ויקרא רבה כז יא
הקטע בא לשבח את מידת הרחמים ולגנות את מידת האכזריות.
הקטע פותח בפסוק (משלי יב י): "יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי". פשוטו של מקרא: כל אדם צדיק צריך להכיר מקרוב את הצרכים והרצונות של בהמותיו ולדאוג לרווחתן החומרית; אכזריות כלפי בהמות היא תכונה המאפיינת רשעים.
המדרש מוסיף ומלמד, שהרחמים על בעלי חיים אינה רק תכונה אנושית, גם הקב"ה בכבודו ובעצמו מרחם על בעלי חיים. המדרש מביא שתי דוגמאות לכך משתי מצוות בתורה:
- (דברים כג ו): "לא תקח האם על הבנים" - רחמים על עופות;
- (ויקרא כב כח): "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" - רחמים על בהמות.
המטרה היא ללמד שמידת הרחמים היא מידה אלהית, שראוי לכל עובד ה' לדבוק בה.
לעומת זאת, האכזריות היא תכונה המאפיינת את אויבי ישראל הגרועים ביותר:
- סנחריב, שהגלה את עשרת שבטי ישראל (הושע י יד): "אם על בנים רטשה"
- המן, שרצה להרוג את כל בני ישראל (אסתר ג יג): "להשמיד להרוג ולאבד"
המטרה היא ללמד שמידת האכזריות היא מידה אנטי-יהודית, מנוגדת באופן קוטבי לערכים של עם ישראל.
המדרש מתאר תהליך היסטורי, שבו האכזריות של הרשעים הולכת ונעשית מתוחכמת יותר ויותר מדור לדור:
- קין - הרג את אחיו מתוך התפרצות של שנאה, ללא תכנון.
- עשו - תכנן להרוג את אחיו אחרי שאביו ימות, כדי שלא יהיו לו אחים נוספים שינקמו את דמו.
- פרעה - תכנן להרוג את בני ישראל לא בבגרותם אלא עוד בילדותם, כדי שלא יספיקו להוליד ילדים.
- המן - תכנן להרוג לא רק את הזכרים אלא את כולם.
- וגוג ומגוג - מתכנן לא רק השמדה פיסית אלא קודם-כל השמדה רוחנית, קודם כל להילחם בה'.
"ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד"
- אמר ר' ברכיה בשם ר' לוי: כתיב (משלי יב, י): "יודע צדיק נפש בהמתו" זה הקב"ה שכתוב בתורתו (דברים כג, ו): "לא תקח האם על הבנים" "ורחמי רשעים אכזרי" זה סנחריב שכתוב בו (הושע י, יד): "אם על בנים רטשה".
- דבר אחר: "יודע צדיק" זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בתורתו "שור או כשב או עז" "ורחמי רשעים אכזרי" זה המן הרשע דכתיב (אסתר ג, יג): "להשמיד להרוג ולאבד".
אמר ר' לוי: אוי להם לרשעים, שהם מתעסקין בעצות על ישראל וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך:
- עשו אמר "שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה, אני איני עושה כן אלא יקרבו ימי אבל אבי".
- פרעה אמר "שוטה היה עשו שאמר (בראשית כז, מא): "יקרבו ימי אבל אבי" ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו אני איני עושה כן אלא עד דאינון דקיקין תחות כורסיה אמהון אנא מחנק יתהון", הה"ד (שמות א, טז): "וראיתם על האבנים וגו'" (שם, טז) "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו".
- המן אמר "שוטה היה פרעה שאמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים ופרות ורבות מהם, אני איני עושה כן אלא "להשמיד להרוג ולאבד".
- אמר ר' לוי: אף גוג ומגוג לעתיד לבא עתיד לומר כן: "שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן אלא בתחלה אני מזדווג לפטרון שלהם ואחר כך להם, הדא הוא דכתיב (תהלים ב, ב): "יתיצבו מלכי ארץ". אמר לו הקב"ה: "רשע, לי באתה להזדווג?! חייך שאני עושה עמך מלחמה!" הה"ד (ישעיה מב, יג): "ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה", וכתיב (זכריה יד, ג): "ויצא ה' ונלחם בגוים ההם"; ומה כתיב תמן? (שם, ט) "והיה ה' למלך על כל הארץ".