לדלג לתוכן

תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), התשע״ז–2017


ק״ת תשע״ז, 1338; תשע״ח, 2656; תשפ״ב, 1204, 3566; תשפ״ה, 58, 116.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 145(ב3), 145ב, 145ב1(ב), 152(א2) ו־265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

חלק א׳: בקשה להיתר

הגדרות [תיקון: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ה, תשפ״ה־2]
(א)
בתקנות אלה –
”בניין רב־קומות“ – (החל מיום 1.12.2024): כהגדרתו בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;
”גורם נוסף“ – (החל מיום 1.12.2024): כהגדרתו בסעיף 145ב1(א)(1) לחוק;
”המהנדס“ – מהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבנייה;
”הוספת מרחב מוגן דירתי“ – (החל מיום 1.12.2024): הוספת מרחב מוגן דירתי כהגדרתו בסעיף 151(ג)(2) לחוק לבניין קיים שאינו בניין רב־קומות, בשטח שלא יעלה ולא יפחת מהשטח המזערי הקבוע בתקנות ההתגוננות האזרחית, וכן תוספת שטח נוסף באזור עימות כמשמעותו בסעיף 151(ג)(2) לחוק;
”הוספת מרחב מוגן למבנה ציבור“ – (החל מיום 1.12.2024): הוספת מרחב מוגן לבניין קיים שאינו בניין רב־קומות, המיועד, כולו או חלקו, לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב) לחוק, בשטח שלא יעלה ולא יפחת מהשטח המזערי הקבוע בתקנות ההתגוננות האזרחית או במפרט לפי תקנות ההתגוננות האזרחית;
”הפונה“ – (החל מיום 1.12.2024): מבקש היתר או מי מטעמו הפונה לגורם מאשר או לגורם נוסף לשם קבלת מידע הנוגע לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, או שנדרש לפי דין לקבל את אישורם לבקשה, או לבצע תיאום או התייעצות עימם;
”חומרים קלים“, ”מיתקן תשתית“, ”תחום חוף הים“ – כהגדרתם בתקנות הפטור;
”ימים“ – (נמחקה);
”מבנה טכני“ – מבנה או מיתקן שאינו מיועד לשהות של בני אדם, ובו מכשור וציוד הנדסי או חשמלי או אלקטרוני, או מכשור לצורך ייצור אנרגיה, לרבות מבנה המשמש להשנאה, שאיבה, או סניקה;
”מבנה פשוט“ – (נמחקה כהוראת שעה ל־5 שנים מיום 18.1.2022; הוראת השעה חלה על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022): כהגדרתו בתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967;
”יום“, ”מפת מדידה“, ”תכנית ראשית“, ”תרשים מיתאר“ – כהגדרתם בתקנות רישוי הבנייה;
”מצללה (פרגולה)“ – מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% ממנו לפחות;
”מערכת רישוי זמין“ – מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים לפי החוק, הזמינה לציבור ברשת האינטרנט;
”סריקה ממוחשבת“ – הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ מחשב באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה למקור;
”קו בינוי ראשון“ – שורת המבנים הראשונה ביישוב הפונה לחוף הים, ואיננה חלק תפקודי מחוף הים;
”תחנת ניטור אוויר“ – תחנת ניטור אוויר כהגדרתה בחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;
”תכנית פיתוח“ – כמשמעותה בסעיף 4 בתוספת לתקנות רישוי הבנייה;
”תכנית ראשית מקוצרת“ – תכנית ראשית כמשמעותה בתוספת לתקנות רישוי הבנייה הכוללת תכנית תנוחה בלבד;
”תקנות ההתגוננות האזרחית“ – (החל מיום 1.12.2024): תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990;
(ב)
למונחים שלא הוגדרו בתקנות אלה, תהיה המשמעות שיש להם בתקנות רישוי הבנייה ובתקנות הפטור, לפי העניין, ותקנות אלה יתפרשו יחד עם התקנות האמורות.
תחולה
(א)
בקשה להיתר לגבי סוגי בניינים, עבודות ושימושים המפורטים בחלק ב׳, תידון בהליך רישוי בדרך מקוצרת.
(ב)
על הליך הרישוי בדרך מקוצרת יחולו הוראות תקנות רישוי הבנייה, בשינויים המפורטים בתקנות אלה.
(ג)
הוראות חלק ז׳, חלק ח׳ סימן א׳ וחלק ט׳ לתקנות רישוי הבנייה לא יחולו על העבודות המפורטות בתקנות אלה, אלא אם כן נקבע כי הן טעונות אישור של מכון בקרה.
