חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור), התשפ״ד–2023


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשפ״ד, 134. תיקון התוספות: ק״ת תשפ״ד, 818.


הגדרות
(א)
בחוק זה –
”החלטה מינהלית“ – החלטה או פעולה של רשות ציבורית, מכוח סמכותה לפי חיקוק;
”חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים“ – חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”מוסד תכנון“ – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, לרבות ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק האמור;
”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);
”תקופת ההקפאה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט״ז בחשוון התשפ״ד (31 באוקטובר 2023) או עד תום תקופת ההארכה, או תקופה נוספת, שנקבעו לפי סעיף 8, ולעניין תקופה, פעולה או מועד הנוגעים לשטח יישוב, כולו או חלקו, המנוי בתוספת הראשונה או שטח הגובל עימו – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ג׳ בטבת התשפ״ד (15 בדצמבר 2023), או עד תום תקופת ההארכה, או תקופה נוספת, שנקבעו לפי סעיף 8;
תקופת ההקפאה, לעניין תקופה, פעולה או מועד, הנוגעים לשטח יישוב, כולו או חלקו, המנוי בתוספת הראשונה, או שטח הגובל עימו, הוארכה עד יום 15.1.2024.
”התקופה הקובעת“ – תקופה של שלושה חודשים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), או עד תום תקופת ההארכה, אם נקבעה לפי סעיף 8;
התקופה הקובעת לעניין חיקוקים לפי סעיף 7(א)(1), למעט בעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים או שימוש אסור בבית מגורים כאמור בסיפה לסעיף 7(א)(1), הוארכה לגבי מחוזות הדרום, חיפה והצפון עד יום 7.2.2024.
”השר“ – שר הפנים.
(ב)
לכל מונח בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק התכנון והבנייה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
הארכת תקופות ודחיית מועדים שנקבעו בחיקוקים בענייני תכנון ובנייה, בהחלטת מוסד תכנון או בתוכנית
(א)
על אף האמור בכל דין, חלה תקופה שנקבעה לפי חיקוק המפורט בתוספת השנייה או בתוספת השלישית, בתקופת ההקפאה, כולה או חלקה, לא יבואו הימים שבתקופת ההקפאה, החלים בתקופה שנקבעה בחיקוק כאמור, במניין הימים של התקופה שנקבעה כאמור.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תקופות לביצוע פעולה שנקבעו בהחלטה שנתן לפי דין מוסד תכנון או יושב ראש מוסד תכנון, או שנקבעו בתוכנית; נקבע בהחלטה כאמור או בתוכנית מועד לביצוע פעולה בציון תאריך מסוים, יראו לעניין סעיף קטן זה כאילו נקבעה בהחלטה כאמור תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), אלה רשאים להורות כי הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תוכנית כאמור, אם שוכנעו כי יש דחיפות של ממש בקידום התוכנית, הנובעת מהמצב הביטחוני המיוחד, ובכלל זה לשם שיקום אזורים שנפגעו עקב המצב כאמור, והוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון ושל מוסד התכנון שדן בתוכנית:
(1)
יושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה – לעניין תוכנית מיתאר ארצית, תוכנית לתשתית לאומית או תוכנית מיתאר מחוזית, לפי חוק התכנון והבנייה, ולעניין תוכנית מועדפת לפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים;
(2)
יושב ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – לעניין תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת לפי חוק התכנון והבנייה.
סמכות הארכת תקופות על ידי יושב ראש מוסד תכנון
בלי לגרוע מהוראות חיקוק המנויות בתוספת השנייה הקובעות מועדים להגשת התנגדויות, הערות, השגות או השמעת טענות, לפי העניין (בסעיף זה – התנגדויות), ומהוראות סעיף 2, יושב ראש מוסד תכנון רשאי להורות על אחד או יותר מאלה, ובלבד שהמועד להגשת התנגדויות טרם חלף לפני תחילת תקופת ההקפאה:
(1)
לקבוע תקופה נוספת על התקופה האמורה באותן הוראות חיקוק ובסעיף 2, לשם הגשת התנגדויות, אם סבר שיש לכך הצדקה בשל המצב הביטחוני המיוחד, ויכול שיקבע כאמור דרך כלל או לעניין סוגי תוכניות; החלטת יושב ראש מוסד התכנון כאמור תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון;
(2)
להורות על דיון בהתנגדות שהוגשה לאחר תום המועד להגשת התנגדות לפי הוראות חיקוק או לפי הוראות חוק זה, לפי העניין, אם סבר שיש לכך הצדקה בשל המצב הביטחוני המיוחד.
הנחיות מנהל מינהל התכנון ויושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה
מנהל מינהל התכנון ויושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כאחד יפרסמו הנחיות לעניין הארכת תקופות ודחיית מועדים לפי חוק זה, ורשאים הם לקבוע בהנחיות כאמור, בין היתר, הוראות לעניין הארכת תקופות בהתאם לסמכויות הנתונות למוסד התכנון לפי חיקוק, לעניין הפעלת סמכות יושב ראש מוסד התכנון לפי סעיף 3, ולעניין נסיבות הקשורות למצב הביטחוני המיוחד שיש להביאן בחשבון לגבי הליכים הקבועים בחיקוק שאינם מוסדרים בחוק זה; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
דחיית מועד פקיעתן של תוכניות
(א)
על אף האמור בסעיף 2(ב), נקבעה בתוכנית הוראת פקיעה או קבע מוסד תכנון הוראת פקיעה מכוח הוראה בתוכנית, והוראת הפקיעה חלה בתקופה של חמישה חודשים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), יידחה מועד הפקיעה האמור בשישה חודשים (בסעיף זה – תקופת הדחייה).
(ב)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להאריך את תקופת הדחייה, בתקופה אחת בלבד שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד.
הארכת ההסמכה של ועדות מקומיות עצמאיות
ועדה מקומית עצמאית שהסמכתה הסתיימה בתקופה שמיום י״ד באב התשפ״ג (1 באוגוסט 2023) עד ליום כ׳ באדר א׳ התשפ״ד (29 בפברואר 2024) תוארך הסמכתה לתקופה של שנה, ורשאי השר להאריכה לתקופה ארוכה יותר בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות השר לבטל את ההסמכה לפי סעיף 31א(ז) לחוק התכנון והבנייה.
