ויקיטקסט:מזנון/ארכיון אוגוסט 2008

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

ושוב ענייני רמב"ם

כפי שאני רואה עכשיו ישנם ארבעה סוגי עיצוב במשנה תורה:

• רמב"ם הלכות קריאת שמע, רמב"ם הלכות חמץ ומצה, רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב, רמב"ם הלכות תעניות, רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה, רמב"ם הלכות אישות, רמב"ם הלכות נערה בתולה, רמב"ם הלכות כלאים.
• רמב"ם הלכות יסודי התורה, רמב"ם הלכות דעות.
• רמב"ם הלכות מילה, רמב"ם הלכות איסורי ביאה, רמב"ם הלכות עבדים, רמב"ם הלכות ממרים.
• רמב"ם הלכות נדרים, רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות.

הסוג הראשון הוא "העיצוב" שאני בחרתי בו בכל המקומות וכמובן שאני לא אובייקטיבי אבל הייתי מעדיף שכך הוא ישאר. אבל בכ"מ צריכים לבחור על עיצוב אחיד מעתה בכל הלכה ברמב"ם.

בסגנון שלי אני מחלק בין הפרק עצמו שבו מובאות כל ההלכות ובין ההלכה עצמה בנפרד עם הפרשנים עליה, גם אם יבחר סגנון אחר דומני שכדאי שהחלוקה הזאת תישאר. בדיוק כמו שחילקתי גם את השגות הראב"ד והגהות מיימוניות...

אז לשיפטכם. יודא 23:27, 31 ביולי 2008 (IDT)

יש הרבה מאד מה להגיד כאן. היתרון בגישה שלך בפשטות שבה. אבל הוא בעייתי בעיני לגבי כפילות הטקסט ועיצוב הפרק השלם.

התחלתי ניסוי בטור ושולחן ערוך שלא סיימתי אותו עדיין למרות שניתן לראות מה הכיוון. לדעתי צריך כיוון דומה לרמב"ם, אבל עוד לא התחלתי את הניסוי מעבר לרמב"ם עצמו (אין דוגמה לנושאי כלים כמו שיש כבר בטוש"ע). לדעתי החלוקה העדיפה לעריכה היא תמיד הפרק השלם ברמב"ם ובנושאי כליו, ולא ההלכה הבודדת (כמו בסימני שו"ע), למרות שכמובן ניתן "ליצור" מתוך זה גם הצגה של הלכה בודדת יחד עם נושא כליו.

גם הראב"ד והגה"מ הן נקודות חשובות. לגבי השני נראה לי שצריך פשוט להשתמש בתבנית "סעיף קטן" כגון שנעשה בשולחן ערוך יורה דעה רסח לדוגמה. לגבי הראב"ד נראה שצריך עוד לחדש משהו לגבי סימון רציף במשך הפרק, אחרת לא ניתן לקפוץ מהסימניה להגהה. תזכור שלפעמים יש אפילו שתי השגות בהלכה אחת, ולכן חלוקה להלכות בודדות גם לא יפתור את הבעיה... חשבתי אולי על דבר כזה: הגהה ראשונה = *, שנייה = **, שלישית = ***, וכו'. אולי...

הבעיה האמתית מבחינתי שאני עוד מעט יוצא לחופשת ויקי לשבועיים, וממש לא אוכל להמשיך את הדיון... אבל אחרים מוזמנים להשתתף בו.

אגב, אני גם לא רואה בעיה בחוסר האחידות בשלבי הבנייה שלנו (ובלבד שעל שמות הדפים תהיה הסכמה). כולנו לומדים ומשפרים גם את הגישה האישית שלנו תוך כדי ניסיון ועשייה ברמב"ם. עם הזמן יהיה ניתן להחליט לקחת את הטוב ביותר מתוך השיטות ולאחד, אבל בינתיים מה הבעיה להתנסות?

