אבן עזרא על שיר השירים הקדמה
זה הספר נכבד וכולו מחמדים, ואין בכל שירי שלמה המלך חמישה ואלף כמוהו, על כן כתוב (שיר השירים א א): "שיר השירים אשר לשלמה" — כי זה השיר מעולה מכל השירים אשר לשלמה, ובו סוד סתום וחתום, כי החל מימי אברהם אבינו עד ימות המשיח. וכן כתב בשירת האזינו (דברים לב ח): "בהנחל עליון גוים" — החל מדור הפלגה עד שוב ישראל מהגלות לאחר מלחמת גוג ומגוג.
ואל תתמה בעבור שהמשיל כנסת ישראל לכלה והמקום דודה, כי כן דרך הנביאים: ישעיה אמר (ישעיהו ה א): "שירת דודי לכרמו", ועוד (ישעיהו סב ה): "כמשוש חתן על כלה". יחזקאל אמר: (יחזקאל טז ז): "שדים נכונו ושערך צמח, ואת ערום ועריה", ועוד: "ואכסה ערותך", "ואעדך עדי", וכל הפרשה כולה. הושע אמר (ב כב): "וארשתיך לי לעלם", (ג א): "לך אהב אשה". ובספר תהלות, משכיל שיר ידידות, וכתוב בו (תהלים מא יא): "שמעי בת וראי, והטי אזנך" וחלילה חלילה להיות שיר השירים בדברי חשק, כי אם על דרך המשל, ולולי גודל מעלתו, לא נכתב בסוד כתבי הקודש, ואין עליו מחלוקת כי הוא מטמא את הידיים.
ולהיותו בדרכיו תמים / פרשתיו שלוש פעמים:
בפעם הראשונה / אגלה כל מילה צפונה;
ובפעם השנייה יהיה משפטו / כפשוטו;
ובפעם השלישית יהיה מפורש / על נתיבות המדרש.
הפעם הראשונה
[עריכה]נאם אברהם בן רבי מאיר הספרדי המחבר:
אנשי המחקר הואילו לבאר זה הספר על סוד העולם ודרך התחברות הנשמה העליונה עם הגוף שהוא במדרגה התחתונה, ואחרים פירשוהו על המתכונות, ואת כולם ישא רוח כי הבל המה, ואין האמת, כי אם מה שהעתיקו קדמונינו ז"ל, שזה הספר על כנסת ישראל, וכן אפרשנו בפעם השלישית. ופירוש כל שלמה הוא שלמה המלך בעצמו, חוץ מ"האלף לך שלמה" (ח יב), לכן אפרשנו בפעם השנית על דרך המשל, שהוא בדברי חשק. גם כל שלמה שיש בו הוא שלמה המלך בעצמו. ובעבור שיש בספר הזה מלות קשות, הואלתי לבאר אותם בהתחלה, ואחר כן אבאר עניני המשל והנמשל בו.
הפעם השניה
[עריכה]לא יתכנו דברי חשק במדינה לעיני כל הרואים, על כן הוא המשל: נערה אחת קטנה מאוד, שאין לה עדיין שדיים, הייתה נוטרת כרם, וראתה רועה עובר, ונפל החשק בלב כל אחד מהם.
הפעם השלישית
[עריכה]אין למעלה ממדרש שיר השירים שדרשו רבותינו ז"ל, ולכן כאשר ראיתי גדולים ועמודי עולם עשו גם הם דרש, והוסיפו וגרעו, גם אני יצאתי בעקבותיהם. וכל שלמה הוא שלמה המלך, חוץ מ"האלף לך שלמה" (ח יב), שהוא המשיח, ונקרא שלמה בעבור שהוא בנו, כאשר נקרא דוד (יחזקאל לז כה): "ודוד עבדי נשיא", וכן נקראו בני ישראל (ישעיהו מד ב): "עבדי יעקב". ויתכן היות כמוהו (תהלים צ א): "תפלה למשה איש האלהים", על דרך רב סעדיה גאון ז"ל, שאמר שהתפילה היא לדוד, והיו מנגנים בה בני משה. והנכון שהוא למשה.
ודע ש"בנות ירושלים" השתבשו בו אנשים רבים: אחר שכנסת ישראל היא המדברת, מה עניין בנות ירושלים? יש אומרים כי שתים הנה: אחת בשמיים ואחרת בארץ תחתיה כנגדה, ועניין בנות ירושלים המלאכים של מעלה. ואחרים אמרו שהם אומות העולם, כטעם (יחזקאל טז סא): "ונתתי אתהן לך לבנות". והנכון בעיני, שהמשל הוא על אשה המדברת עם נפשה ותשיב אמריה לה כאילו תאמר עם מחשבותיה, והן בנות ירושלים.
ואחר שהעיד הפסוק שנראה המקום לשלמה פעמים, מה תימה יש בו שיתנבא על דבר עתיד, כי ברוח הקודש דיבר זה הספר. וכן תמצא באסף המשורר והימן, שחיברו שירות ברוח הקודש, שנקראו נביאים וחוזים.
וזאת היא הדרך הנכונה, לא יוכל לכחש, כי אם פתלתול ועיקש.
ועתה אחל לפרש על פי אשר תשיג ידי,
ואתחנן לאל בכל מאדי,
היודע סודי,
להחכים כבודי,
והוא יהיה עמדי.