סייג לתחולה
תקנות אלה לא יחולו על בקשה להיתר –
(1)
הכוללת הקלה לפי סעיף 147 לחוק או שימוש חורג לפי סעיף 146 לחוק;
(2)
הטעונה אישור או דיון במוסד תכנון שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר;
(3)
לסוגי בניינים או עבודות שהם בתחום מגרש, אתר, מתחם, או בניין המיועדים לשימור לפי תכנית מאושרת או רשימת שימור מאושרת לפי התוספת הרביעית לחוק;
(4)
אשר בשלה חלה חובת חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה;
(5)
הכוללת שיטת בנייה חדשה;
(6)
הכוללת תוספת יחידת דיור אחת או יותר.
הליך מקוון
(א)
כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי תקנות אלה תיערך באופן מקוון, באמצעות מערכת רישוי זמין של מינהל התכנון.
(ב)
בכל מקום שנדרש צירוף של מסמך, יוגש המסמך באופן מקוון באחת משתי דרכים אלה:
(1)
חתום בחתימה אלקטרונית של יוצר המסמך;
(2)
סריקה ממוחשבת של העתק המסמך.
הגשת בקשה לקבלת מידע [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ה]
(א)
הרוצה להגיש בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע להיתר לפי תקנות רישוי הבנייה; בבקשה כאמור תפורט מהות העבודה מתוך רשימת העבודות שבחלק ב׳.
(ב)
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 18.1.2022; חלה על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022): על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין בקשה להיתר להוספת מרחב מוגן דירתי כאמור בתקנה 40, לא יהיה חייב המבקש להגיש בקשה לקבלת מידע.
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 18.1.2022; חלה על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022; החל מיום 1.12.2024): על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין בקשה להיתר להוספת מרחב מוגן כאמור בתקנה 49א, לא יהיה חייב המבקש להגיש בקשה לקבלת מידע.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א) לגבי העבודות המפורטות בתקנות 23 עד 27, 30, 31, 34 עד 35, 44 עד 47 ו־49, לא יהיה חייב המבקש להגיש בקשה לקבלת מידע להיתר, ובלבד שהקרקע שבה מבוקשת העבודה אינה מיועדת בתוכנית לסוג של שטחים פתוחים ואינה בתחום חוף הים.
צרופות לבקשה למידע [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
על אף האמור בתקנה 5(א), לבקשה למידע להיתר לעבודות המפורטות בתקנות 28, 31, 33 ו־36 עד 38 רשאי מבקש המידע לצרף תרשים מיתאר במקום מפת מדידה.
(ב)
על גבי מפת המדידה או התרשים המיתאר יסומן מיקום העבודה המבוקשת.
מסירת מידע [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
על מסירת מידע להיתר יחולו תקנות רישוי הבנייה.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
המהנדס רשאי לציין במידע כי יש לצרף לבקשה להיתר מסמכים נוספים הנוגעים ליציבות הבניין, לעיצובו האדריכלי ולבטיחות הציבור, וזאת כתנאי להגשת הבקשה להיתר.
(ד)
כללה הבקשה למידע יותר מעבודה אחת מרשימת העבודות שבחלק ב׳ ושחובה להגיש לגביה בקשה לקבלת מידע להיתר לפי תקנה 5, ובשל כך סבר המהנדס כי אינה מתאימה להליך רישוי בדרך מקוצרת, רשאי הוא להורות בתשובתו לבקשה למידע כי הבקשה להיתר תוגש ותידון לפי תקנות רישוי הבנייה.
בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת [תיקון: תשפ״ה]
בקשה להיתר תיערך לפי חלק ג׳ לתקנות רישוי הבנייה ותכלול את הפרטים והצרופות הנדרשים, ואולם ניתן להגיש תכנית ראשית מקוצרת במקום תכנית ראשית, למעט לגבי עבודות אלה:
(1)
עבודות המפורטות בתקנות 40 עד 43 ו־45 – שלגביהן תוגש תכנית ראשית;
(החל מיום 1.12.2024): עבודות המפורטות בתקנות 41 עד 43 ו־45 – שלגביהן תוגש תכנית ראשית;
(2)
עבודות המפורטות בתקנות 23 עד 25, 29 ו־48 – שלגביהן תוגש תכנית פיתוח בלבד.
הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ה]
