לדלג לתוכן

זהר חלק ב רנג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



מרעיה, אי אתדן לחיים יהבין ליה, לאו דחיין תליין הכא, אלא כד אתדן הכא לחיים, כדין נגדין חיים מלעילא ויהבי ליה, (ואי לאו לא יהבין), זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעי ארחוי דאורייתא, וזכאן בה לחיי עלמא, עלייהו כתיב (ישעיה ס כא) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ:


(היכל אהבה חסד)

היכלא חמישאה, היכלא דא קיימא לאנהרא לאלין תתאי, והאי איהו היכלא דקיימא לאנהרא ברזא דמהימנותא.

פתחא חדא קיימא בהאי היכלא, וחד ממנא עליה, וההוא ממנא אקרי סניגורי"ה, האי ממנא קיימא על פתחא דא, בגין למילף סניגורייא עלייהו דישראל, ובגין דא אקרי שמיה כך, דהא איהו ממנא על כל אינון טבין דישראל למיעל סניגורייא דילהון קמיה דמאריהון, ולא ישלוט עלייהו סטרא אחרא.

בהיכלא דא קיימא חד רוחא דכליל בארבע, דהא רוחא דא כליל בארבע גוונין, חוור ואוכם ירוק וסומק, והאי איהו רוחא דקיימא כליל בכלא, ואקרי סורי"ה, רב על כל אינון חיילין תתאין. וכלהו קיימין תחותיה, וממנן תחות ידיה. האי רוחא דסגיר ופתח -- כל מפתחן עלאין כלהו אתמסרן בידיה, (תלת זמנין ביומא). כל חיילין תתאין כלהו אתכלילן וקיימן תחותיה, ומניה אתזנו. והאי קיימא בכל רזין דמאריה, וכל גנזין עלאין כלהו אתמסרן בידיה.

האי רוחא אקרי אהבה, ובגין דא אקרי היכל דא היכל אהבה, בגין דהכא אתגניזו כל רזא דרזין, למאן דאצטריך לאתדבקא ביה, והכא הוא רזא דכתיב (שיר ז יג) שם אתן את דודי לך.

רוחא דא, איהו נטיר כל נטירו דלעילא, ודא אקרי שומר ישראל, שומר הברית, בגין דהכא איהו נטירו דכל גנזין עלאין, ועל דא גנזין דמאריה גניזין ביה. מהאי נפקי שבילין וארחין לאינון דלתתא, בגין לאתערא בהו רוחא דרחימותא.

אלין ארבע גוונין דביה אתכלילן דא בדא, וכד בעאן לאכללא - בטש דא בדא, ונפק מכלהו חד חיוותא קדישא דאקרי זהר, והאי חיוותא - על דא כתיב "היא החיה אשר ראיתי על נהר כבר" (יחזקאל, א).

מהיכלא דא נפקין כל רוחין קדישין דקיימין בקיומא דנשיקין (עלאין), דהא מאינון נשיקין נפקא אוירא דרוחא לקיומא דנפשא, לכל אינון נשמתין עלאין דאתייהיבו בבני נשא, וההוא רזא דכתיב "כי על כל מוצא פי יהו"ה יחיה האדם" (דברים ח, ג), בגין דבהאי היכלא קיימין כל נשמתין וכל רוחין, דזמינין לנחתא בבני נשא מיומא דאתברי עלמא. ועל דא היכלא דא נקטא כל אינון נשמתין דנפקין מההוא נהר דנגיד ונפיק, ובגין דא היכלא דא לא קיימא לעלמין בריקנייא.

ומיומא דאתחרב בי מקדשא - לא עאלו הכא נשמתין אחרנין. וכד יסתיימון אלין - היכלא קיימא בריקנייא, ויתפקד מלעילא, וכדין ייתי מלכא משיחא ואתער היכלא דא לעילא, ויתער היכלא לתתא. וברזא דהיכלא דא כתיב "שני שדיך כשני עפרים וגומר" (שיר ד, ה), בגין דבהיכלא דא ההוא רוחא דקאמרן.

וההוא חיוותא אפיק תרין נהורין כלילן דא בדא, מתקשרן דא בדא, ואקרון א"ל שדי' - אלין אקרון שדי, ואל דלתתא - מתחברן דא בדא ואעיל דא בדא, ואקרי א"ל שד"י, בגין דנפק מכללא דאלין שדים. והאי אל דאיהו מסטרא דימינא, נטיל מאתר דא כל אינון רחמין, דקיימי לאתזנא ההוא היכלא דלתתא דאקרי זכותא, על שמא דהאי רוחא דביה דקאמרן. האי שד"י יניק לכל אינון תתאין ולכל אינון היכלין ולכל אינון דלבר דקיימי מסטרא דא דאקרון 'יתדות המשכן' כמה דאוקימנא. ועל דא אקרי שדי בגין דמספקא מזונא לכלהו תתאי, כמה דאיהו מקבלא מסטרא דימינא.

מהכא נפקי אינון נהורין דאקרון "להט החרב המתהפכת", בגין דמתהפכא לכמה גוונין, והא אוקימנא דאלין מתערי דינא בשליחותא דלעילא, ואינון בעלמא