לדלג לתוכן

הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
דַּף הַיְּסוֹד לִתְפִלַּת הָעֲמִידָה בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז



"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"


דברי פתיחה לתפילת העמידה

[עריכה]

כותרות:

  • תְּפִלַּת הָעֲמִידָה
  • תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

הוראות:

  • א. תפילת העמידה נאמרת בלחש ובכוונת הלב,
    ובפנייה לכיוון ירושלים ומקום המקדש.
  • ב. הש"ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם אם יש מניין.
  • ג. הש"ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם בשחרית ובמנחה אם יש מניין.
  • ד. הש"ץ חוזר על תפילת העמידה בקול רם במנחה אם יש מניין.

פסוקים:

  • כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ.
  • אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ.

תפילת העמידה (שמונה עשרה)

[עריכה]

ברכת אבות

[עריכה]

גוף הברכה (אבות)

[עריכה]

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה.

"זכרנו לחיים" (בעשרת ימי תשובה)

[עריכה]

בעשרת ימי תשובה מוסיפים:

זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּים, מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.

קוד:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים 2}}

או:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|זכרנו לחיים הכל}}

סוף הברכה ("מלך עוזר")

[עריכה]

מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.

ברכת גבורות

[עריכה]

"אתה גיבור"

[עריכה]

אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי; מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.

גשם וטל

[עריכה]

אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי; מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.

  • בחורף: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם,[1]
  • בקיץ בארץ ישראל: מוֹרִיד הַטַּל,[2]
  • (הוראה לגשם בשלוש רגלים, בעמידה לערבית ושחרית ומנחה:) מתפילת מוסף בשמיני עצרת ועד תפילת שחרית ביום הראשון של פסח: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם,[3]
  • (הוראה לטל בשלוש רגלים, בעמידה לערבית ושחרית ומנחה:) בארץ ישראל מתפילת מוסף ביום הראשון של פסח ועד תפילת שחרית בשמיני עצרת: מוֹרִיד הַטַּל,[4]
  • (הוראה לגשם במוסף לשלוש רגלים:) בתפילת מוסף בשמיני עצרת: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם,[5]
  • (הוראה לטל במוסף לשלוש רגלים:) בתפילת מוסף בשאר המועדים: מוֹרִיד הַטַּל,[6]

"מכלכל חיים"

[עריכה]

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמֽוֹךָ, בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה.

"מי כמוך" (בעשרת ימי תשובה)

[עריכה]

בעשרת ימי תשובה מוסיפים:

מִי כָמֽוֹךָ, אָב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.

קוד:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך 2}}

או:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מי כמוך הכל}}

סוף הברכה ("ונאמן אתה")

[עריכה]

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

ברכת קדושה

[עריכה]

כותרות

[עריכה]

כותרות:

  • קְדֻשָּׁה לְשַׁחֲרִית
  • קְדֻשָּׁה לְמִנְחָה
  • קְדֻשָּׁה לְמוּסָף בְּיוֹם טוֹב
  • קְדֻשָּׁה לְחוֹל הַמּוֹעֵד

קדושה לשחרית ומנחה ביום חול, במנחה בשבת ובחול המועד

[עריכה]

הוראה כללית: בחזרת הש"ץ אומרים קדושה:

נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:

קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת; מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ.

(ש"ץ) לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–

בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.

(ש"ץ) וּבְדִבְרֵי קׇדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:

יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; הַלְלוּיָהּ.

(ש"ץ) לְדוֹר וָדוֹר נָגִיד גׇּדְלֶֽךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה. *

קוד:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת קדושה חתימה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש הוראה}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|המלך הקדוש חתימה}}

תוצאה:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.