אחרון אחרון חביב, יש באינטרנט מהדורה מוגהת לא רק של מפרשי הרמב"ם הבסיסיים על כל הלכה והלכה, אלא גם של כמעט כל מפרשי הרמב"ם האפשריים. הוא נמצא כאן. נראה לי שזה מספק לחלוטין את מה שיהודה חותר אליו. אבל צריך להתחשב בזכויות יוצרים. Dovi 00:49, 1 באוגוסט 2008 (IDT)

רבי יונה

למה אתה קורא לפירוש 'רבינו יונה' בשם 'רבי יונה', הוא מוכר הרבה יותר בשם 'רבינו יונה'. בברכה, נת- ה- 12:19, 29 ביולי 2008 (IDT)

לא יודע, "רבי יונה" נראה לי יותר אובייקטיבי, הרי לא כל העדות רואות בו את הרב שלהן. עכשיו נראה לי שהיה הכי טוב היה לקרוא לו "יונה גירונדי" כמו בויקיפדיה, אבל כבר מאוחר מדי, יהיה מאד קשה לשנות. --אראל סגל 09:03, 30 ביולי 2008 (IDT)

אני לא רואה כל בעיה בכינוי "רבינו", גם רבנו תם נקרא "רבנו תם" ולא "רבי תם", וכן רבנו חננאל, משה רבנו, וכן הלאה. גם "רבי" פירושו "הרב שלי", ולא כל אחד רואה ברבי יונה את הרב שלו. הכינוי המקובל הוא רבינו יונה, ובכל שמות הספרים השתמשנו בשם הספר המקובל, שבמקרה דנן הוא "רבינו יונה". גם אם קשה לשנות, זה לדעתי שווה את זה. -- נחום 10:22, 30 ביולי 2008 (IDT)

טוב, אני אבדוק אם יש לי סקריפט שמעביר דפים אוטומטית. אם לא, יש דרך אחרת לשנות - ליצור קבצים חדשים בשמות החדשים, ולהפוך את הקבצים הקיימים להפניות. זה אמנם ימחוק את ההסטוריה של הדפים הישנים, אבל זה לא נראה לי נורא, כי בכל מקרה אני (עד כמה שזכור לי) העורך היחיד כמעט בכל הדפים האלו. לגבי השמות, נראה לי שעדיף "יונה גירונדי על...", כמו בויקיפדיה. מה דעתכם? --אראל סגל 14:35, 30 ביולי 2008 (IDT)

אני דוקא בעד רבינו יונה. בויקיפדיה זה שם של ערך איציקלופדי - לא דומה כל כך למקרה דנן. אם זו טירחה גדולה לשנות את כל הדפים, אפשר גם להשאר עם רבי יונה. אוֹרי 22:13, 3 באוגוסט 2008 (IDT)

בסדר, התחלתי להעביר ע"י יצירת הדף החדש והפיכת הדף הישן להפניה. --אראל סגל 09:13, 4 באוגוסט 2008 (IDT)

בהתאם לדעת הרוב, שיניתי את שמות הדפים, מסתבר שזה לא כל כך קשה. --אראל סגל 16:18, 4 באוגוסט 2008 (IDT)

חופשת ויקי

יצאתי לחופשת ויקי, לצערי אין לי כרגע זמן לזה, מקווה לשוב בקרוב. -- Nahum 00:36, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

גם אני מקוה שתשוב בקרוב --אראל סגל 06:43, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

שפת יתר, נתיבות השלום

ליודא, יישר כוחך על הקלדת "שפת יתר" ו"נתיבות השלום"!

לענ"ד כדאי לשנות קצת את שמות הדפים בפורמט המחולק, כך שיתאימו לשמות של דפים אחרים של פירושים על פסוקים, למשל:

• במקום ספר שפת יתר ישעיה כז יא לקרוא לדף שפת יתר על ישעיהו כז יא (שלושה שני שינויים: "ישעיהו" במקום "ישעיה", תוספת המילה "על", מחיקת המילה "ספר").
• במקום הביאור דברים א א לקרוא לדף נתיבות השלום על דברים א א (שני שינויים: שימוש בשם המפרש במקום "הביאור" שהוא מבלבל, תוספת המילה "על").

