התורה והמצוה על דברים כו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כו ג:

ג.

ובאת אל הכהן . בספרי, "אין לך אלא כהן שהוא בימיך, וכה"א אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים וגו' " (עיין בת"א). יש מפרשים כוונת הספרי, משום שנאמר להלן הגדתי היום לה' א-להיך , שמיחד שמו של הקב"ה על הכהן, שלא יתכן רק ליחידי סגולה. שלא יעלה על דעתו, שהכהן אין ראוי לזה; משו"ה (=משום הכי) אמר, שאין לך אלא כהן שבימיך. ולפי מה שנפרש, שמאמר הגדתי וגו' שאומר לפני הכהן, הוא להצטדק לפניו שאינו כפוי טובה ומבין כוונת המצות הביכורים; בא לומר, שלא יעלה בדעתך, שאם אינו חשוב כ"כ, מה לך להצטדק בעיניו, ואינו לכבוד לך שתודיעהו שידעת כוונת הביכורים. לזה אמר בספרי, "אין לך וכו'".

ואמרת אליו . האמירה הקצרה הזאת, הוא מאמר אל הכהן, קודם הנחת הביכורים ע"י הכהן. והאמירה הארוכה שאחר ההנחה, היא אמירה לפני ה'. ומה שצוה להקדים אמירה להכהן, קודם מלפני ה' - מפני שבמאמרו אל הכהן, יאמר ענין הבאת הביכורים. שאם לא ידע המביא כוונת המצוה, יהיה ענין הבאתה בלתי משובח, ונראה ככפוי טובה. שעל החסד הגדול שעשה ה' לכלל האומה, והחסד הפרטי שעשה להמביא, אשר נתן לו נחלה אדמת זבת חלב ודבש, מביא דורון לבית ה' מעט פרי אדמה! וגם האמירה לפני ה' לא תהיה מובנת, כי אחרי שאמר ארץ זבת חלב ודבש , משבח א"ע (=את עצמו) , באמרו ועתה הנה הבאתי וגו' מפרי האדמה ; מה נחשבו פרי האדמה, בארץ זבת חלב ודבש!

לכן יקדים לומר, כי ענין הבאת הביכורים, הוא לפרסם שנתן ה' להם את הארץ במתנה, משמרו את השבועה שנשבע להאבות. והביכורים, הוא לעדות שהארץ היא לה', והוא נתן להם בתורת אריסות. ולכן יביא הביכורים לבית ה', כחוק האריסים להביא לבעל השדה מראשית תבואתה. וזהו שאמר בספרי, " ואמרת אליו , שאינך כפוי טובה". פי', למה יאמר מאמרו אל הכהן, קודם מאל ה'? בכדי שיבין הכהן, שיודע טעם המצוה. שאינו מנחה ודורון על חסדי ה', רק לפרסם אשר נתינת הארץ מה' במתנה היא לנו, וזה שיאמר.

הגדתי היום לה' א-להיך . אף שעדיין לא אמר לפני ה', אבל לשון "הגדה", יבוא גם במקום שאין אמר ודברים, רק פרסום ע"י מעשה. כמו, השמים מספרים וגו' ומעשה ידיו מגיד וגו' אין אמר ואין דברים . וכן (ש"א כד יח) ואתה הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה , ורצונו על פרסום המעשה. וכן (ש"ב יט ז) כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים , והיה רק הגדה ע"י מעשה. וכן כאן - הגדתי היום לה' , ע"י הבאת הביכורים, כידוע שהיתה הבאתה בכבוד ושמחה, והכל היו יודעים שאין ראוי זה בשביל המעט פירות. ועוד, למה לו לישא ממרחק, הלא שוקי ירושלים מלאים מפירות, ובנקל יוכל להביא משם מנחה ודורון! אלא הכל לפרסם, כי הארץ היא במתנה מה', ונתן להם שיהיו רק כאריסים בעבודת האדמה, ולזה יביאו הביכורים.

עוד שם בספרי, " הגדתי היום . פעם אחת קורא, ואינו קורא שני פעמים בשנה". פי', שמלת " היום " מיותר.

כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו . בספרי, "פרט לגרים ועבדים. לתת לנו . "פרט לנשים". פי', על מי מוטל להגיד ולפרסם שהיא במתנה מה' - למי שנטלו חלק בארץ. וגם - איך יאמר דבר שקר לפני ה'!

<< · התורה והמצוה על דברים · כו · ג · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-26-03