*בעשרת ימי תשובה חותמים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

קדושה לשחרית בשבת ויום טוב

[עריכה]

אָז בְּקוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל, אַדִּיר וְחָזָק, מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים; לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–

מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תוֹפִֽיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ, כִּי מְחַכִּים אֲנַֽחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵֽצַח נְצָחִים. וְעֵינֵֽינוּ תִרְאֶֽינָה מַלְכוּתֶֽךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּֽךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִֽׁיחַ צִדְקֶֽךָ:

קדושה למוסף בשבת

[עריכה]

נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִֽׂיחַ שַׂרְפֵי קֹֽדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּֽדֶשׁ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶֽךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:

כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם; מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ; לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ–

מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִֽפֶן בְּרַחֲמִים, וְיָחֹן עַם הַמְּיַחֲדִים שְׁמוֹ; עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר, בְּכׇל יוֹם תָּמִיד, פַּעֲמַֽיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים–

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, יְיָ אֶחָד.

הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, הוּא אָבִֽינוּ, הוּא מַלְכֵּֽנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵֽנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵֽנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כׇּל חַי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים–

אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם.

קדושה למוסף בשלוש רגלים

[עריכה]

ש"ץ:

אַדִּיר אַדִּירֵֽנוּ, יְיָ אֲדֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָֽרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

ברכת קדושה ליחיד

[עריכה]

ברכת קדושה ליחיד (בתפילת הלחש):

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכׇל יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. * בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.

*בעשרת ימי תשובה חותמים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

שילובים נוספים:

  • בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל (הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ.
  • בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָאֵל * (הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ.
  • *בעשרת ימי תשובה חותמים: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

ברכת קדושה ארוכה לימים הנוראים

[עריכה]

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכׇל יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כׇּל מַה שֶּׁבָּרָֽאתָ, וְיִירָאֽוּךָ כׇּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ כׇּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁיָּדַֽעְנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, שֶׁהַשׇּׁלְטָן לְפָנֶֽיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶֽךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָֽאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד, יְיָ, לְעַמֶּֽךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶֽיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶֽׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶֽךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶֽךָ, וּצְמִיחַת קֶֽרֶן לְדָוִד עַבְדֶּֽךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָֽחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹֽזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִֽילוּ, וְעוֹלָֽתָה תִּקְפׇּץ־פִּֽיהָ, וְכׇל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶֽׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָֽרֶץ.

וְתִמְלֹךְ, אַתָּה יְיָ לְבַדֶּֽךָ עַל כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וּבִירוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשֶֽׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר; הַלְלוּיָהּ.

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶֽךָ, וְאֵין אֱלֽוֹהַּ מִבַּלְעָדֶֽיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

ברכת הדעת

[עריכה]

תחילת הברכה ("אתה חונן")

[עריכה]

אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.

הבדלה למוצאי שבת ("אתה חוננתנו")

[עריכה]

במוצאי שבת ויום טוב אומרים כאן הבדלה:

אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ מַדַּע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ; וַתַּבְדֵּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, הָחֵל עָלֵֽינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכׇל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכׇל עָוֺן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶֽךָ.

וְ

סוף הברכה ("חננו מאתך")

[עריכה]

חׇנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה, בִּינָה וְהַשְׁכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, חוֹנֵן הַדָּֽעַת.

ברכת התשובה

[עריכה]

הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, וְקָרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.

ברכת הסליחה

[עריכה]

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ, כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.

ברכת הגאולה

[עריכה]

גוף הברכה ("ראה נא בענינו")

[עריכה]

רְאֵה נָא בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ, וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.

ברכת "עננו" לש"ץ בשחרית ומנחה

[עריכה]

בתעניות (חוץ מתשעה באב) הש"ץ מברך:

עֲנֵֽנוּ, יְיָ, עֲנֵֽנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵֽנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ. אַל תֵּֽפֶן אֶל רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ, יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵֽנוּ; טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה, יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.

