חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס״ה–2004


1.
מטרה
מטרתו של חוק זה להסדיר את מעמדם של אנשי צבא דרום לבנון ובני משפחותיהם אשר מתגוררים בישראל ביום תחילתו של חוק זה.
2.
הגדרות
בחוק זה –
”איש צד״ל“ – מי שמתגורר בישראל ושירת שירות בצבא דרום לבנון (להלן – שירות בצד״ל);
”בן משפחה של איש צד״ל שלקה בנכות“ – כמשמעותו של ”בן משפחה של נכה“ בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
”איש צד״ל שנספה במערכה“ – איש צד״ל שנספה במהלך פעילות מבצעית שאירעה בתקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו;
”בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה“ – כמשמעותו של ”בן משפחה של חייל שנספה“ בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, ובלבד שהוא מתגורר בישראל;
”המשכורת הקובעת“ – גובה השכר החודשי ששולם לאיש צד״ל על פי הרשומות הצבאיות ועל פי רשומות רשמיות אחרות, ביום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000), ולאיש צד״ל שפרש משירות מצד״ל במועד מוקדם מהמועד האמור – ביום פרישתו בפועל;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
”נכות“ – אבדן הכושר לפעול פעולה רגילה או פחיתתו של כושר זה שבאו לאיש צד״ל כתוצאה של פגיעה במהלך פעילות מבצעית שאירעה במהלך תקופת שירותו בצד״ל ועקב שירותו בצד״ל;
”שירות בצד״ל“ – שירות בצבא דרום לבנון שפעל תחת פיקודו של מיג׳ור חדד וגנרל לאחד, לרבות מי ששירת במנגנון הביטחון בדרום לבנון, בגורמי הסיוע האזרחי ואצל גורמים אחרים בדרום לבנון, שעמדו בקשר עם זרועות הביטחון של מדינת ישראל, עד ליום י״ח באייר התש״ס (23 במאי 2000);
”חוק האזרחות“ – חוק האזרחות, התשי״ב–1952;
”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
”חוק הנכים (תגמולים ושיקום)“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב].
3.
הקניית אזרחות לאיש צד״ל ובן משפחתו
(א)
על אף האמור בכל דין, איש צד״ל, בן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, ומבקש להיות אזרח לפי חוק האזרחות יקנה לו שר הפנים אזרחות ישראלית, אף אם לא מתקיימת לגביו הוראת סעיף 5(א)(2) לחוק האמור.
(ב)
שר הפנים רשאי לסרב לבקשה להקניית אזרחות ישראלית כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.
(ג)
על אף האמור בכל דין, שר הפנים רשאי, במקרים מיוחדים, להעניק אזרחות ישראלית גם לקרוב משפחה של איש צד״ל, שאינו מנוי בסעיף קטן (א), שהגיש בקשה להיות אזרח לפי חוק האזרחות, אם שוכנע כי הוא מתגורר בישראל משום שנשקפת סכנה לחייו בשל כך שקרוב משפחתו שירת שירות בצד״ל או משום שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה.
4.
מתן אשרה ורישיון לישיבת קבע לאיש צד״ל ולבן משפחתו
(א)
על אף האמור בכל דין, שר הפנים ייתן לכל איש צד״ל או לבן זוגו, הורהו או ילדו, שמתגורר בישראל ביום התחילה, אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל כאמור בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, אם הוגשה על ידו בקשה לכך.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לסרב לבקשה לאשרה ולרישיון קבע כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע שמתקיימים טעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו.
5.
תעודת איש צד״ל
(א)
על אף האמור בכל דין, שר הביטחון ייתן לכל איש צד״ל תעודה המאשרת כי הוא איש צד״ל, אם הוגשה על ידו בקשה לכך; התעודה תהווה ראיה לכל ענין ודבר באשר לשירותו של המבקש בצד״ל.
(ב)
שר הביטחון רשאי לסרב לבקשה להקניית תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אם המבקש הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.
6.
החלת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה
דינו של בן משפחה של איש צד״ל שנספה במערכה כדין בן משפחה של חייל שנספה כאמור בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לכל ענין ודבר, לרבות לענין תגמולים ומענקים לפי החוק האמור, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.
7.
החלת חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
דינו של איש צד״ל שלקה בנכות כדין נכה כאמור בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) לכל ענין ודבר, ולרבות לענין קביעת נכות, תגמול ותשלומים לפי החוק האמור, תקנות שהותקנו לפיו וכללים אחרים אשר חלים בענינו, והכל בשינויים המחויבים.
8.
זכאות איש צד״ל למענק הוקרה
(א)
איש צד״ל זכאי למענק הוקרה חד־פעמי בשיעור של שלוש פעמים המשכורת הקובעת על כל שנה שבה הוא שירת שירות בצד״ל ולמענק נוסף בשיעור של ארבעים אלף שקלים חדשים, בצירוף הפרשי הצמדה מהמדד הידוע ביום התחילה ועד המדד הידוע בעת כל תשלום; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
שר הביטחון רשאי לשלול את זכותו של איש צד״ל למענקים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, אם הוא הורשע, בפסק דין חלוט, בעבירה על פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או בעבירה של פשע חמור; לענין זה, ”פשע חמור“ – עבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר.
(ג)
שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את אופן פריסת המענקים כאמור בסעיף קטן (א) לתשלומים חודשיים ולתקופה שלא תעלה על עשר שנים; שר הביטחון ושר האוצר יגישו לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון שנתי לענין תשלום המענקים ואופן פריסתם.
9.
הממונה על המענקים
(א)
שר הביטחון ימנה ממונה או ממונים לענין קביעת הזכאות, שיעור המענקים ותשלומם כאמור בסעיף 7(א) (בחוק זה – הממונה על המענקים).
(ב)
הודעה על מינוי הממונה על המענקים ועל כתובתו תפורסם ברשומות.
ערעור
מבקש מענק הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הממונה על המענקים רשאי לערור עליה לפני ועדת ערעור.
ועדות ערעור
(א)
שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לענין החלטתו של הממונה על המענקים.
(ב)
ועדת הערעור תהיה בת שלושה חברים, שלפחות אחד מהם הוא איש צד״ל, בדרגה המקבילה לרב סרן בצבא הגנה לישראל.
סמכויות הממונה וועדת הערעור
הממונה על המענקים וועדת הערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני ראיות, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.
הוראות מיוחדות לענין המענקים
מענקים המשתלמים לפי סעיף 8 לא ייחשבו כהכנסה לענין –
(1)
פקודת מס הכנסה או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים;
(2)
(3)
גמלה המשתלמת מכוח ההסכמים בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים תלויים בעזרת הזולת שנערך מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
תעסוקה ודיור
הממשלה תפעל, במידת האפשר, למציאת פתרונות לצורכי דיור לאנשי צד״ל ולסידורי תעסוקה בעבורם; לענין זה, ייקבע תקציב שנתי במסגרת הקצאה לתחום פעולה נפרד – ”אנשי צד״ל“ בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
שמירת דינים
הוראות סעיף 8 באות להוסיף על כל זכות אחרת המוקנית לאיש צד״ל לפי כל דין ונוהל.
ביצוע ותקנות
שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תחילה
בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה יקבעו שר הביטחון ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את אופן פריסת המענקים כאמור בסעיף 8.


התקבל בכנסת ביום כ״ד בכסלו התשס״ה (7 בדצמבר 2004).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • שאול מופז
    שר הביטחון
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.