התורה והמצוה על דברים כה טו
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק כ"ה • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֙דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כה טו:
קסד.
אבן שלמה וצדק . פי' שיהיה שעורו בצמצום, וכשיתן - יצדיק משלו ויתן. כמו שדרשו "צדק משלך ותן לו".
איפה שלמה וצדק . יתפרש כנ"ל. והזהיר באבן שהוא ממשקל כסף וזהב כנ"ל, שאף שהוא יקר - יתן בהכרעה. ו איפה - בא לומר שאף שע"פ רוב ימדדו בו דברים קלי הערך, ודרך לתת בגודש, עכ"ז הזהיר לצמצם שעורו. ובספרי למד מכאן, ש"איפה" - עיקר הוראתו "מדה", וכוללת כל מיני מדות כמו " אבן ואבן ". ובזה יתישבו הפסוקים דיחזקאל מה כה, שאמר איפה לפר ואיפה לאיל , שפי' מדה.
יהיה לך . מיותר. שהיה לכלול אבן ואיפה במאמר אחד! ודרשו בספרי, שמלבד שהזהיר כל יחיד, עוד צווי על הב"ד, שימנו ממונים להשגיח על המדות והמשקלות.
למען יאריכן ימיך . יאמר השכר שיהיה להם בקיום העשה. שע"י שתהא שלמה ולא חסרה, שיתנהגו במדות "שלך שלך"; וע"י הכרעה, יתדבקו במדת "שלי שלך". ועי"ז ישכון השלום ביניהם, ויאריכו ימים על האדמה, כי לא חרב הבית רק מפני שנאת חנם. ומכלל הן אתה שומע לאו, שאם לא יעשו כן והמדות יהיו חסרים, שהוא מדת "שלך שלי", ולא יתן הכרע והוא "שלי שלי" - ואז תתרבה השנאה ביניהם ולא יאריכו ימים.
<< · התורה והמצוה על דברים · כה · טו · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-25-15