ויקיטקסט:מזנון/ארכיון אוקטובר 2007

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.


מדיניות בקשר לציטוטי פסוקים

יש חוסר אחידות בהפניה לפסוקים, והיא בשני דברים: א. צורת ציון הפסוק: האם להישאר עם הסימון המסורתי של ספר ופרק, או שכדאי להוסיף גם מספר פסוק? ואם כן, איך?

  • בראשית א א (מה שמקל על הקישוריות, ראה סעיף ב)
  • בראשית א, א (עם או בלי הרווח)
  • או שמא בכלל עדיף מספרים - "בראשית א1"?
(מובן שהדיון שייך אך ורק במקרים שבהם מדובר בההדרה מאוחרת ולא בציון של המחבר עצמו)

ב.האם להפנות לפרק בכלל (כדי לאפשר מבט על ההקשר של הפסוק), או לפסוק הספציפי? נדב ס 19:03, 2 באוקטובר 2007 (IST)

אם הציטוט הוא פסוק ספציפי אזי גם ההפנייה תהיה ככה. עדיף להפנות גם למקראות גדולות כדי שמי שיופנה יוכל גם לקבל פירוש מהיר למשל (במדבר א,א).
אך אם המטרה היא לא הפירוש אלא סתם ההקשר או הפרק אזי פשוט תפנה לכל הפרק וזהו וכו'
-- יהודה.
לדעתי לפסוק ספציפי עדיף להפנות ככה: בראשית א א ולא למקראות גדולות. מכמה וכמה סיבות:
  1. זה פשוט ומהיר
  2. יש משם קישור למקראות גדולות (ולעוד מקומות)
  3. לרוב הפסוקים אין עדיין דף של מקראות גדולות
  4. מי שמעוניין לראות את הפסוק בהקשר של הפרק או הספר כולו, יכול להגיע מהדף של הפסוק בלחיצת עכבר.
להפניה למהדורה המבוארת אפשר להשתמש בתבנית:הפניה לפסוק שמוצגת כך: בראשית א, א. (אפשר לשנות את התבנית כך שהפסיק לא יוצג, אך אין הכרח להגיע להחלטה בנושא זה דוקא עכשיו)
-- Ori229 19:54, 2 באוקטובר 2007 (IST)
נראה לי שבאופן רגיל, אין עניין להפנות דווקא למהדורה המבוארת. מי שיתקשה בפסוק, יוכל לפנות לשם.
השאלה היחידה היא האם מה ש-Ori הציע מקובל על כולם. אני מעדיף לקבל הסכמה מיותר אנשים, כדי שלא נצטרך לשחזר את זה אחר-כך... אם יהיה אישור, אני אתחיל לתקן בדפים שאני אגיע אליהם.
אולי צריך לייחד פעם שבוע, או משהו כזה, להאחדה של כל החומר שמרוכז פה...
נדב ס 14:36, 5 באוקטובר 2007 (IST)
אני גם בעד שימוש בתבניות, ראו קטגוריה:תבניות הקשורות לפסוקים. כך יהיה קל יותר לשנות בעתיד, אם נרצה. --Erel Segal 14:22, 5 באוקטובר 2007 (IST)
אני בעד ההפנייה (בראשית א א) כסטנדרט וברירת מחדל. הסיבה היחידה לכך שעד עכשיו עשיתי קישורים כמו (בראשית א, א) היא שעד עכשיו לא היו לנו דפים נפרדים לכל פסוק. כעת ניתן לשנות חזרה. -- נחום 16:44, 5 באוקטובר 2007 (IST)

סדר בשולחן ערוך ומפרשיו

חוה"מ שלום,

כמדומה שלא צריכים לשים את המשנה ברורה יחד עם השו"ע אלא להביא לכך דפים נפרדים. ז"א השו"ע והרמ"א יהיה בדף אחד ("למען ירוץ הקורא") ובדף אחד בכל סעיף וסעיף בנפרד יהיו הפרשנים ונושאי הכלים. וזה כדי למנוע סירבול ואריכות דף. ככה עשינו בינתיים: ברי"ף (שהפרדנו בין רי"ף לכל הפרק, לביו הרי"ף לפי דפי וילנא עם פרשנים) וברמב"ם (שהפרדנו בין כל הפרק לבין הלכה נפרדת עם פרשנים).