ברכת הרפואה

[עריכה]

רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה; וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכׇל מַכּוֹתֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

ברכת השנים

[עריכה]

בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה,

  • בקיץ:[7] וְתֵן בְּרָכָה
  • בחורף:[8] וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָהּ,[9] וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

ברכת קיבוץ גלויות

[עריכה]

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

ברכת המשפט

[עריכה]

הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּה; וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה; וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ, אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּט. * בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

*בעשרת ימי תשובה חותמים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.

ברכת המינים

[עריכה]

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכׇל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֺּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ; וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹבֵר אֹיְבִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים.

ברכת הצדיקים

[עריכה]

עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים, וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם, וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכׇל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ, כִּי בְךָ בָּטָֽחְנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.

ברכת ירושלים

[עריכה]

גוף הברכה ("ולירושלים עירך")

[עריכה]

וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ; וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם; וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. *

חתימת הברכה

[עריכה]

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם.

ברכת "נחם" (למנחה בתשעה באב)

[עריכה]

*בתשעה באב אומרים וחותמים:

נַחֵם, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָֽיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה, וְהַבְּזוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה: הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶֽיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶֽיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶֽׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָֽדָה; וַיְבַלְּעֽוּהָ לִיגְיוֹנוֹת, וְיִירָשֽׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָטִּֽילוֹ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָֽרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִבְכֶּה, וִירוּשָׁלַֽיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה, יְיָ, בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ, נְאֻם יְיָ, חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם.

ברכת בית דוד

[עריכה]

אֶת צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽינוּ כׇּל הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה.

ברכת שומע תפילה

[עריכה]

גוף הברכה ("שמע קולנו")

[עריכה]

שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה; וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, *

ברכת "עננו" (מנחה בתענית ציבור ליחיד)

[עריכה]

*בתעניות הקהל מוסיף כאן בתפילת מנחה:

קוד:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 1}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו 2}}

או:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת עננו גוף הברכה}}

תוצאה:

עֲנֵֽנוּ, יְיָ, עֲנֵֽנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵֽנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ. אַל תֵּֽפֶן אֶל רִשְׁעֵֽנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ, יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵֽנוּ; טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה, יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה.

חתימת הברכה

[עריכה]

כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.

ברכת העבודה

[עריכה]

הוראות לפני ברכת העבודה

[עריכה]

המשך בשבת שאינה ראש חודש (מעמוד 395).

המשך בכל השבתות (בשבת שאינה ראש חודש ובשבת ראש חודש):

גוף הברכה ("רצה")

[עריכה]

רְצֵה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם; וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ.

"יעלה ויבוא" לימי חול ושבת (בראש חודש וחול המועד)

[עריכה]

בראש חודש וחול המועד מוסיפים:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם

  • בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ
  • בפסח: חַג הַמַּצּוֹת
  • בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת

הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.

"יעלה ויבוא" לשלוש רגלים

[עריכה]

בְּיוֹם

  • בפסח: חַג הַמַּצּוֹת
  • בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת
  • בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
  • בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת

הַזֶּה.

"יעלה ויבוא" לראש השנה

[עריכה]

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.

סוף ברכת העבודה ("ותחזינה עינינו")

[עריכה]

בחזרת הש"ץ במוסף של המועדים אומרים כאן "וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ" (עמ' 625) וממשיכים שם עד ברכת כהנים.

בחזרת הש"ץ במוסף של המועדים אומרים כאן "וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ" וממשיכים שם עד ברכת כהנים.

וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.

סוף ברכת העבודה לש"ץ במוסף של המועדים ("ותערב עליך")

[עריכה]

קהל וש"ץ (בחוץ לארץ):

וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן; אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָֽיִם. וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

והש"ץ חותם:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד.

קהל וש"ץ (בארץ ישראל):

וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן. אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָֽיִם; וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

והש"ץ חותם:[10]

וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.

הש"ץ ממשיך בברכת "מוֹדִים" עד "לְהוֹדוֹת", והקהל ב"מודים דרבנן" (עמ' 623).