כך יהיה קל יותר בעתיד, אם נרצה, לשלב את הפירושים בדפים של "מקראות גדולות". מה דעתך? --אראל סגל 06:48, 6 באוגוסט 2008 (IDT)

אראל, גבי שפת יתר נראה נכון מאד לעשות כן.

יופי, שיניתי והכנסתי למקראות גדולות, ראה למשל ישעיהו כז יא. --אראל

גבי נתיבות השלום, כמדומה שהשם "נתיבות השלום" כולל גם את התרגום לגרמנית וגם את הביאור, גם הפירוש נקרא "הביאור" בסתם כך. לכן אני חוכך בדעתי.

אז אולי יש לקרוא לדף נתיבות השלום - הביאור על דברים א א --אראל

"הביאור" סתם ידוע שכוונתו לביאור של מנדלסון. אין צורך לכלול את שם הספר המלא בכל דף ודף -- לשם כך יש את הקטגוריות. -- Nahum 06:01, 12 באוגוסט 2008 (IDT)

"הביאור על דברים א א" יותר מדי דומה ל"ביאור:דברים א א", לכן חשבתי שכדאי להכניס את שם הספר. --אראל סגל 06:14, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

את זה ניתןלפתור על ידי הוספת גרש, ה'ביאור' על דברים א א. -- Nahum 15:14, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

ועוד: האם לא כדאי לאחד את כל הפירושים על התורה (מלבד מקראות גדולות) שכך גם הפירוש בכור שור יכנס ואף הביאור ועוד כמה פרשנים קראים שבכוונתי להכניס. אולי אפשר לחלק לאורטודוקסים-קלאסים לבין שאר "כתות" אבל עכ"פ נראה לי שתהיה מסגרת לכך, דעתך?

בכור שור כבר נמצא בתבנית של מקראות גדולות, ראה למשל בראשית א כו. בעבר התחלתי להפריד את פירוש בכור שור לתורה לדפים שונים לפי פסוקים, אך טרם סיימתי. --אראל

אני מתנגד ליצור מסגרת שתאחד פרשנים לא-אורתודוקסיים (קראים, משכילים וכו') שונים בדף אחד. הסיבה: ספר כזה לא היה קיים בעבר ואין זה מתפקידנו כיהודים אורתודוקסיים ליצור כזה. ניתן לענ"ד לקשר מהפסוקים לכל אחד מהביאורים על הפסוק באמצעות קטגוריות הפסוקים הקיימות.

וגם, הבנתי שפירוש שד"ל עה"ת בעברית הוא בעל זכויות יוצרים. האם גם פירוש "המשתדל" לדברים (במהדורה בהמאה ה19 בעברית)? יודא 21:37, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

אני לא יודע, אבל אפשר לפנות לבעלי הזכויות - משה פלבר מירושלים. --אראל

אם הספר יצא במאה ה-19 ואתה מעתיק מהעותק שיצא לאור במאה ה-19 פשיטא שאין בעייה של זכויות יוצרים. כנ"ל אם אתה משתמש בעותק יותר מאוחר המהווה העתק נאמן למקור שיצא במאה ה-19. במקרה שבמהדורה שאתה משתמש בה יש תוספות, אסור להשתמש בתוספות הללו.

בהתאם להנ"ל, ניתן תיאורטית להשיג העתק או צילום מהמהדורה הראשונה של פירוש שד"ל, שנדפס בפדואה 1871, או של כל מהדורה המבוססת עליה ללא הוספות, ולהעלותה לכאן. -- Nahum 06:06, 12 באוגוסט 2008 (IDT)

הספר האדום הקטן

וואו, ממש קשה להבין מה הולך כאן.

רציתי לשאול על הספר שנקרא "הספר האדום הקטן של התלמידים".

מצאתי אותו בבית סתם ככה ונורא התלהבתי ממנו, חשבתי על להעלות אותו לרשת.

עכשיו השאלה שלי היא בקשר לזכויות יוצרים. מותר לי להעלות אותו?

מקווה שהגעתי לדף השיחה הנכון, אני ממש טועה פה בשבילי האתר.