הארכת תקופה למתן החלטה מינהלית בנוגע לצווים מינהליים בענייני תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור
(א)
על אף האמור בחיקוקים כמפורט להלן, התקופה הקובעת לא תובא במניין התקופות למתן החלטה מינהלית הקבועות באותם חיקוקים:
(1)
סעיפים 217, 219 עד 222, 235 ו־237 לחוק התכנון והבנייה; ואולם לעניין הוראות אלה בעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים או שימוש אסור בבית מגורים, יקראו את ההגדרה ”התקופה הקובעת“ כך:
””התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״ז בכסלו התשפ״ד (30 בנובמבר 2023) או עד תום תקופת ההארכה, אם נקבעה לפי סעיף 8;“;
(2)
(3)
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהסמכות לתת החלטה מינהלית לפי אותם חיקוקים, אם התקבל לכך אישור גורם מוסמך ואם יש דחיפות במתן ההחלטה; בסעיף קטן זה, ”גורם מוסמך“ – אחד מאלה, לפי העניין: מנהל היחידה הארצית לאכיפה במקרקעין או המשנה למנהל היחידה, מנהל הפיקוח כהגדרתו בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985, או מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל.
(ג)
ניתנה התראה לפי תקנה 5 לתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה), התשע״ח–2018, שהמועד האחרון הקבוע בה להשבת המצב לקדמותו חל בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בשלושים ימים; ואולם לעניין התראה שקיבל מי שזכאי לדחיית מועד כהגדרתו בחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ״ד–2023, לא תבוא התקופה הקובעת במניין הימים לעניין התקנה האמורה או שהמועד האחרון להשבת המצב לקדמותו יידחה ב־120 ימים ממועד מסירת ההתראה, לפי המאוחר.
הארכת התקופה הקובעת או תקופת ההקפאה וקביעת תקופת הקפאה נוספת
(א)
(1)
שר האוצר, לעניין חיקוקים לפי סעיף 7(א)(1), או שר הבינוי והשיכון לעניין חיקוקים לפי סעיף 7(א)(2) ו־(3), בהסכמת השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת לעניין חיקוקים כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על חודשיים כל אחת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שישה חודשים.
(2)
הארכה לפי פסקה (1) יכול שתהיה לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו, וכן רשאי שר האוצר או שר הבינוי והשיכון, לפי העניין, לקבוע בצו כאמור באותה פסקה, כי יחולו רק חלק מההוראות המנויות בחוק זה לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו, והכול כפי שיפורט בצו.
פורסם צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור) (הארכת התקופה הקובעת), התשפ״ד–2024 (ק״ת תשפ״ד, 1372), לפיו התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 1, לעניין חיקוקים לפי סעיף 7(א)(1), למעט בעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים או שימוש אסור בבית מגורים כאמור בסיפה לסעיף 7(א)(1), מוארכת לגבי מחוז הדרום, מחוז חיפה ומחוז הצפון כמשמעם בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, עד יום כ״ח בשבט התשפ״ד (7 בפברואר 2024).
(ב)
(1)
השר רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההקפאה או לקבוע תקופת הקפאה נוספת, אחת או יותר, שתחול על שטח המדינה כולה או על היישובים המנויים בתוספת הראשונה, לפי העניין, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שהארכה כאמור או כל תקופת הקפאה נוספת שתיקבע לפי סעיף קטן זה לא תעלה על שלושים ימים ושמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת תקופת ההקפאה או קביעת תקופת הקפאה נוספת, לעניין הוראות חיקוק הקבועות בתוספת השלישית, טעונה גם הסכמת שר האנרגיה והתשתיות.
(2)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההקפאה או לקבוע תקופת הקפאה נוספת לפי פסקה (1) שתחול על חלק משטח המדינה, והכול כפי שיפורט בצו לפי אותה פסקה, וכן רשאי הוא לקבוע, בצו, באישור הוועדה כאמור, כי יחולו רק חלק מההוראות המנויות בתוספת השנייה ובתוספת השלישית לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו כפי שיפורט בצו; הארכת תקופת ההקפאה או קביעת תקופת הקפאה נוספת, לעניין הוראות חיקוק הקבועות בתוספת השלישית, טעונה גם הסכמת שר האנרגיה והתשתיות.
פורסם צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור) (הארכת תקופת ההקפאה), התשפ״ד–2023 (ק״ת תשפ״ד, 820), לפיו תקופת ההקפאה, לעניין תקופה, פעולה או מועד, הנוגעים לשטח יישוב, כולו או חלקו, המנוי בתוספת הראשונה, או שטח הגובל עימו, מוארכת עד יום ה׳ בשבט התשפ״ד (15 בינואר 2024).
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה למוסד תכנון, אדם או גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין לדחות מועדים או להאריך תקופות.
הוראת מעבר
ניתנה החלטה על ידי מוסד תכנון או רשות ציבורית אחרת בתקופת ההקפאה ועד ערב תחילתו של חוק זה, ולפי הוראות חוק זה הייתה מניעה לקבל את ההחלטה בשל תקופת ההקפאה, יראו אותה כאילו לא ניתנה, ומוסד התכנון או הרשות הציבורית יהיו רשאים לדון בעניין בתום תקופת ההקפאה.
ביצוע
השר ממונה על ביצוע חוק זה.
שינוי התוספות
(א)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה.
(ב)
(1)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה, ובלבד שלא יוסיף אלא חיקוקים שהוא ממונה על ביצועם שעניינם תכנון ובנייה.
(2)
שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, לשנות את פרט (1) לתוספת השנייה ולהוסיף או לגרוע סעיפים שהוא ממונה על ביצועם הקבועים בפרק י׳ לחוק התכנון והבנייה.
(ג)
השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, רשאי לשנות את התוספת השלישית לעניין מועדים הקבועים בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002.
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 כהוראת שעה.
[תיקון: ק״ת תשפ״ד]