  • צריכים להתחיל לעבוד על הפרדת הפרשנים גם לדפים נפרדים. למשל "המגיד משנה" יופיע בדף על הלכה ברמב"ם, אבל גם יקבל שער משל עצמו "מגיד משנה על רמב"ם" כפי שכבר התחלתי. וכן גם כך צריך להיות בפרשנים עה"ת או על הטור (למשל שהב"י גם יהיה נפרד מצד עצמו, וגם יופיע על הטור) ועל השו"ע (להפריד בין המשנה ברורה והמגן אברהם וכו'). מי שיקבל עליו את היוזמה יבורך.
  • לפני שמתחילים להתווכל פה על ביאורים ופירושים לתורה ופיוטים, הגם שזו יוזמה טובה, יש המון דברים חשובים להכניס לפני שכבר עושים ביאורים.

יהודה.

אני סבור שיש לשים את המשנה ברורה באותו דף יחד עם השו"ע, וזאת אך ורק לשו"ע או"ח. כך נהגתי בדפים שאני ערכתי. אם מישהו רוצה להוסיף פירושים נוספים לאו"ח בדף נפרד, כפי שנעשה הדבר בחלקים האחרים, הרשות בידו. בברכה, -- נחום 01:16, 3 באוקטובר 2007 (IST)
  • איני מבין מדוע להתעקש על המשנה ברורה. ומה עם ביאור הלכה ושער הציון? עכ"פ, למה זכה המשנה ברורה יותר מכל פירוש אחר? הבאר היטב והשערי תשובה גם שניהם התפרסמו מספיק, והם קצרים יותר מהמ"ב. אך עכ"פ אפשר לשים רק את השו"ע והרמ"א, וליצור דף נפרד לכל סעיף עם המשנה ברורה, ולהוסיף גם את הביאור הלכה ושער הציון. תאר לך שמשהו רוצה לחפש סעיף כלשה בשו"ע, כמה הוא יצטרך לרדת עד שיעבור את כל פירושי המ"ב הארוכים. ובמיוחד בשי"ח. יהודה.
שלום! הנקודה כאן חשובה, אבל אין לי זמן כרגע. אולי במוצאי חג או במוצ"ש. חג שמח לכולם! Dovi 12:09, 3 באוקטובר 2007 (IST)
הסיבה היחידה להעדפת המשנה ברורה היא שפסקיו נתקבלו ברוב קהילות ישראל, ומשום שהשו"ע עם הרמ"א לבד לרוב אינם מספיקים.
אם מישהו רוצה סעיף כל שהוא בשו"ע, אין שום בעייה. לשם כך קיים מפתח הסעיפים בראש כל סימן.
בברכת פיתקא טבא וחג שמח, -- נחום 13:15, 3 באוקטובר 2007 (IST)

שלום לכולם. קודם כל, אני חושב שאלה שעובדים בפועל על טקסט מסויים אמורים להחליט ביניהם על הדרך הנכונה להציג אותו. ניתן ואולי אף רואי "לייעץ" בצורה עניינית במחוץ, אבל ההחלטה אמורה להתקבל בין אלה שמקלידים/מגיהים בפועל.

לכן ארשה לעצמי כמה עקרונות שנראים לי סבירים גם לגבי השולחן ערוך וגם לגבי הרמב"ם, ואתם כמובן תחליטו:

  • שולחן ערוך: לדעתי יחידת הטקסט הבסיסית כאן היא הסימן (ולא הסעיף), וכך זה נעשה עד עכשיו ממילא. אבל בהצגת הסימן המלא (וכן הסעיף) של השולחן ערוך יש בעיות סבוכות שאין לי פתרונות מלאים בשבילם. הבעיה העיקרית כמובן לגבי נושאי הכלים: "עם" או "בלי"? לכן לדעתי צריך מהדורה "בסיסית" עם דברי המחבר והרמ"א לבד, בלי כל מיני אותיות וסימנים למפרשים ובלי המפרשים עצמם. צורת הדף יכולה להיות דומה מאוד לסימן של "ערוך השולחן". ובמקביל צריך מהדורה עם כל הסימנים האלה, שבתוכו מציגים באיזושהי צורה (צריך להחליט) את נואשי הכלים. נראה לי שאין אפשרות טכנית לעשות את שתי המהדורות יחד, והם צריכים להתקיים במקביל (כלומר שני טקסטים בסיסיים במערכת, כמו שעשינו שלושה למקרא). ברור גם שהצגת נושאי הכלים צריכה להתבסס על LST מבחינה טכנית, אבל צריך להחליט איך עושים את זה.
  • 'משנה ברורה: אני נוטה לחשוב שהמהדורה צריכה להיות "נייטרלית", כלומר שתהיה מהדורה בלי נושאי כלים כלל, ועוד מהדורה שמציג את כל נושאי הכלים באופן הגיוני. הפופולריות הגדולה של ה"משנה ברורה" היא עובדה, במיוחד בעולם הליטאי אבל גם מחוץ לה, ובכל זאת לא כולם מסכימים לתופעה הזאת (כולל פוסקי הלכה רציניים) ולא כולם שמחים בה (כולל אנוכי הקטן). דעתי האישית שאין להעדיף את ה"משנה ברורה" דווקא במהדורה סתמית של "שולחן ערוך אורח חיים". אבל באותה מידה נראה לי שיש סיבה לעשות מהרודה מיוחדת תחת הכותרת משנה ברורה. מהדורה כזו תכלול בתוכה את קטעי ה"שולחן ערוך" ע"י LST ותוסיף עליה את דברי המשנה ברורה, שער הציון, וכו' כמו במהדורה הנדפסות. שוב, זו רק דעתי האישית.
  • 'רמב"ם: דעתי האישית שיחידת הטקסט הבסיסית כאן היא הפרק ובכלל לא ה"הלכה", במיוחד בגלל שחלוקת ההלכות הנוכחית היא לא על דעת הרמב"ם והרבה פעמים מוטעית לחלוטין, ודבר פשוט שאי אפשר לבנות מהדורה מדוייקת של "משנה תורה" על החלוקה הזו. לדעתי גם כאן צריך שתי מהדורות מקבילות:
    • "משנה תורה" בסיסי, כל דף = פרק שלם, חלוקה לפסקאות על פי כתבי היד בדרכו של הרמב"ם עצמו, וציון ה"הלכות" המקובלות בדפוסים בתוך סוגריים בתוך הטקסט, בערך כמו שעשו במהדורה הנפלאה של ישיבת חיפה.
    • "משנה תורה" עם נושאי כליו, שיכלול את דברי הרמב"ם על ידי LST ויציג על ידם את נושאי הכלים. כאן, שלא כמו בשולחן ערוך, לא צריך שתי מהדורות שונות, כי סימני נושאי הכלים בדרך כלל אינם מפריעים לדברי הרמב"ם.

העיקר, שכל-כך טוב שאנשים עובדים כאן על ההדרת הספרים החשובים האלה. שבת שלום! Dovi 10:35, 5 באוקטובר 2007 (IST)

  • סיכום ביניים:

א. אז יהיו בעצם בשו"ע שלושה "שערים" (דפים)- 1. שו"ע והרמ"א בנפרד. 2. שו"ע+משנה ברורה (כנראה ללי הביאור הלכה ושער הציון?) 3. שו"ע עם שאר הנושאי כלים הקלאסיים (מ"א,ט"ז,ש"ך וכו'?). - לזה אני מסכים, וזו אפילו הייתה כוונתי.