הש"ץ ממשיך כאן בברכת "מוֹדִים" עד "לְהוֹדוֹת", והקהל ב"מודים דרבנן".

ברכת מודים

[עריכה]

גוף הברכה ("מודים")

[עריכה]

מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. צוּר חַיֵּֽינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא. לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְךָ, וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל יוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇהֳרָֽיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ.

מודים דרבנן

[עריכה]

בחזרת הש"ץ, הציבור עונה כאן ואומר:

מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. אֱלֹהֵי כׇל בָּשָׂר, יוֹצְרֵֽנוּ, יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ לִשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ, וּלְעׇׇבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

על הניסים לחנוכה

[עריכה]

בחנוכה מוסיפים:

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן, וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה–

בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנַי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ, וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם; מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ. וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ, וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.

על הניסים לפורים

[עריכה]

בפורים מוסיפים:

בפורים בירושלים (ט"ו אדר שחל בשבת) מוסיפים:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|על הניסים פתיחה}}

תוצאה ("על הניסים... בזמן הזה"):

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן, וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה–

בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים, מִנַּֽעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.

"ועל כולם"

[עריכה]

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.

"וכתוב לחיים טובים" (בעשרת ימי תשובה)

[עריכה]

בעשרת ימי תשובה מוסיפים:

וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כׇל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ.

סוף הברכה ("וכל החיים")

[עריכה]

וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל, יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ, וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

ברכת השלום

[עריכה]

ברכת כהנים לש"ץ

[עריכה]

הוראות:

  • הוראה לכל השנה: ברכת כהנים לחזרת הש"ץ בחוץ לארץ (וגם בארץ ישראל כשאין כהנים העולים לדוכן):
  • הוראה למוסף של מועדים: אם אין כהנים העולים לדוכן הש"ץ אומר:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

ברכת כהנים בכל יום בארץ ישראל

[עריכה]

בארץ ישראל הכהנים עולים לדוכן ונושאים את כפיהם בכל יום בשחרית (בחזרת הש"ץ).[11]
הרב או הגבאי קורא להם:

כֹּהֲנִים

הכהנים מברכים על המצווה:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. הקהל עונה: אָמֵן.

הש"ץ מקריא לכהנים את המילים אחת לאחת:

  יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. הקהל עונה: אָמֵן.
  יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. הקהל עונה: אָמֵן.
  יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. הקהל עונה: אָמֵן.

קהל:

אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם; יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם.

כהנים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִֽׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַֽרְתָּ עָלֵֽינוּ; וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ. הַשְׁקִֽיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַֽיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַֽתָּה לָּֽנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

הש"ץ ממשיך בברכת "שִׂים שָׁלוֹם".

ברכת כהנים בתפילת מוסף של המועדים

[עריכה]

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים

קהל:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּֽיתָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֺן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

ש"ץ:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו

כֹּהֲנִים

קהל:

עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר.

כהנים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

כהנים: יְבָרֶכְךָ

קהל: יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.

כהנים: יְיָ

קהל: יְיָ אֲדֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָֽרֶץ.

כהנים: וְיִשְׁמְרֶֽךָ.

קהל: שׇׁמְרֵֽנִי, אֵל, כִּי חָסִֽיתִי בָךְ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלְּךָ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ; חֲלוֹם חָלַֽמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵֽעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל אֲחֵרִים וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלָי; אִם טוֹבִים הֵם, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק; וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה, רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּֽהוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָה מֵחׇלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּֽנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַֽכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כֵּן תַּהֲפֹךְ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וְתִשְׁמְרֵֽנִי וּתְחׇנֵּֽנִי וְתִרְצֵֽנִי. אָמֵן.

כהנים: יָאֵר

  קהל: אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה.

כהנים: יְיָ

  קהל: יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת.

כהנים: פָּנָיו

  קהל: פְּנֵה אֵלַי וְחׇנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָֽנִי.

