ויקרא רבה כו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"אמור אל הכהנים בני אהרן" ר' תנחום בר' חנילאי פתח (תהלים יב, ז): "אמרות ה' אמרות טהורות" "אמרות ה' אמרות טהורות "אמרות ב"ו אינן אמרות טהורות בנוהג שבעולם מלך ב"ו נכנס למדינה כל בני המדינה מקלסין אותו וערב לו קילוסן אמר להם למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות למחר אני מכניס לכם אמה של מים ישן לו ולא עמד היכן הוא והיכן אמרותיו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא (ירמיה י, י): "וה' אלהים אמת" למה הוא אמת א"ר אבין ש"הוא אלהים חיים ומלך עולם" "אמרות טהורות" רבי יודן בשם ר' יוחנן ור' ברכיה בשם רבי אלעזר ור' יעקב דכפר חנין ואמרין לה בשם ריב"ל מצינו שעיקם הקב"ה ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז, ח): "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" ובמקום אחר עקם שתים ושלש תיבות בתורה כדי שלא להוציא דבר של טומאה מתוך פיו הה"ד (שם, ב) "מכל הבהמה אשר לא טהורה" (הטמאה) [אשר טמאה היא] אינו אומר אלא אשר לא טהורה היא אמר רבי יודן בן מנשה אף כשבא לפתוח להם בסימני בהמה טמאה לא פתח אלא בטהרה (ויקרא יא, ד): "את הגמל" כי לא מפריס פרסה הוא אין כתיב כאן אלא "כי מעלה גרה" "את השפן" כי לא מפריס פרסה הוא אינו אומר אלא "כי מעלה גרה" וכן הארנבת וכן החזיר: