השבת אבדה (לוב)
מפתחות סיפורי עם בעדות ישראל
כבד את אביך (סוריה) - - כבד אתה ויכבדוך (טוניס) - - המודה למלך והמודה לאלהים (אפגניסטן) - - בזכות גמילות חסדים (רומניה) - - הסנדלר השמח בחלקו (אפגניסטאן) - - בכלוב של זהב (עיראק-בגדד) - - היונה והנמלה (מרוקו) - - השבת אבדה (לוב) - - גאוות העורב על בניו (רומניה)
השבת אבדה (לוב)
אדם אחד הלך לבית – הכנסת בשבת ושמע כיצד דורש החכם על מצוות השבת אבדה שהיא מצוה גדולה בתורה. "כל המוצא חפץ ואינו יודע מי בעליו חייב להכריז על מציאת החפץ בקול רם בכל רחובות העיר, כדי שבעל האבידה יקבל בחזרה את אבידתו" החריש האיש ושמר את דברי החכם בלבו. פעם חזר מעבודתו הביתה והנה מונח לו דלי בקרן רחוב. מה עשה האיש?
נטל את הדלי והיה קורא בקולי קולות "מי אבד לו" ובשקט בשקט היה מוסיף "דלי" נתקבצו האנשים לשמוע מה אבד ומה נמצא אבל איש לא שמע את המילה האחרונה ממשפטו של המכריז. ומכיון שלא שמעו פרטי האבידה חזרו לביתם. והאיש, כאשר ראה כי שימת לבם של האנשים אינה נתונה להכרזתו חזר לביתו והדלי אתו.
לא עברו ימים רבים והאיש מצא חמור בדרך. נטל את החמור רכב עליו וקרא בקולי קולות "מי אבד לו... מי אבד לו..." ובשקט בשקט היה לוחש "חמור", נתקבצו האנשים וכולם חזרו לביתם. אחרי שנתפזרו האנשים רכב האיש על החמור כיון שרץ נשמט מן הרוכב ארנק כספו. זקן אחד שנזדמן לאותו מקום ראה את הארנק הרים אותו עלה על סוסו השיג את רוכב החמור והתחיל קורא בקול: מי אבד לו... ובלחש בלחש הוסיף "ארנק עם כסף".
כאשר שמע הרוכב את קריאת הזקן צחק כנגדו, נשא שנית את קולו: "מי אבד לו מי אבד לו" ובלחש הוסיף "חמור", חזר הזקן על עקבותיו והאיש המשיך בדרכו לביתו. בהגיעו לביתו גילה כי ארנקו נאבד, כל כספו אבד. הבין האיש כי אותו זקן שפגשו בדרך הוא שמצא את ארנקו.
הלך האיש לחפש את הזקן ולא מצאו. מה עשה? הלך לחכם כדי להודיעו על אבדן ארנקו. בהגיעו לשם מצא את הזקן במקום. אותה שעה הצביע הזקן על האיש ואמר: "לאיש הזה התכוונתי בדברי": ניגש החכם לאיש ואמר לו תלונות רבות מגיעות לאוזני עליך. נודע לי כי בימים האחרונים אבדו לתושבי המקום דלי וחמור ואתה הכרזת ע"כ בשקט כדי שהיש לו ישמע. אם ברצונך לקבל בחזרה את ארנקך צא לרחוב והכרז בקולי קולות על מציאת האבידה, וכשבעלי האבידה יודיעו לי שקיבלו את אבידתם בחזרה תקבל את ארנקך.
יצא האיש מבויש מעל פני החכם והפעם קרא ברחובות שלא כמנהגו בקול רם: "מי אבד לו חמור, מי אבד לו דלי"?
אחרי שעבר ברחובות רבים מצא את בעליו האבידות. לאחד מהם החזיר את הדלי וגם את החמור השיב לבעליו. בעלי האבידות הודיעו לחכם כי אבידתם הושבה, והאיש קיבל את כספו בחזרה. מאותו יום ואילך, במוצאו אבידה, היה האיש מכריז בקול רם והחכם היה מודה לו ומשבחו על שקיים מצוות השבת אבידה.