זהר חלק ב רג א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יז (עריכה)
לון בכל יומא, ובאלין תליין אחרנין סגיאין.
אבל כד מטי בר נש לאתרין אלין, אצטריך ליה לכוונא לביה ורעותיה, לאשלמא ההוא פקודא דקיימא בההוא מלה, וכדין אכריזו עליה ואמרי, (ישעיה מט ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר, אתא רבי אבא ונשקיה:
פתח רבי יצחק אבתריה, ואמר, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', אמאי כניש לון, בגין לממסר לון שבת כמלקדמין, דהא בקדמיתא עד לא עבדו ישראל ית עגלא, מסר לון את השבת, ודא איהו דלא נטרו אינון ערב רב, כיון דשמעו ביני ובין בני ישראל, אמרו ואנן מלה דא אתמנע מינן, מיד (שמות לב א) ויקהל העם על אהרן וגו', ואתמשכו סגיאין אבתרייהו, לבתר דמיתו אינון דמיתו, כניש משה לבני ישראל בלחודייהו, ויהב לון שבת כמלקדמין, הדא הוא דכתיב ששת ימים תעשה מלאכה וגו'.
לא תבערו אש בכל מושבותיכם, הכא אית רזא דרזין, לאינון דידעי חכמתא עלאה, רזא דשבת הא אוקמוה חברייא, אבל רזא דא אתמסר לחכימי עליונין, דהא שבת רזא עלאה הוא. תא חזי ביומא שתיתאה, בשעתא דמטי זמנא דערב, כדין כוכבא חד מסטרא דצפון נהיר, ועמיה שבעין כוכבין אחרנין, וההוא כוכבא בטש באינון כוכבין אחרנין, ואתכלילו כלהו בההוא כוכבא, ואתעביד חד כללא דשבעין, וההוא כוכבא אתפשט, ואתעביד כמדורא חדא להיטא בכל סטרין, כדין אתפשט ההוא מדורא סחרנייהו דאלף טורין, וקיימא כחד חוטא דסחרא. והאי מדורא דאשא משיך לגביה גוונין אחרנין דלגו מניה, גוון קדמאה ירוקא, כיון דקיימא האי גוונא, סלקא ההוא מדורא דאשא, ודליג לעילא על ההוא גוון ירוקא, ועאל לגו מניה, ושדי לההוא גוון ירוקא לבר, וקיימא ירוקא לבר, וההוא מדורא דאשא דכוכבא כלילא לגו.
לבתר אמשיך אבתריה גוון אחרא תניינא חוורא, וההוא חוורא עאל לגו, כיון דקיימא האי גוון, סלקא ההוא מדורא דאשא דההוא כוכבא, ושדי לההוא חוורא לבר, ועאל איהו לגו, וכן כל אינון גוונין, עד דשדי לון לבר, ועייל איהו לגו, וקריב לגבי ההיא נקודה טמירא, למיטל נהורא:
פתח ואמר (יחזקאל א ד) וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וגו', יחזקאל חמא להאי חיזו בתקונא דלא קיימא, בר בשעתא דשליט ההוא כוכבא כדקאמרן, אבל האי קרא אוקמוה, והנה רוח סערה אוקמוה, דהוה אתי למכבש כל עלמא לקמיה דנבוכדנצר חייבא, אבל רוח סערה דא, איהו ההוא כוכבא דקאמרן דבלע שבעין כוכבין אחרנין, ודא איהו רוח סערה דחמא אליהו, (מלכים א יט יא) מפרק הרים ומשבר סלעים, ודא דקיימא תדיר קדם כלא למיטר ההוא דלגו, כקליפה למוחא.
ואמאי אקרי סערה, דסעיר כלא עילא ותתא, באה מן הצפון, דהא מן ההוא סטרא קא אתיא, וסימנך (ירמיה א יד) מצפון תפתח הרעה, דהא כמה סטרין אחרנין אתאחדן בההוא רוח סערה, ובגין כך נפקא מן הצפון, ענן בגין דאיהי סוספיתא דדהבא, ומסטרא דצפון אתאחדא דא, והאי איהי נקודה אמצעיתא דקיימא בחורבא. ובגין דידע למפתי, שליט בגו נקודא דישובא, וכל מלין דישובא, בר ארעא דישראל, כד שראן ישראל בגוה, איהו לא שלטא עלייהו, ולבתר דחבו ישראל (ד"א לא) שלטא על ארעא קדישא, בגין דכתיב (איכה ב ג) השיב אחור ימינו מפני אויב.
ענן גדול, דא איהו עננא דחשוכא דאחשיך כל עלמא, תא חזי בין עננא לעננא, ההוא עננא