אני מציע כדלהלן:
במידה ויפוצל השו"ע לשניים או שלושה מהדורות, המהדורה הבסיסית צריכה אכן להיות שו"ע ורמ"א בלבד. המהדורה השנייה צריכה להיות מכונה "משנה ברורה", ולהכיל (בתקווה ובפוטנציאל, לפי היכולת) את כל המפרשים המופיעים במהדורות הנדפסות של המשנה ברורה, קרי: באר הגולה, באר היטב, שערי תשובה, משנה ברורה, ביאור הלכה ושער הציון. בפועל, ניתן להסתפק באופן זמני במשנה ברורה בלבד, כבסיס. המהדורה הנוכחית של השו"ע או"ח כפי שאני ערכתי אותה עד עכשיו מתאימה למהדורה שנייה זו, והדפים צריכים לשנות את שמם מ"שולחן ערוך אורח חיים xxx" ל-"משנה ברורה xxx". לדעתי מן הראוי לעשות גם במהדורה זו דף אחד לכל סימן שלם, ולא לפצל לסעיפים.
המהדורה השלישית, במידה ומישהו מעוניין, צריכה להיות שולחן ערוך עם מפרשים, ובהם נושאי הכלים הקלאסיים ועוד מפרשים כפי נדבת יד הנודר, קרי: מגן אברהם, ט"ז, פרי מגדים, וכו'. מי שייקח על עצמו פרוייקט זה יחליט אלה מפרשים יוסיף בנוסף על הסטנדרטיים, אם בכלל. במהדורה זו לא אמור להיכלל המשנה ברורה, זיופיע במהדורה השנייה.
במידה ויוסכם על פיתרון זה, מישהו שיש לו זמן יעביר את כל הדפים הקיימים של השולחן ערוך שיש עליהם משנה ברורה כפי שהוצע, וייצור במקומם דף עם השו"ע והרמ"א בלבד.
בברכה, -- נחום 16:56, 5 באוקטובר 2007 (IST)

ב. בעניין הרמב"ם: אני ממשיך עדיין כפי שהתחלתי בכמה הלכות- בשער "הפרק" יופיע הרמב"ם רצוף, ואילו בחלק "ההלכה" (כל אחת בנפרד) יופיעו הנושאי כלים הרגילים (מ"מ,כ"מ, לח"מ וכו') עם קישור למטה ל"עוד פרשנים" או ליקוטים, כמו ר' חיים וכו'. אך פה לענ"ד יש להפריד את השגות הראב"ד לדף בנפרד כפי שהתחלנו בספר זרעים.

יודא שבת שלום.

בההדרת משנה התורה לרמב"ם אינני מתערב, ומכיוון שאתה התורם העיקרי למיזם זה, כל מה שתחליט שם מקובל עליי. בברכה, נחום 16:56, 5 באוקטובר 2007 (IST)

אז הכל נשמע מצויין. אני קודם כל מתנצל בפני יהודה שלא עקבתי מספיק לגבי מה שקורה עם הרמב"ם. מה שנעשה כבר מראה שיקול-דעת סביר מאד, ואני מקווה שתמשיך. נראה לי שיש קצת יותר מקום להשתמש ב-LST, אבל זה לא מוכרח.

נחום, גם לגבי שולחן ערוך הכל נשמע מצויין. אגב, לא התכוונתי כלל שתהיה מהדורה עם "משנה ברורה" לבד בלי שער הציון וביאור הלכה, ואינני רואה סיבה לדבר כזה. נראה שאנחנו פחות או יותר רוצים להציג כאן מהדורות קיימות, וברור שמהדורת משנה ברורה כוללת את כל המרכיבים האלה. לגבי שערי תשובה, באר היטב וכו' -- כאן זה קצת עניין של שיקול הדעת האם להכליל גם אותם בתוך "משנה ברורה" כמו במהדורות, או להפנות אליהם ב"שולחן ערוך עם נושא הכלים". בכל מקרה אין כאן שום דבר עקרוני. שתי האפשרויות סבירות, וניתן לעשות אותן על ידי LST.

ברשותכם, בחודשים הקרובים ברצוני לעשות כמה נסיונות ודוגמאות ברמב"ם, כנראה מספר פרקים בהלכות איסורי ביאה, שיהיו מקושרים אל מספר סימנים בשולחן ערוך יורה דעה. אולי זה יעזור קצת לפתח את המודל, אבל כנראה שהמסגרת הבסיסית כבר מוסכמת על כולנו. Dovi 08:35, 8 באוקטובר 2007 (IST)

אגב, הנה עוד רעיון: שלכל סימן בשולחן ערוך יהיה רק דף אחד שיציג שני דברים:

  • במבט ראשון רואים את דברי השולחן ערוך והרמ"א כפשוטם.
  • בלחיצה על כפתור "הצג מפרשים" או "הגב משנה ברורה" (באורח חיים) ייפתח חלון שבו רואים את דברי השולחן ערוך עם סימני המפרשים ודברי המפרשים. לדוגמאות עבור "חלון קופץ" בלחיצת כפתור ראו את פרקי המקרא שעשה אורי, כגון יהושע א. Dovi 10:46, 9 באוקטובר 2007 (IST)