תודה

כל הכבוד על הרצון. בנוגע לזכויות יוצרים, צריך שיעברו 70 שנה ממות היוצר על מנת שיפקעו זכויות היוצרים, או אפשר שטקסט יועלה בהסכמת בעלי הזכויות. נת- ה- 23:48, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

אוקיי, עכשיו השאלה אם צריך שהדני ימות או שהישראלי שתרגם את זה ימות? סתם, חס וחלילה וכו' אבל כל גרסא של הספר הזה יוצאת שונה כדי להתאים לרוח התקופה והמיקום. השאלה שלי את מי אני צריך לחפש אם אני עד כדי כך מורעל בקטע של ההקלדה? שבוע טוב.

כדי להעלות את הגרסה העברית, צריך ששניהם ימותו ויעברו 70 שנה מהפטירות של שניהם. -- Nahum 12:40, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

הלו חבר, בכל מקרה אני וכמה חברים שלי בימים אלה מתכננים להקליד אותו ולהתאים אותו, כל הכבוד על היוזמה. לשאלתך, נפגשנו עם המתרגם (והוא די זקן) והוא בהחלט מסכים, הרי המטרה שלנו שהספר יפורסם כמה שיותר. אני מקווה שאתה תראה את ההודעה שלי כאן. עדיף, אני חושב, שנעשה את זה ביחד, ושתצטרף אלינו - אנחנו זקוקים לאנשים טובים! אתה מוזמן לשלוח לי אימייל: gidon222@gmail.com

גדעון.

תודה על ההזמנה, לצערי אין לי זמן. יש לי אבל רק בקשה קטנה אחת: כדי שנוכל לתקשר איתך ועם חבריך ליוזמה, אנא כולכם, הירשמו. זה לא לוקח יותר ממספר דקות, זה פשוט, קל ונוח. תודה. נחום - שיחה 11:53, 27 בינואר 2009 (IST)

גרסאות יציבות

הדיון אורכב ב:-ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יוני 2008

ויקישיבה - אתר ויקי חדש למושגים ביהדות

ראיתם את הכתבה בYNET?

יחסי ציבור לא רעים, אבל לאתר עצמו אני לא צופה עתיד מזהיר (בדומה לישיבהויקי ושבעלפדיה).

כמעט כל הערכים שם הוכנסו על ידי בוט, והמעטים האחרים הועתקו מויקיפדיה. זה יפה שהם שמו את המאגר הזה על האינטרנט אבל אני לא חושב שיצטרפו אליהם הרבה תורמים - למה שמישהו ירצה לכתוב שם ולא בויקיפדיה? אוֹרי 10:06, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

רוב הסיכויים שאורי צודק. אבל לדעתי יש כאן שאלה אחרת: למה אנחנו אף-פעם לא מצליחים לקבל כזו פרסומת? וזה למרות שאנחנו ותיקים מכולם, ויש כאן השקעה יצירותית ומקצועית יותר מכולם, גם בכמות וגם באיכות.

אולי הסיבה שאיננו קשורים לשום גוף רשמי שיש לו אינטרטס מובנה בקידומו של אתר ששייך לו ספציפית (דוגמת ישיבות חיפה או בית-אל ומט"ח). ואין שום רע מהותי בכך, רק שזה דוחף אותם להקמת אתרים חדשים שאין בהם צורך אמיתי. ניתן להתווכח האם אתרים אלה באמת מוסיפים או נצרכים, אבל מצד שני ברור שהם לא פוגעים באף אחד.

בגלל שאנחנו מופעלים על ידי קרן ויקימדיה, שדואגת לתפעול האתר ולא דורשת ממנו שום דבר חוץ מלפעול לפי הכללים הנדיבים והפתוחים, ונותנת יד חופשית לכתוב ולבנות, לכן איננו חשים דחף חזק לפרסם את עצמנו. אבל אולי בכל זאת כדאי לנו לחשוב על דרכים לעשות פרסום, לא בגלל צורך כלכלי אלא פשוט כדי להוסיף לכאן תורמים חדשים, כדי שהם יוסיפו עוד יותר חומר איכותי לרשותו של הציבור. בסופו של דבר, זאת הסיבה שאנחנו קיימים. Dovi 19:20, 26 באוגוסט 2008 (IDT)