הסכמת רשות מקרקעי ישראל אינה נדרשת לבקשה להיתר במקרקעי ישראל, לגבי העבודות המפורטות בתקנות 23 עד 25, 26 עד 27 – לגבי בניין מגורים, 28 עד 35, 38, 40, 43 עד 49.
(החל מיום 1.12.2024): הסכמת רשות מקרקעי ישראל אינה נדרשת לבקשה להיתר במקרקעי ישראל, לגבי העבודות המפורטות בתקנות 23 עד 25, 26 עד 27 – לגבי בניין מגורים, 28 עד 35, 38, 49א, 43 עד 49.
בדיקת התנאים המוקדמים
המהנדס יבחן בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשה להיתר בהליך רישוי בדרך מקוצרת, אם היא עומדת בתנאים המוקדמים, ויחולו לעניין זה הוראות חלק ג׳ סימן ב׳ לתקנות רישוי הבנייה.
בדיקת התאמת הבקשה
המהנדס יבדוק בתוך 25 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים בה תנאי הבקרה המרחבית כמשמעותם בתקנה 38 לתקנות רישוי הבנייה.
עריכת שינויים בבקשה
(א)
המהנדס רשאי בכל עת ולא יאוחר משבעה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית, לבקש עריכת שינויים בבקשה להיתר אם ראה שלא מתקיימים בה תנאי הבדיקה המרחבית.
(ב)
עורך הבקשה רשאי להגיש בקשה מתוקנת לפי השינויים שהתבקשו כאמור עד שלושה ימים לפני תום תקופת הבקרה.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי להתיר לעורך הבקשה להגיש תיקונים לבקשה בכל עת ובלבד שהבקשה המתוקנת תוגש בתוך תקופת הבקרה המרחבית וטרם מתן החלטת רשות הרישוי בבקשה.
החלטת רשות הרישוי
(א)
החליטה רשות הרישוי לדחות בקשה להיתר או החליטה כי בקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים ובתנאי הבקרה המרחבית, ואם נדרשו בה שינויים – הם נערכו, תשלח למבקש ולעורך הבקשה את החלטתה בתוך עשרים וחמישה ימי הבקרה המרחבית.
(ב)
העתק ההחלטה יישלח למגיש ההתנגדות לבקשה, אם הוגשה התנגדות, ולגורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או היוועצות עמו הם תנאי למתן היתר לפי תכנית או לפי כל דין, או לגוף נוסף שהופנתה אליו בקשה לקבלת מידע להיתר לפי תקנה 16(ב) או (ד) לתקנות רישוי הבנייה, זולת אם ביקש גוף כאמור שלא לקבל את ההחלטה.
(ג)
בהחלטה לאשר בקשה להיתר תבהיר רשות הרישוי כי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי תנאים אלה בלבד:
(1)
עבודה הטעונה בקרת תכן במכון בקרה לפי תקנה 17 – קבלת אישור מכון הבקרה כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
(2)
עבודה שאינה טעונה בקרת תכן במכון בקרה לפי תקנה 17 – נדרש אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר המנוי בסעיף 158כא לחוק – תציין זאת רשות הרישוי בהחלטתה וכן תבהיר כי היתר הבנייה יינתן רק לאחר הגשת אישור, תיאום או היוועצות בגורם מאשר כאמור, והגשת דוח או הצהרת עורך הבקשה לפי תקנה 18;
(3)
עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה;
(4)
תשלום כל החיובים כאמור בסעיף 145(ד) לחוק.
(ד)
לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר בתוך 25 ימים מיום קליטת הבקשה, יראו זאת כהחלטה שהבקשה עומדת בתנאי הבקרה המרחבית וכי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי התנאים המפורטים בתקנת משנה (ג).
הכרעה בהתנגדות בעל זכות במקרקעין
(א)
הוגשה התנגדות בעל זכות במקרקעין, כאמור בתקנה 37 לתקנות רישוי הבנייה, תבחן רשות הרישוי את ההתנגדות ותכריע בה בתוך תקופת הבקרה המרחבית; הכריעה רשות הרישוי בהתנגדות שהוגשה, תשלח למבקש הבקשה להיתר ולמגיש ההתנגדות החלטה מנומקת.
(ב)
לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר שהוגשה לה התנגדות בתוך 25 ימים מיום קליטת הבקשה, תחול תקנה 12(ד), ובלבד שמבקש ההיתר ישלח הודעה לכל בעל זכות במקרקעין שהגיש התנגדות כי הוא רשאי להגיש השגה לוועדת הערר בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה; הוגשה השגה, יחולו הוראות סעיף 145ב(ב)(9) לחוק.
תוקף החלטה לאשר בקשה להיתר
תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר הוא ארבעים וחמישה ימים מיום שהתקבלה; ואולם המהנדס רשאי להאריך תקופה זו בארבעים וחמישה ימים נוספים, אם ראה כי הדבר דרוש בנסיבות העניין.
בקשה להארכת תוקף החלטת רשות הרישוי
(א)
בקשה להארכת תוקף החלטה לאשר בקשה להיתר לפי תקנה 14 תוגש למהנדס לא יאוחר מתום שלושים ימים מיום מתן ההחלטה. לבקשה הטעונה אישור של מכון בקרה יצורף אישור מכון הבקרה כי שולמה אגרת תכן.
(ב)
המהנדס יחליט בבקשה להארכת תוקף החלטה בתוך חמישה ימים ממועד הגשתה; לא החליט המהנדס בבקשה בתוך המועד האמור יראו את הבקשה כבקשה שסורבה.
תשלומים לפי סעיף 145(ד)
רשות הרישוי תודיע למבקש, בתוך ארבעים ימים מיום קליטת הבקשה להיתר את פירוט החיובים כמפורט בסעיף 145(ד) לחוק.
בקרת מכון הבקרה [תיקון: תשפ״ה]
(א)
העבודות על פי תקנות אלה אינן טעונות אישור של מכון בקרה, למעט עבודות על פי תקנות 40 עד 42 ו־45, הטעונות אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע ותוצאות הבקרה תקינות.
(החל מיום 1.12.2024): העבודות על פי תקנות אלה אינן טעונות אישור של מכון בקרה, למעט עבודות על פי תקנות 41 עד 42 ו־45, הטעונות אישור של מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע ותוצאות הבקרה תקינות.
(ב)
מכון הבקרה יבצע בקרת תכן בתוך חמישה עשר ימים ממועד קליטת הבקשה במכון הבקרה.
אישור מכון בקרה כי תוצאות הבקרה תקינות
נדרשה בקרת תכן על ידי מכון בקרה, יגיש עורך הבקשה למהנדס את אישור מכון הבקרה כאמור בסעיף 145(ב3) לחוק כי תוצאות הבקרה תקינות, וכן דוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה, ככל שנערכו שינויים בעקבות בקרת התכן, או הצהרה חתומה בידי עורך הבקשה, כי לא נערכו בבקשה שינויים בעקבות בקרת התכן.
בדיקת התאמה לתנאים מרחביים
התקבל דוח עורך הבקשה כאמור בתקנה 18, יבחן המהנדס אם השינויים המרחביים שנערכו בבקשה עומדים בתנאי החלטת רשות הרישוי; מצא המהנדס כי בשל השינויים שנערכו בבקשה היא אינה עומדת עוד בתנאי החלטת רשות הרישוי, יודיע לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר כי עקב השינויים נדרשת הגשת בקשה חדשה.
מתן היתר
שולמו החיובים, או ניתנו הערבויות המתאימות להבטחת התשלומים כאמור בסעיף 145(ד)(1) לחוק, או התקיימו התנאים כאמור בסעיף 145(ד)(2) לחוק, תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך חמישה ימים מיום הגשת אישור מכון הבקרה, ככל שנדרש, ודוח עורך הבקשה כאמור בתקנה 18, ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
היתר לפי הצהרת עורך הבקשה
(א)
התקיים האמור בתקנה 12(ד) או בתקנה 13(ב) וחלף המועד להגשת השגה ולא הוגשה השגה, וכן התמלאו התנאים בתקנה 20, לפי העניין, תיתן רשות הרישוי את ההיתר, בתוך חמישה ימים, ובלבד שעורך הבקשה הגיש לה הצהרה בדבר כל אלה:
(1)
הבקשה להיתר עומדת בתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר;
(2)
אם לא צורף לבקשה אישור מכון בקרה – על כך שלא נדרש אישור מכון בקרה לפי תקנות אלה;
(3)
העבודה נושא הבקשה להיתר מתאימה למידע שנמסר, לתכניות, להנחיות המרחביות ולהוראות אחרות לפי החוק ולפי כל דין החלים על הקרקע או הבניין הנדונים;
(4)
אם הוגשה התנגדות בעל זכות במקרקעין לבקשה – על כך שנשלחה הודעה למגיש ההתנגדות כאמור בתקנה 12(ג).
(ב)
הוגשה השגה ונדחתה, יינתן ההיתר בתוך חמישה ימים מיום דחייתה, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (3).
בקשה להיתר כהיתר
(א)
לא נתנה רשות הרישוי את ההיתר למבקש אף שהתקיימו התנאים המנויים בתקנה 20 או 21, לפי העניין, יראו את הבקשה להיתר כהיתר, אלא אם כן הוגשה השגה לוועדת הערר כאמור בסעיף 152(א2) לחוק, או שטרם חלף המועד להגשתה.
(ב)
נדחתה ההשגה ולא נתנה רשות הרישוי את ההיתר למבקש, אף שהתקיימו התנאים המנויים בתקנה 21, יראו את הבקשה להיתר כהיתר.