כפילות

יש לנו, כך מסתבר, סט כפול של כל "עמודי שער" לספרי המקרא. לדוגמה: בראשית וספר בראשית, או יחזקאל וספר יחזקאל. מצריך איחוד, כולל תשומת לב להפניות לכאן ולכאן. יש למישהו זמן וכח לטפל בזה? תודה, נדב ס 12:45, 12 באוקטובר 2007 (IST)

נראה לי שכל הדפים שמתחילים ב"ספר..." הם מיושנים, וצריך להחליף אותם בהפניות לדפים בלי "ספר...". האם זה נכון? --Erel Segal 21:30, 13 באוקטובר 2007 (IST)
גם לדעתי. שים לב שלא תמיד זה מתחיל ב"ספר", כמ למשל במגילות: מגילת קהלת וכו'. Ori229

בוודאי רק דף אחד, וכל השאר הפניות. נראה לי ש"ספר יחזקאל" טיפה יותר אלגנטית מ"יחזקאל", אבל רק טיפה. וגם "ספר קהלת" יכול להיות הפניה ל"מגילת קהלת". אבל כמובן שזה לא כל-כך משנה לאחר שכבר נעשו איחוד והפניות. ותודה. Dovi 00:19, 15 באוקטובר 2007 (IST)

משמעות האתר ויקיטקסט...

שלום לכם. אני חדש בויקיטקסט. מישהו יכול להסביר לי על מה האתר עוסק? תודה רבה.
DaViDHtxt 14:00, 13 באוקטובר 2007 (IST)

האתר מיועד להוות מאגר של טקסטים קיימים שכבר ראו אור ושאין עליהם זכויות יוצרים, כולל תרגומים חדשים של טקסטים כאלה שנוצרים על ידי עורכי האתר ו\או ביאורים לטקסטים כאלה שנוצרים על ידי העורכים. העורכים הם אתה, אני, וכל מי שרוצה. רצוי להירשם לאתר אך אין זה חובה.

מקווה שעזרתי, -- נחום 19:47, 13 באוקטובר 2007 (IST)

תודה רבה על התשובה, למרות שהבנתי חלקית. DaViDHtxt 20:39, 13 באוקטובר 2007 (IST)

האתר אינו עוסק רק בדבר אחד. בדיוק כמו ויקיפדיה, שהיא אנציקלופדיה הכוללת הכל, כך גם ויקיטקסט, כולל את כל הטקסטים בעולם בעברית, למעט אלה שיש עליהם זכויות יוצרים. עכשיו יותר מובן? נחום 13:57, 15 באוקטובר 2007 (IST)

סדר במפרשי התנ"ך ובמקראות גדולות

האם השיטה בה מסודרת מהדורת המקראות גדולות מקובלת עליך? לדעתי השיטה של יצירת דפים קטנים כדוגמת קטע:רש"י על בראשית א א והכללתם במקומות המתאימים (במקרה זה: מ"ג בראשית א א) היתה נכונה בשעתה. עכשיו שיש את הLST אפשר ליצור דף שבו רש"י על כל פרק א וממנו "לצטט" בדפי המ"ג המתאימים. Ori229