כהנים: אֵלֶֽיךָ

  קהל: אֵלֶֽיךָ, יְיָ, נַפְשִׁי אֶשָּׂא.

כהנים: וִיחֻנֶּֽךָ.

  קהל: הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵֽינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ.


כהנים: יִשָּׂא

  קהל: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. וּמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

כהנים: יְיָ

  קהל: יְיָ, חׇנֵּֽנוּ, לְךָ קִוִּֽינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵֽנוּ בְּעֵת צָרָה.

כהנים: פָּנָיו

  קהל: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי בְּיוֹם צַר לִי; הַטֵּה אֵלַי אׇזְנֶֽךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵֽנִי.

כהנים: אֵלֶֽיךָ

  קהל: אֵלֶֽיךָ נָשָֽׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָֽיִם.

כהנים: וְיָשֵׂם

  קהל: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵֽם.

כהנים: לְךָ

  קהל: לְךָ, יְיָ, הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ, יְיָ, הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.

כהנים: שָׁלוֹם.

  קהל: שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְיָ, וּרְפָאתִיו.

קהל:

אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם; יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם.

כהנים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִֽׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַֽרְתָּ עָלֵֽינוּ; וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ. הַשְׁקִֽיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַֽיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַֽתָּה לָּֽנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

הש"ץ ממשיך בברכת "שים שלום" (עמ' 625).

הש"ץ ממשיך בברכת "שִׂים שָׁלוֹם" (בתפילת מוסף ליום טוב בשלוש רגלים, ראש השנה או יום הכיפורים).

גוף הברכה ("שים שלום" בשחרית)

[עריכה]

הוראה: בשחרית:

שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. בָּרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ, כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד, בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ; כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ. *

גוף הברכה ("שלום רב" במנחה וערבית)

[עריכה]

הוראות:

  • במנחה וערבית:
  • בתעניות במנחה אומרים כאן ברכת כהנים (עמ' 93), ובמקום הברכה הבאה ("שָׁלוֹם רָב") אומרים את ברכת "שִׂים שָׁלוֹם" (עמ' 95).
  • בתעניות במנחה אומרים כאן ברכת כהנים, ובמקום הברכה הבאה ("שָׁלוֹם רָב") אומרים את ברכת "שִׂים שָׁלוֹם".

שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ אָדוֹן לְכׇל הַשָּׁלוֹם, וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ. *

"בספר חיים" (לעשרת ימי תשובה)

[עריכה]

*בעשרת ימי תשובה אומרים:

בְּסֵֽפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

חתימה לברכת השלום

[עריכה]
  • במשך השנה: בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.
  • בעשרת ימי תשובה (לשימוש בסידור לכל השנה): בחו"ל חותמים:[12] בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.
  • שילוב (לשימוש בתפילות הימים הנוראים): בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, [בארץ: הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם / בחו"ל: עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם].{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת העמידה לשחרית בחול|הערה על "עושה השלום"}}

"אלוהי נצור"

[עריכה]

יש להוסיף את התחינה הזאת אחרי תפילת העמידה:

אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֺתֶֽיךָ תִּרְדּוֹף נַפְשִׁי; וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵֽנִי. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

מעין שמונה עשרה (ברכת "הביננו")

[עריכה]

מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

כשאי אפשר לומר את תפילת העמידה במלואה:

הֲבִינֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָדַֽעַת דְּרָכֶיךָ; וּמוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְיִרְאָתֶֽךָ; וְתִסְלַח לָֽנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים; וְרַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב; וְדַשְּׁנֵֽנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶֽךָ; וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ תְּקַבֵּץ. וְהַתּוֹעִים עַל דַּעְתְּךָ יִשָׁפֵֽטוּ; וְעַל הַרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶֽךָ; וְיִשְׂמְחוּ צַדִיקִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ, וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶֽךָ, וּבִצְמִֽיחַת קֶֽרֶן לְדָוִד עַבְדֶּֽךָ, וּבְעֲרִֽיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶֽךָ; טֶֽרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.