חלק ב׳: עבודות ומבנים בהליך רישוי בדרך מקוצרת

סימן א׳: גדר וקיר תמך

גדר וקיר תמך
הקמת גדר או קיר תמך, שלא חלות עליהם תקנות הפטור ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה:
(1)
גובה הגדר או קיר התמך אינו עולה על 3 מטרים מפני הקרקע משני צדי הגדר או הקיר;
(2)
הם אינם בתחום חוף הים אלא אם כן הבנייה היא בקו בינוי ראשון ואילך;
(3)
הם אינם בתחום שטח פתוח באופן הפוגע ברצף אקולוגי, מעברים למטיילים ובעלי חיים, אלא אם כן הוקמו לפי תקנה 24 או 25.
גדר המוקמת בידי רשות מקומית
הקמת גדר בידי רשות מקומית, המיועדת לגידור שטח לצורכי ציבור כאמור בסעיף 188 לחוק שלא חלות עליה תקנות הפטור.
גידור בידי גוף המנוי בסעיף 261(ד) לחוק
הקמת גדר היקפית של מיתקן תשתית או גדר פנימית בשטח מיתקן תשתית בידי גוף המנוי בסעיף 261(ד) לחוק שלא חלות עליה תקנות הפטור.

סימן ב׳: גגון ומצללה

גגון, סוכך מתקפל וסככה
(א)
הקמת גגון שלא חלות עליו תקנות הפטור והוא אינו בולט מקיר המבנה יותר מ־4 מטרים ויכול שיהיה בעל ביסוס עצמאי.
(ב)
הקמת סוכך מתקפל (מרקיזה) שלא חלות עליו תקנות הפטור.
(ג)
הקמת סככה שלא חלות עליה תקנות הפטור.
מצללה
הקמת מצללה שלא חלות עליה תקנות הפטור.

סימן ג׳: שימוש נלווה למבנה

רכיב עזר למבנה או לשימוש בקרקע
הקמה, הצבה או התקנה של רכיב עזר שלא חלות עליו תקנות הפטור.
מיתקן מכפיל חנייה
הצבת מיתקן מכפיל חנייה על הקרקע במגרש המשמש על פי דין לחניה.
שלט
התקנת שלט שלא חלות עליו תקנות הפטור, ובלבד שהוא אינו בתחום חוף הים זולת אם הבנייה היא בקו בינוי ראשון ואילך.
מערכת מיזוג אוויר
התקנת מערכת מיזוג אוויר שלא חלות עליה תקנות הפטור, לרבות פתח במעטפת הבניין, ובלבד שתפוקת המערכת אינה עולה על 72,000 btu.
מיתקן הסקה בדירה
התקנת תנור הסקה בדירה שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת, שהוא אחד מאלה:
(1)
תנור הסקה בדירה, המוסק בדלק נוזלי לפי תקנים ישראליים, ת״י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור ארובה, ת״י 838 חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ות״י 838 חלק 4 – מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת;
(2)
תנור הסקה בדירה, המוסק בגפ״מ או בגז טבעי לפי תקנים ישראליים, ת״י 995: תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי על כל חלקיו, ת״י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם) על כל חלקיו; ת״י 1296: מחממי מים ביתיים מוסקים בגז על כל חלקיו;
(3)
תנור הסקה בדירה, המוסק בחומר מוצק לפי תקנים ישראליים, ת״י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: תנור, ת״י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.
החלפה או שינוי רכיבים בבניין
החלפת רכיב בבניין, הניתן להחלפה ברכיב אחר, שלא חלות עליו תקנות הפטור ובלבד שמשקל הרכיב החדש לא יעלה על העומס המותר לפי תקן ישראלי ת״י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים; היה המבנה בנוי מחומרים קלים, לא יעלה העומס על המותר לפי תקן ישראלי ת״י 1556: גגות קלים עם סיכוך רעפים.
שינוי חזית
שינוי בפתחי חזיתות או במעטפת המבנה.
מכל גז
(א)
התקנת מכל גז נייח תת־קרקעי, לפי תקן ישראלי, ת״י 158 חלק 1: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים (להלן – ת״י 158 חלק 1).
(ב)
החלפת מכל גז נייח תת־קרקעי, לפי ת״י 158 חלק 1 שלא חלות עליו תקנות הפטור וכן שינוי במיקום מכל כאמור.
(ג)
התקנה ראשונה של מכל גז מיטלטל, לפי ת״י 158 חלק 1.

סימן ד׳: מבנה טכני

מיתקן ניטור
התקנת מיתקן או תחנת ניטור אוויר, מיתקן ניטור מים, מיתקן ניטור קרינה או מיתקן ניטור רעש שלא חלות עליו תקנות הפטור, ובלבד שמידותיו אינן עולות על האמור בתקנה 37.
מבנה טכני
הקמת מיתקנים ומבנים טכניים, ובלבד שהשטח הכולל של המבנה או המיתקן לא יעלה על 25 מטרים רבועים וגובהו לא יעלה על 4 מטרים.
תורן ואנטנה בתחום שדה תעופה
הקמת תורן לאנטנה, לרבות אנטנה בתחום שדה תעופה, ובלבד שגובהו הכולל לא יעלה 20 מטר.

סימן ה׳: מבנה חקלאי

חממה
ססזהקמת חממה בקרקע חקלאית, ובלבד שגובהה אינו עולה על 6.60 מטרים והחיפוי שלה מחומרים קלים המאפשרים חדירת אור.

