ויקרא רבה כז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יב.    [ עריכה ]

"וכי תזבחו זבח תודה לה'" ר' פנחס ור' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינה בטלה לעולם כל ההודיות בטלין והודיות תודה אינה בטלה לעולם הה"ד (ירמיה לג, יא): "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב" אלו ההודיות "מביאים תודה בית ה'" זה קרבן תודה וכן אמר דוד (תהלים נו, יג) "עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך" תודה אינו אומר אלא תודות ההודיה וקרבן תודה.