קודם כל, אשמח אם מישהו יסביר לי מה משמעות מרחב השם "קטע", והאם יש בו צורך? מדוע לא לקרוא לדף פשוט רש"י בראשית א א?
יש יתרון ליצירת דף עבור כל קטע מדברי כל פרשן - הדבר מאפשר לשים קטגוריות, בפרט כאשר הפרשן מפרש גם פסוקים אחרים. ראו למשל רבי יונה גירונדי משלי יט ב, שם הוא מפרש גם את איוב ט כא ולכן יש הפניה לקטגוריה. אילו היינו שמים את כל הפירושים של רבי יונה גירונדי על משלי באותו קובץ, גם היה הרבה יותר קשה לערוך, וגם היה בלתי אפשרי לשים קטגוריות לקטעים ספציפיים. --Erel Segal 21:35, 13 באוקטובר 2007 (IST)
לגבי "קטע" אני לא יודע. לגבי יצירת דף לכל פרשן ולכל פסוק שהוא מפרש: הדוגמא שברבי יונה גירונדי משלי יט ב אכן טובה, אך הקטגוריות בקטע:רש"י על בראשית א א לדעתי מיותרות - לא כל פסוק שהפרשן מביא צריך להופיע בקטגוריות. צריך לחשוב מה הקורא רוצה לראות כאשר הוא מסתכל על הדפים המשוייכים לקטגוריה של פסוק מסוים. לדעתי הוא רוצה רק מקומות שיש חידוש לגבי אותו פסוק. אך לגופו של עניין ענית על שאלתי לגבי העדפת שיטה זאת על פני LST. אורי
נכון, לא כל פסוק שהפרשן מביא צריך להופיע, אלא רק פסוק שהפרשן מסביר. לדוגמה, "החודש הזה לכם", "כוח מעשיו הגיד לעמו". --אראל
  • לפי דעתי אין סתירה. יש ליצור דף לרש"י על בראשית פרק א, שם יהיו כל הרש"י על פרק א, וגם להפנות בדף של המקראות גדולות לרש"י הנ"ל. אפשר לצטט ואפשר באמצעות תבנית:קטע. זה לא משנה. העיקר שיהיו שני הדפים. כמו למשל מה שעשיתי עם הפרשנים על רמב"ם, שיש שער נפרד לכל פרשן (מגיד משנה על רמב"ם) וכו' וגם ברמב"ם עצמו לכל הלכה ספציפית יש קטע המשוייך לומהמגיד משנה הנ"ל. חשוב ליצור שער נפרד לכל פרשן. זו דעתי עכ"פ. יודא

השיטה של "קטע" מאד טובה בדברים כמו פירוש רש"י למקרא, שלפעמים אפילו פרק אחד יכול לתפוס עשרות ומאות אלפי סימנים ולהקשות על עריכה. -- נחום 06:05, 14 באוקטובר 2007 (IST)

עדיין לא הבנתי למה הוא צריך להיות במרחב שם "קטע". למה לא לקרוא לו רש"י בראשית א א?
אולי בגלל האריכות. למשל בדף מקראות גדולות אם נצטט את כל ה"רשי בראשית א א", ו"אבן עזרא בראשית א א" וכו' בעריכה או בתיקונים יהיה סירבול גדול מאד. כאשר הופכים את הדף לקטע, אזי העריכה תהיה יותר נקודתית. למשל אני רוצה לתקן את הרד"ק על פס' ב, אז אני ניגד לקטגוריה רד"ק לבראשית וכו' ולא צריך לרדת עם העכבר ולהסתבך עם כל הציטוטים. וכו'. יודא
אמרת את מה שנחום אמר רק במילים אחרות, ועדיין השאלה של אראל במקומה עומדת.
לדעתי זה דומה לתבנית: אפשר להשתמש בתבנית גם בלי לקרא לה ככה, אבל רצו להבחין בין דף רגיל לדף שהמטרה שלו היא שהוא יוכלל בתוך דף אחר. כך גם בקטע, רק שזה לא תבנית שמיועדת להצגה בהרבה דפים, אלא פשוט קטע של טקסט שיוצג בדף אחד או שניים. Ori229
מסכים עם אורי. כל הסיבה בכלל למרחבי שם, שדפים שאינם ראויים להציג את סוג הטקסט שעליו הוקם הפרויקט (ויקיפדיה, ויקימילון, וכו') יהיו מסומנים שהם משהו "אחר", ורק משרתים את הדפים העיקריים. וכך גם לא עושים אינפלציה בלתי סבירה ל"מספר הדפים" הבסיסי (שהוא מספר הדפים במרחב-השם הראשי). וגם לא רצינו שמרחב השם "תבנית" יטבע בים של הקטעים.
לגבי "קטע" הרעיון היה שאיזה דיבור אחד של רש"י אינו ראוי להימנות או להיקרא "טקסט" שלם, אפילו לא בתוך קצרמר. התחלנו לשהשמש בו בעידן לפני LST והיום כבר יש פחות צורך טכני לעשות כך, אז לפחות לגבי מקראות גדולות הוא כבר לא חובה אלא רשות, וניתן להשתמש בשתי השיטות יחד, לפי הנסיבות ולפי הטעם האישי של התורם. Dovi 00:32, 15 באוקטובר 2007 (IST)
יצרתי הפניות מדפי הספר משהו או מגילת משהו לדפים הראשיים. אם פיספסתי דף מסוים תגידו לי. Ori229