סימן ו׳: תוספת בנייה למבנה קיים

תוספת ממ״ד לבניין מגורים [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ה]
(תבוטל ביום 1.12.2024):
(הנוסח הקבוע): הוספת מרחב מוגן דירתי לבניין מגורים או הוספת מגדל ממ״דים למבנה פשוט, בשטח המזערי הקבוע בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990.
(הוראת שעה ל־5 שנים מיום 18.1.2022; חלה על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022): הוספת מרחב מוגן דירתי לבניין מגורים או הוספת מגדל ממ״דים לבניין שאינו בניין רב־קומות כהגדרתו בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, בשטח המזערי הקבוע בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990.
תוספת עד 25 מ״ר על הקרקע בבניין למגורים
תוספת בנייה בשטח כולל שאינו עולה על 25 מטרים רבועים בקומת קרקע של בניין למגורים; לבקשה להיתר לעניין זה תצורף תכנית ראשית.
תוספת בנייה על גג בניין למגורים
תוספת בנייה לבניין למגורים על פי תכנית כללית החלה במרחב התכנון המקומי או חלק משמעותי ממנו, העוסקת בתוספות בנייה על גגות מבנים; לבקשה להיתר לעניין זה תצורף תכנית ראשית.
הוספת מרפסת זיזית
הוספת מרפסת זיזית (גזוזטרה) ליחידת דיור בבניין פשוט, ובלבד ששטח המרפסת אינו עולה על 14 מטרים רבועים ועומק הזיז אינו עולה על 2.5 מטרים.
סגירת מרפסת
סגירת מרפסת מקורה, למעט מרפסת זיזית, באמצעות חומרים קלים.
הוספת מעלית
הוספת מעלית לבניין פשוט, לרבות השינויים הנדרשים בבניין הקיים לצורך התאמתו להוספת המעלית.

סימן ז׳: מחסן ומבנה לשומר

מחסן
הקמת מחסן אחד לכל יחידת דיור, שלא חלות עליו תקנות הפטור, ובלבד שיוקם על הקרקע.
מבנה לשומר
הקמת מבנה לשומר, שלא חלות עליו תקנות הפטור ובלבד שגודלו אינו עולה על 9 מטרים רבועים.

סימן ח׳: עבודות פיתוח והנגשה

ריצוף חצר, הקמת מסלעה ועבודות פיתוח
עבודות פיתוח שלא חלות עליהן תקנות הפטור ובלבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 3 מטרים והמסלעה אינה מוקמת על גבי קיר תמך.
עבודות לשיפור הנגישות
שינויים בבניין קיים ובחצרו לצורך שיפור הנגישות אליו, כגון התקנת מעלון, התאמת מעברים, והקמת כבש שלא חלות עליו תקנות הפטור.
[תיקון: תשפ״ה]

