לדלג לתוכן

זהר חלק ב רנג ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



מסטר שמאלא. כד אתפרש (ס"א אתפשט) רוחא דא, ובטש לאפקא נהורין לכל סטרין, כאינון שדים דרמאן חלבא לכל סטר -- הכי נמי מהאי רוחא נפקי לכל סטר, ואפיקו חד חיוותא אחרא די ממנא על אלין דאקרו 'להט החרב המתהפכת', ודא אקרי שבע, והאי איהו דממנא על עלמא בזמנא די ממנא כפנא על עלמא ואתדן ביה, כדין האי חיוותא אתפקדא על עלמא, ואפיק רוחא דמזונא לכל אינון בני מהימנותא, דלא ימותון בכפנא, וסעיד לבייהו.

בגין דהא מסטרא אחרא כד שלטא כפנא בעלמא, נפקי מהאי סטרא תרין רוחין מסאבין, ואקרון שוד וכפן, ודא איהו רזא (איוב ה, כב) "לשוד ולכפן תשחק", בגין דאלין קיימין בעלמא, ועבדין לון לבני נשא קטרוגא. חד ההוא דקא משדר להו כפנא ומייתי, וחד דקא אכלי בני נשא ולא שבעין, בגין דהא רוחא בישא שלטא בעלמא.

חיוותא דא אפיק חד ניצוצא, דקא נפיק מנציצו דתרין ניצוצין דאמרן, דאינון מתהפכן לכמה גוונין, והאי ניצוצא אקרי שרפים, והאי אחיד בהון ולהיט לון.

בהיכלא דא אית תרין ממנן נהורין, דקיימין על אלף ורבוא רבבן דאקרון גפנים, ואלף ורבוא רבבן דאקרון רמונים. וכלהו קיימין בחביבותא. ואלין אינון דאעלי רחימותא בין ישראל לתתא וקודשא בריך הוא לעילא. וכלהו מתערי רחימותא, וקיימן ברחימו. וכד אתער רחימו מתתא לעילא ומעילא לתתא -- כדין אתמלייא היכלא (אתרבא דא בדא) מכמה טבין, מכמה חסדין, מכמה רחמין. וכדין רחימו דלתתא גו רחימו עלאה, אתדבק דא בדא.

מהכא נפקי תרין ממנן ואקרון אהבה על שמא דהיכלא, ואלין קיימין לאשגחא על כל אינון דמיחדי יחודא דמאריהון ברחימו, ומסרי נפשייהו עליה ברחימו, וסלקי ואסהידו לעילא.

וכל אינון דעבדי חסד בעלמא, אינון חסדין סלקין ועאלין גו האי היכלא ומתעטרי תמן, וסלקי לאתעטרא גו אהבה עלאה. ועל דא כתיב "כי גדול מעל שמים חסדך" (תהלים קח, ה). בהיכלא דא כתיב "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה וגומר" (שה"ש ח, ז):


היכל רצון, תפארת:

היכלא שתיתאה, דא הוא היכלא דאקרי היכלא דרצון, דאיהו רעוא, דאקרי מוצא פי יהו"ה, חדוה דאתדבקותא דכלא. והכא איהו רעוא דרעוין, ברזא דכתיב "כחוט השני שפתותיך" (שיר ד, ג), רעוא דכל נשמתין, דנפקי מההוא מוצא פי יהו"ה.

האי היכלא היכלא דרעוא, דקיימן הכא כל שאלתין וכל בעותין דעלמא, בגין דרעוא דכל רעוין, כד נשיקין אשתכחו, ברזא דכתיב "וישק יעקב לרחל" (בראשית כט, יא), וכדין כד נשיק דא לדא, כדין אקרי 'עת רצון', בגין דהא כדין שלימו אשתכח, וכל אנפין נהירין. וכד צלותין סלקין, כדין איהו עת רצון לאשתכחא. ועל דא כתיב "ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון" (תהלים סט, יד), דאיהו חבורא דא עם דא.

בהיכלא דא קיימן שית פתחין -- ארבע פתחין לארבע סטרין דעלמא, וחד לעילא וחד לתתא. באלין פתחין אתמנא חד רוחא, דאיהו רב על כלהו די ממנן בכל אלין פתחין, ורזיא"ל שמיה, והאי אתמנא ואתפקד בכל אינון רזין עלאין דפומא לפומא ממללן, דנשקין דא לדא ברחימו דרחימותא. רזין אלין לא קיימן לגלאה, אבל כד תרעין אתפתחו -- כדין ידעין כלהו היכלין וכל אינון רוחין וכל אינון משיריין, דהא תרעי דרצון אתפתחו, ולא עאלין באלין תרעין אלא רעוי דצלותין, רעוי דשבחא, רעוי דנשמתין קדישין עלאין.

האי איהו היכלא דמשה. בהאי היכלא אתכניש משה ברחימו ונשיק נשיקין. בהאי היכלא "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" (שמות יט, יט), כד אתדבקו נשיקין בנשיקין,