ברכת הזמן לתפילות של יום השבת

[עריכה]

ברכת הזמן לערבית של שבת

[עריכה]

אַתָּה קִדַּֽשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶֽךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכׇּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכׇּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

ברכת מעין שבע לערבית של שבת

[עריכה]

ש"ץ וקהל:

קוד:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ויכולו מילים}}

תוצאה:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

ש"ץ:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.

קהל:

מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל (בעשרת ימי תשובה: הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמֽוֹהוּ, הַמֵּנִֽיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קׇדְשׁוֹ, כִּי בָם רָצָה לְהָנִֽיחַ לָהֶם; לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַֽחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת. (ש"ץ) אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִֽיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹֽנֶג, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

ש"ץ:

קוד:

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|רצה במנוחתנו מילים}}

תוצאה:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

ברכת הזמן לשחרית של שבת

[עריכה]

יִשְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶֽבֶד נֶאֱמָן קָרָֽאתָ לּוֹ; כְּלִיל תִּפְאֶֽרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַֽתָּ, בְּעׇמְדוֹ לְפָנֶֽיךָ עַל הַר סִינָי. וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

וְלֹא נְתַתּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת; וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ, מַלְכֵּֽנוּ, לְעוֹבְדֵי פְסִילִים; וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים; כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶֽרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָֽרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

ברכת הזמן למוסף בשבת רגילה

[עריכה]

בשבת רגילה (שאינה ראש חודש):

תִּכַּֽנְתָּ שַׁבָּת, רָצִֽיתָ קׇרְבְּנוֹתֶֽיהָ. צִוִּֽיתָ פֵּרוּשֶֽׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶֽיהָ. מְעַנְּגֶֽיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָֽלוּ; טוֹעֲמֶֽיהָ חַיִּים זָכוּ; וְגַם הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶֽיהָ גְּדֻלָּה בָּחָֽרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עליה. וַתְּצַוֵּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ, וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת, מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ; וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

ממשיכים "רְצֵה" בעמוד 399.

ממשיכים ב"רְצֵה".

ברכת הזמן למוסף בשבת ראש חודש

[עריכה]

בשבת ראש חודש:

אַתָּה יָצַֽרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּֽדֶם; כִּלִּֽיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ; וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ, חָרְבָה עִירֵֽנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵֽׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵֽנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּֽינוּ, וְאֵין אֲנַֽחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶֽךָ, בַּבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶֽׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּעֲלֵֽנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵֽנוּ, וְתִטָּעֵֽנוּ בִּגְבוּלֵֽנוּ; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת, מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.

וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָֽיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ, וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ; וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֺן (בשנה מעוברת:[13] וּלְכַפָּֽרַת פָּֽשַׁע). כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַֽרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קׇדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָֽעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָֽעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

ברכת הזמן למנחה של שבת

[עריכה]

אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָֽרֶץ. תִּפְאֶֽרֶת גְּדֻלָּה, וַעֲטֶֽרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָֽתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנֽוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶֽטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רֽוֹצֶה בָהּ; יַכִּֽירוּ בָנֶֽיךָ וְיֵדְעוּ, כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּֽישׁוּ אֶת שְׁמֶֽךָ.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ; שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ; וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

ברכת הזמן למוסף של ראש חודש

[עריכה]

רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָֽתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכׇל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶֽיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם, זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּֽחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּֽנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִשְׁמָעִים בְּעִירֶֽךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶֽךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר. וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם; וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:

וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָֽיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ, וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֺן (בשנה מעוברת:[14] וּלְכַפָּֽרַת פָּֽשַׁע). כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָֽעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

ממשיכים ב"עָלֵינוּ", עמ' 135; "בָּרְכִי נַפְשִׁי", עמ' 465.