סימן ט׳: הוספת מרחב מוגן לבניין קיים

הוספת מרחב מוגן לבניין קיים [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024): הוספת מרחב מוגן דירתי או הוספת מרחב מוגן למבנה ציבור, אחד או יותר, המוקם בבנייה רצופה אנכית ממפלס הקרקע כלפי מעלה.
פנייה לגורם מאשר או לגורם נוסף [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024): הפונה יפעל לפי תקנות 49ג ו־49ד.
נוהל פנייה לגורם מאשר או לגורם נוסף [תיקון: תשפ״ה]
(א)
הגורם המאשר או הגורם הנוסף יפרסם באתר האינטרנט שלו בתוך 30 ימים ממועד פרסום תקנות אלה נוהל פנייה אליו לקבלת מידע או לקבלת אישור לבקשה להיתר, או לביצוע תיאום או התייעצות, שיכלול, נוסף על האמור בסעיף 145ב1(א)(2) לחוק, גם את אלה:
(1)
אופן הפנייה אליו, שתהיה באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים או באמצעי דיגיטלי אחר שיבחר הגורם, המאפשר לפונה לפנות אליו בפשטות מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, ולצרף לפנייתו קבצים; מערכת מקוונת או אמצעי דיגיטלי כאמור יכללו אמצעי חיווי לקבלת הודעות;
(2)
פרטי איש הקשר של הגורם המאשר או הגורם הנוסף ודרכי ההתקשרות עימו;
(3)
לוחות זמנים למענה בהתאם לקבוע בתקנות 9 עד 21 לתקנות אלה;
(4)
מסמכים שנדרשים נוסף על אלה המפורטים בתקנה 49ט(1) עד (3), ובלבד שיהיו אחד מאלה:
(א)
מסמכים הנדרשים במפורש לפי דין;
(ב)
מסמכים נוספים אם לדעת הגורם המאשר או הגורם הנוסף הם חיוניים לבחינת הבקשה על ידו ובלבד שעניינם הוא אחד או יותר מאלה:
(1)
סימון מיקום תשתיות ציבוריות על גבי מפת מדידה להיתר;
(2)
סימון של ביסוס המרחב המוגן המוצע על גבי מפת מדידה להיתר;
(3)
נתוני הקרקע במגרש;
(4)
מידע הנוגע לסיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי, של ממש, שקיים חשש לקיומו במגרש או להיווצרותו בשל הבנייה המוצעת;
(5)
לא ידרוש הגורם המאשר או הגורם הנוסף פרטים וצרופות נוספים מעבר למפורט בתקנות אלה.
(ב)
(החל מיום 1.12.2024): כל עוד לא פרסם הגורם המאשר או הגורם הנוסף נוהל כאמור בתקנת משנה (א), תישלח הפנייה לכתובת הדואר האלקטרוני של הממונה על פניות הציבור של הגורם המאשר או הגורם הנוסף, ובהעדר כתובת כאמור – לכתובת הדואר האלקטרוני של לשכת המנהל הכללי של הגורם המאשר או הגורם הנוסף, לפי הכתובות המפורסמות באתר האינטרנט של אותו גורם.
פרטי הפנייה [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024):
הפנייה לגורם מאשר או גורם נוסף כאמור בתקנה 49ג תכלול את הפרטים האלה:
(1)
פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקשים האישור או ההתייעצות או התיאום או המידע לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
(2)
פרטי הפונה לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות ומספר טלפון לצורך אישור קבלת ההודעות;
(3)
פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתוכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
(4)
הצרופות המפורטות בתקנה 49ט(1) עד (3);
(5)
פרטים ומסמכים כאמור בתקנה 49ג(א)(4).
קבלת הפנייה [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024):
(א)
עם קבלת פנייה תישלח לפונה הודעת חיווי דיגיטלית בדבר קבלתה; נשלחה פנייה כאמור בתקנה 49ג(ב), יאשר הגורם המאשר או הגורם הנוסף באמצעות הדואר האלקטרוני שממנו התקבלה הפנייה את קבלתה בתוך יום אחד.
(ב)
פנייה שנשלחה כאמור בתקנה 49ג(א) או (ב), לכתובת הנכונה ובצורה תקינה, תיחשב כפנייה שהתקבלה יום לאחר שליחתה, גם אם לא התקבל חיווי או אישור על כך שהפנייה התקבלה לפי תקנת משנה (א), אלא אם כן התקבלה הודעת כשל בשליחת ההודעה או בקבלתה.
קליטת הפנייה [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024):
(א)
הגורם המאשר או הגורם הנוסף יבדוק את הפנייה שהתקבלה אצלו בתוך חמישה ימים מיום קבלתה.
(ב)
מצא הגורם המאשר או הגורם הנוסף כי הפנייה שהתקבלה אצלו אינה כוללת את כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי תקנות אלה, ישלח למבקש, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, הודעה שבה יפרט את כל הפרטים והצרופות החסרים לפי תקנה 49ד.
(ג)
הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) תישלח לכתובת הדואר האלקטרוני שמסר הפונה לפי תקנה 49ד(2) ויראו את יום קבלתה אצל הפונה יום לאחר מועד שליחתה, אלא אם כן התקבלה הודעת כשל בשליחת ההודעה או בקבלתה.
(ד)
שלח הפונה פנייה מתוקנת לאחר קבלת הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), ישיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף לפנייה המתוקנת שהתקבלה, בנוגע למסמכים שהוגשו ולא ידרוש עוד את השלמתם.
(ה)
פנייה שחלפו חמישה ימים ממועד קבלתה ולא נשלחה הודעה לפי תקנת משנה (ב) בעניינה, תיחשב כפנייה שנקלטה בתום חמישה ימים ממועד קבלתה.
(ו)
פנייה מתוקנת שנשלחה כאמור בתקנת משנה (ד) תיחשב כפנייה שנקלטה יום לאחר שליחתה אלא אם כן התקבלה הודעת כשל בשליחת ההודעה או בקבלתה.
תשובת הגורם המאשר או הגורם הנוסף [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024):
(א)