תוספת ראשונה

(ההגדרה ”תקופת ההקפאה“ שבסעיף 1)

אביבים;
אבירים;
אבן מנחם;
אדמית;
אילון;
אלקוש;
בית הלל;
בצת;
ברעם;
גורן;
גורנות הגליל;
דוב״ב;
דישון;
דן;
דפנה;
הגושרים;
זמרת;
זרעית;
חניתה;
יובל;
יערה;
יפתח;
יראון;
כפר גלעדי;
כפר מימון;
כרם בן זמרה;
לימן;
מטולה;
מלכיה;
מנות;
מנרה;
מעיין ברוך;
מצובה;
מרגליות;
משגב עם;
מתת;
נטועה;
סאסא;
סעד;
עבדון;
עלומים;
עלמה;
עראמשה;
פסוטה;
צבעון;
קריית שמונה;
ראש הנקרה;
רחאנייה;
רמות נפתלי;
שאר ישוב;
שובה;
שומרה;
שוקדה;
שלומי;
שניר;
שתולה;
תושיה;
תקומה.

תוספת שנייה

(סעיף 2)

תוספת שלישית

(סעיף 2)


התקבל בכנסת ביום ב׳ בכסלו התשפ״ד (15 בנובמבר 2023).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • משה ארבל
    שר הפנים
  • יצחק הרצוג
    נשיא המדינה
  • אמיר אוחנה
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.