(2)
מצבו הכלכלי של משדר הטלוויזיה, ולענין ערוץ טלוויזיה מסוים, בשים לב גם למצבו הכלכלי של הערוץ;
(3)
עלות הביצוע;
(4)
הכנסות משדר הטלוויזיה וערוץ הטלוויזיה;
(5)
קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים;
(6)
מידת הפגיעה שתיגרם לציבור לקויי השמיעה כתוצאה ממתן הפטור, בהתחשב בין השאר, בהיקף הצפיה בערוץ או בתכנית הנדונים.
(ו)
לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ד) לא יראו כנטל כבד מדי –
(1)
חובה על פי חוק זה שהיתה חובה לקיימה על פי חוק הקלות לחרש, התשנ״ב–1992, ערב ביטולו;
(2)
חובה החלה על משדר טלוויזיה שעליו חלות הוראות סעיף 6(א), אלא אם כן אישר הגוף המפקח, בהתייעצות עם הנציב, כי ביצוע החובה עלול להביא להתמוטטות כלכלית של המשדר.
(ז)
הוראות חוק זה, ככל שהן מוסיפות חיובים על הקבוע בחוק הקלות לחרש, התשנ״ב–1992, ערב ביטולו, לא יחולו –
(1)
על משדר פרטי, אלא בתום שלוש שנים מהמועד שבו החל לשדר לראשונה;
(2)
על משדר פרטי, בכל הנוגע לערוץ טלוויזיה חדש, אלא בתום שלוש שנים מהמועד שבו החל לשדר את הערוץ לראשונה.
(ח)
(בוטל).
(ט)
תכניות המשודרות בין השעות 1:00 עד 6:00 תהיינה פטורות מחובת ליווי בכתוביות, למעט הודעות חרום ולמעט תכניות ספורט שבהן משודרות תחרויות ארציות ובין־לאומיות המפורטות בתוספת.
מידע, פרסום ודיווח
(א)
משדר טלוויזיה יעביר לפרסום בלוחות המשדרים המופצים על ידו ובכל מדריך שידורים המתפרסם ברבים, מידע לגבי כל התכניות המלוות בכתוביות ובתרגום לשפת הסימנים; פרסם גוף לוח משדרים, יפרסם בו את התכניות המלוות בכתוביות ובתרגום לשפת סימנים.
(ב)
הגוף המפקח ימסור, מדי שנה, לנציבות דוח המפרט את הפעולות שנקט לשם ביצוע הוראות חוק זה בידי משדרי הטלוויזיה הכפופים לו; בדוח כאמור יפורטו, בין השאר, התכניות המלוות בכתוביות ובשפת סימנים, זמן השידור, וחלקן היחסי של התכניות שלוו בכתוביות ובשפת סימנים; החל במועד שבו חלות החובות, לפי סעיפים 3, 4 ו־5, במלוא שיעורן, ימסור הגוף המפקח מדי שנה, לנציבות, דוח כאמור המתייחס לשפת הסימנים בלבד ולחובות לפי סעיף 6(ג).
החלת הוראות מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
הוראות סעיף 19מג לחוק השוויון יחולו לענין ביצוע הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, ובלבד שבטרם יוציא הנציב צו נגישות, יקיים התייעצות עם הגוף המפקח, לפי הענין; לשם ביצוע הוראות סעיף קטן זה יהיו נתונות לנציב או למפקח שהוסמך לפי סעיף 26ג לחוק השוויון, הסמכויות המנויות בסעיף 26ד לחוק האמור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 26ה לאותו חוק.
(ב)
הוראות סעיפים 19נא עד 19נג לחוק השוויון, סעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) בסעיף 19מח וסעיפים 19מה ו־19מט לחוק השוויון, יחולו על הפרת חובות שלפי חוק זה, בשינויים המחויבים; לענין זה, הוראות החלות לענין תאגיד יחולו על גוף שחובת הביצוע הוטלה עליו לפי חוק זה.
דין המדינה
לענין חוק זה, דין המדינה כדין כל אדם.
סמכויות גוף מפקח
סמכויות לפי חוק זה, אינן גורעות מסמכויות שהוענקו לגוף מפקח לפי חיקוק אחר.
שמירת דינים
הוראות לפי חוק זה לא יגרעו מהוראות החלות לפי חוק הקלות לחרש, התשנ״ב–1992.
כללי גוף מפקח
גוף מפקח רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים בעלי לקות שמיעה, ועם משדרי טלוויזיה, לפי הענין, לקבוע כללים לפי חוק זה, שיחולו על משדר טלוויזיה בתחום סמכותו, בכל הנוגע לליווי בכתוביות, כותרות ותרגום לשפת סימנים.
ביטול חוק הקלות לחרש
חוק הקלות לחרש, התשנ״ב–1992 – בטל החל ביום י׳ בטבת תשע״ה (1 בינואר 2015).
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006).

תוספת

(סעיפים 6(ג)(3), 10(ט))

תכניות ספורט שבהן משודרות תחרויות ארציות ובין־לאומיות כל המשחקים הרשמיים של נבחרת ישראל בכדורגל;
משחקי כדורסל של קבוצות ישראליות בגביע אירופה לאלופות וכן תחרויות היורוליג וכל התחרויות שתחת חסות היורוליג;
המשחק המרכזי השבועי של ליגת העל בכדורגל;
משחקי האולימפיאדה;
משחקי המונדיאל;
משחקי גביע אירופה לאלופות בכדורגל, בהשתתפות קבוצה ישראלית;
כל משחקי מפעל גביע המדינה בכדורגל;
חדשות הספורט.


התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשס״ה (26 ביולי 2005).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.