עוד על "לעשות סדר" בספרי הלכה יסודיים

שלום לכל העוסקים בספרי הלכה (רמב"ם, טור, שו"ע ועוד). בתור המשך למה שכתבתי למעלה, אני מציע שכולנו נתחבר יחד לבנות מודל משותף ומוסכם ומקושר-יחד עבור כל הספרים. לשם כך אני באופן אישי אקח קצת הפסקה מהלכות פסח בערוך השולחן. נראה לי שבחירת ההלכות והסימנים למודל זה צריכה להתבסס על הדברים הבאים:

  • נושא שמעניין את כולם לעבוד עליו.
  • נושא יחסית קצר (עדיף 2-3 סימנים בטוש"ע ולא יותר מדי פרקים ברמב"ם). עדיף יותר מסימן אחד כדי לבדוק קשרים בין הסימנים.
  • עדיף לא להתחיל ב"אורח חיים", כי זה דורש לפחות 3 מהדורות (כולל משנה ברורה) במקום 2. כלומר ללכת מן הקל אל הכבד.

לכן אני מציע את הנושאים הבאים מיורה דעה. אם עצם הרעיון נראה לכם, אז נא לציין איזה נושא אתם מעדיפים ו/או להציע נושא אחר:

  • הלכות כבור אב ואם (סימנים ר"מ-רמ"א) = רמב"ם הלכות ממרים ה-ו.
  • הלכות תלמוד תורה (סימנים רמ"ה-רמ"ו) שהוא 7 פרקים במשנה תורה.
  • הלכות גרים (סימנים רס"ח-רס"ט) = רמב"ם הלכות איסורי ביאה י"ג-י"ד.
  • הלכות ביקור חולים (סימנים של"ה-של"ח) = רמב"ם הלכות אבל י"ד.

האם הרעיון נראה לכם? האם אתם מוכנים להקדיש לזה קצת זמן (אולי במקום דברים אחרים במשך תקופה קצרה)? ואם כן, על איזה הלכות הייתם רוצים ללמוד ולהגיה? Dovi 00:50, 15 באוקטובר 2007 (IST)

ראיתי שאורי הסכים בדף השיחה שלך והציע את כיבוד אב ואם. אני מסכים עם זה בתור התחלה. -- נחום 13:53, 15 באוקטובר 2007 (IST)
יופי. עדיף שגם יהודה יצטרף, שהוא העלה את השאלה. Dovi 15:48, 15 באוקטובר 2007 (IST)
שלום, ומצטער על האיחור בתגובה. מסכים להשתתף אך רק לרמב"ם שכן יש לי כבר מבנה קבוע שם ואני מעדיף להמשיך אותו. אני לא כ"כ מעודכן בכמה הספקתם וכו' וכמה זה השתנה אז אם משהו יוכל לעזור לי בזה. יודא
אין בעיה כמובן. אם תקח את הרמב"ם זה יהיה מצויין. כדי לראות מה הספקנו (ומה עוד לא) נא לראות את דף המפתח הזה: הלכות כיבוד אב ואם. בהצלחה! Dovi 19:22, 25 באוקטובר 2007 (IST)

הבקשה לתרומה בראש כל דף

רותם או דובי, מישהו יכול להגיד לי איפה נמצא הדף שמציג את הבקשה לתרומה בראש כל דף? ניסיתי מדיה ויקי:Sitenotice אבל הוא ריק. וגם, מישהו יכול "לגייר" את ההודעה?

יש את זה גם בויקיפדיה, אז כנראה זה לא פשוט ל"גייר" אותה. תנסה אולי לשאול במזנון שלהם. Ori229
תרגמתי את רוב ההודעה, כעת יש לחכות לטיפול בבקשת העדכון ממנהלי המטא. היא בנויה בשיטה חדשה שלא כל כך מוכרת לי. ‏– rotemlissשיחה 11:30, 26 באוקטובר 2007 (IST)