הגורם המאשר או הגורם הנוסף ישיב לפנייה שנקלטה כאמור בתקנה 49ו(ה) או (ו) בתוך 15 ימים ממועד קליטתה.
(ב)
תשובה כאמור בתקנת משנה (א) תישלח לכתובת הדואר האלקטרוני שמסר הפונה לפי תקנה 49ד(2) ויראו את יום קבלתה יום לאחר מועד שליחתה, אלא אם כן התקבלה הודעת כשל בשליחת ההודעה או בקבלתה; התקבלה הודעת כשל כאמור, יפנה הגורם המאשר או הגורם הנוסף גם באמצעות מספר הטלפון שמסר הפונה לפי התקנה האמורה.
(ג)
תשובת הגורם המאשר או הגורם הנוסף תהיה אחת מאלה:
(1)
בפנייה לקבלת מידע, ימסור הגורם המאשר או הגורם הנוסף את המידע המצוי ברשותו או ישיב כי אין בידו מידע;
(2)
בפנייה לצורך התייעצות או תיאום, ימסור הגורם המאשר או הגורם הנוסף את עמדתו לבקשה ויפרט בה את הנימוקים לכך;
(3)
בפנייה לקבלת אישור, הגורם המאשר או הגורם הנוסף יאשר את הבקשה, או יאשר את הבקשה בתנאים שיפורטו, או יחליט כי הבקשה אינה מאושרת ויפרט את הנימוקים לכך ואת התיקונים שיש לבצע בבקשה כדי שיהיה ניתן לאשרה, אם יש כאלה.
(ד)
לא השיב הגורם המאשר או הגורם הנוסף עד תום התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יראו זאת, בתום התקופה, כאילו נתן את הסכמתו לבקשה להיתר להקמת מרחב מוגן, או כאילו התקיימה חובת תיאום או התייעצות, ואם הבקשה הייתה למידע – כאילו אין בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על הבקשה להיתר כאמור.
פנייה לרשות הארצית לכבאות והצלה [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024):
(א)
על אף האמור בתקנה 18(א) לתקנות רישוי הבנייה, לא יידרשו אישור, תיאום או התייעצות עם הרשות הארצית לכבאות והצלה אלא לגבי הוספת מרחב מוגן למבנה ציבור שיש בה כדי לפגוע ברכיב מרכיבי דרך המוצא, כמשמעותה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, הקיימים כדין במבנה הקיים.
(ב)
נדרשו אישור, תיאום או התייעצות עם הרשות הארצית לכבאות והצלה, יפעלו מבקש ההיתר והרשות הארצית לכבאות והצלה לפי תקנות 49ג עד 49ז.
תנאים מוקדמים להגשת בקשה להיתר [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024):
בקשה להיתר לפי תקנה 49א תכלול את הפרטים והצרופות המפורטים בתקנה 33 לתקנות רישוי הבנייה בשינויים האלה (להלן בתקנה זו – התנאים המוקדמים):
(1)
על אף האמור בתקנה 33(א)(6) לתקנות רישוי הבנייה, קובץ מפת מדידה להיתר יכלול רק את אלה:
(א)
סימון גבולות המגרש, קווי הבניין, היקף הבניין הקיים ומיקום הוספת המרחב המוגן;
(ב)
מיפוי מפורט בתחום 5 מטרים לפחות מכל צדדיו של המרחב המוגן עד גבול המגרש בשתי פאות המגרש הסמוכות ביותר למיקום הוספת המרחב המוגן;
(ג)
סימון של מיקום חיבורן של כל התשתיות הקיימות במגרש למרחב הציבורי הגובל במגרש;
(2)
על אף האמור בתקנה 33(א)(7) לתקנות רישוי הבנייה, תוכנית ראשית תכלול רק את אלה:
(א)
תוכנית תנוחה שתיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול – תכנון הוספת המרחב המוגן על רקע חלק הבניין שאליו מתחברת אותה תוספת; מיקום פתח הכניסה למרחב המוגן ומיקום הפתחים בקירות; סימון מיקום חתכים על גבי התוכנית;
(ב)
חתך אנכי בקנה מידה 1:100 לאורך הבנייה דרך תוספת המרחב המוגן ולכל גובה הבניין;
(ג)
חזיתות המרחב המוגן בקנה מידה 1:100 המציגות את מיקום תוספת המרחב המוגן, פתחים וחומרי הגמר של הקירות החיצוניים של תוספת המרחב המוגן;
(3)
על אף האמור בתקנה 33(א)(8) לתקנות רישוי הבנייה, קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה יכלול רק את שטחי הבנייה המבוקשים בכל אחת מקומות הבניין בצירוף טבלה המסכמת את שטחי הבנייה המבוקשים;
(4)
על אף האמור בתקנה 33(א)(14) ו־(15) לתקנות רישוי הבנייה, לא התקבלה תשובת גורם מאשר או גורם נוסף כאמור בתקנה 49ז(ד), תכלול הבקשה להיתר תצהיר של מבקש ההיתר או מי מטעמו כי פנה לגורם מאשר או לגורם נוסף לפי תקנה 49ב, כי לא התקבלה תשובתו לפי תקנה 49ז(ד), ולא התקבלה הודעת כשל בשליחת ההודעה או בקבלתה לפי תקנה 49ה(ב); לתצהיר יצורף העתק הפנייה לגורם המאשר או לגורם הנוסף.
עריכת שינויים בבקשה [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024): על בקשה להיתר לפי סימן זה לא תחול תקנה 41(ב) לתקנות רישוי הבנייה.
נספחים לבקשה להוספת מרחב מוגן לבניין קיים [תיקון: תשפ״ה]
(החל מיום 1.12.2024):
לעניין תקנה 12(ג)(3) מבקש ההיתר יגיש את הנספחים האלה בלבד כהגדרתם בפסקאות המצוינות לידם מתוך הגדרת נספחי תכן בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018:
(1)
”דוח קרקע וביסוס“ – כהגדרתו בפסקה (4);
(2)
”נספח יציבות“ – כהגדרתו בפסקה (5);
(3)
”נספח מיגון“ – כהגדרתו בפסקה (6).

חלק ג׳: ביטול, תחילה והוראת מעבר

ביטול
תקנות התכנון והבנייה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מפרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו על בקשה להיתר, שלגביה הוגשה בקשה למידע להיתר ביום התחילה או לאחריו.
הוראת מעבר
עד כניסתו לתוקף של סעיף 145(ב3) לחוק, יחולו לעניין העבודות המפורטות בתקנות 40 עד 42 ו־45 הוראות תקנה 12(ג)(2).


כ״ה בסיוון התשע״ז (19 ביוני 2017)
  • משה כחלון
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.