ממשיכים ב"עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ"; "בָּרְכִי נַפְשִׁי".

ברכת הזמן לשלוש רגלים (ערבית, שחרית ומנחה)

[עריכה]

אַתָּה בְחַרְתָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ.

במוצאי שבת:

(וַתּוֹדִיעֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֺת טוֹבִים; וַתַּנְחִילֵֽנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמֽוֹעֲדֵי קֹֽדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵֽׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶֽגֶל; וַתַּבְדֵּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ; הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ.)

וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם)

  • בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ,
  • בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵֽנוּ,
  • בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,
  • בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,

(בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם

  • בפסח: חַג הַמַּצּוֹת
  • בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת
  • בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
  • בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת

הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.

וְהַשִּׂיאֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶֽיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִֽיתָ וְאָמַֽרְתָּ לְבָרְכֵֽנוּ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, (רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ) קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן (שַׁבָּת וּ)מוֹעֲדֵי קׇדְשֶֽׁךָ, וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

תפילת טל ותפילת גשם (במוסף לשלוש רגלים)

[עריכה]

כותרות:

  • תְּפִלַּת טַל
  • תְּפִלַּת גֶּֽשֶׁם

הוראות:

  • הוראה לתפילת טל: אומרים תפילת טל ביום הראשון של פסח בתפילת מוסף.
    בחוץ לארץ אומרים אותה בחזרת הש"ץ, אבל בארץ ישראל הנהיגו ברוב הקהילות לומר את הפיוט "טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ" בלבד, קודם לתפילת הלחש.
  • הוראה לתפילת גשם: אומרים תפילת גשם בשמיני עצרת בתפילת מוסף.
    בחוץ לארץ אומרים אותה בחזרת הש"ץ, אבל בארץ ישראל הנהיגו ברוב הקהילות לומר את הפיוט "זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶֽיךָ כְּמַֽיִם" בלבד, קודם לתפילת הלחש.
  • הערה לתפילת טל ולתפילת גשם: [15]
  • הוראה לש"ץ: ש"ץ:

תפילת טל (ביום הראשון של פסח)

[עריכה]

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך עוזר}}

בְּדַעְתּוֹ אַבִּֽיעָה חִידוֹת, בְּעַם זוּ בְּזוּ בְּטַל לְהַחֲדוֹת, טַל גֵּיא וּדְשָׁאֶֽיהָ לַחֲדוֹת, דָּצִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת, אוֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת.

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מגן אברהם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גבור}}

תְּהוֹמוֹת הֲדוֹם לִרְסִיסוֹ כְּסוּפִים, וְכׇל נְאוֹת דֶּֽשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים, טַל זִכְרוֹ גְבוּרוֹת מוֹסִיפִים, חָקוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים, טַל לְהַחֲיוֹת בּוֹ נְקוּקֵי סְעִיפִים.

    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,
טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ,
 שִׁיתֵֽנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ,
 רוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ,
 קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ, בְּטָל.

טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶּֽרֶת,
 פְּרִי הָאָֽרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶֽרֶת,
 עִיר כְּסֻכָּה נוֹתֶֽרֶת,
 שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶֽרֶת, בְּטָל.

טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶֽרֶץ בְּרוּכָה,
 מִמֶּֽגֶד שָׁמַֽיִם שַׂבְּעֵֽנוּ בְרָכָה,
 לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה,
 כַּנָּה אַחֲרֶֽיךָ מְשׁוּכָה, בְּטָל.

טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים,
 טְעֵם בִּמְאוֹדֶֽךָ מֻבְחָרִים,
 חֲנוּנֶֽיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים,
 זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים, בְּטָל.

טַל וְשָׂבָע מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ,
 הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ,
 דּוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵֽנוּ,
 גַּן רָוֶה שִׂימֵֽנוּ, בְּטָל.

טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן,
 בְּמִשְׁמַנֵּֽינוּ אַל יְהִי רָזוֹן,
 אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּֽעְתָּ כַצֹּאן,
 אָֽנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן, בְּטָל.

שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל.

קהל וש"ץ: לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה  קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְחַיִּים וְלֹא לְמָֽוֶת  קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְשֹֽׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן  קהל: אָמֵן.

הוראה להמשך:

  • בארץ ישראל הש"ץ ממשיך בחצי קדיש ומתפללים מוסף; בחו"ל הש"ץ ממשיך בברכת "מְכַלְכֵּל חַיִּים" (עמ' 609).
  • בארץ ישראל הש"ץ ממשיך בחצי קדיש ומתפללים מוסף; בחו"ל הש"ץ ממשיך בברכת "מְכַלְכֵּל חַיִּים".

תפילת גשם (בשמיני עצרת)

[עריכה]

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת אבות כל גוף הברכה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מלך עוזר}}

אַף־בְּרִי אֻתַּת שֵׁם שַׂר מָטָר, לְהַעֲבִיב וּלְהַעֲנִין לְהָרִיק לְהַמְטַר, מַֽיִם אִבִּים בָּם גֵּיא לַעֲטַר, לְבַל יֻעֲצָֽרוּ בְּנִשְׁיוֹן שְׁטַר, אֱמוּנִים גְּנוֹן בָּם שׁוֹאֲלֵי מָטָר.

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|מגן אברהם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אתה גבור}}

יַטְרִֽיחַ לְפַלֵּג מִפֶּֽלֶג גֶּֽשֶׁם, לְמוֹגֵג פְּנֵי נֶֽשִׁי בְּצַחוֹת לֶֽשֶׁם, מַֽיִם לְאַדְּרָךְ כִּנִֽיתָ בְּרֶֽשֶׁם, לְהַרְגִּֽיעַ בְּרַעֲפָם לִנְפוּחֵי נֶֽשֶׁם, לְהַחֲיוֹת מַזְכִּירִים גְבוּרוֹת הַגֶּֽשֶׁם.

    אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,
זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶֽיךָ כְּמַֽיִם,
 בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַֽיִם,
 גְּנַנְתּוֹ, הִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּֽיִם,
 דְּרַשְׁתּוֹ בְּזׇרְעוֹ עַל כׇּל מָֽיִם.

קהל: בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָֽיִם.

זְכוֹר הַנּוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַֽיִם,
 וְשַֽׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחֲטוֹ, לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ כַּמַּֽיִם,
 זִהֵר גַם הוּא לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ כַּמַּֽיִם,
 חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מָֽיִם.

קהל: בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָֽיִם.

זְכוֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַֽיִם,
 יִֽחַד לֵב וְגָל אֶֽבֶן מִפִּי בְּאֵר מַֽיִם,
 כְּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּֽיִם,
 לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּֽיִם.

קהל: בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָֽיִם.

זְכוֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹּֽמֶא מִן הַמַּֽיִם,
 נָֽמוּ דָלֹה דָלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַֽיִם,
 סְגוּלֶֽיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַֽיִם,
 עַל הַסֶּֽלַע הָךְ וַיֵצְאוּ מַֽיִם.

קהל: בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָֽיִם.

זְכוֹר פְּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּֽיִם,
 צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַֽיִם,
 קוֹרֵא וּמַזֶּה טׇהֳרַת מַֽיִם,
 רֻחַק מֵעַם פַּֽחַז כַּמָּֽיִם.

קהל: בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָֽיִם.

זְכוֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַֽרְתָּ בְּגִזְרַת מַֽיִם,
 שֶׁהִמְתַּֽקְתָּ לָֽמוֹ מְרִירוּת מַֽיִם,
 תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶֽיךָ כַּמַּֽיִם,
 תֵּֽפֶן כִּי נַפְשֵֽׁנוּ אָפְפוּ מָֽיִם.

קהל: בְּצִדְקָם חֹן חַשְׁרַת מָֽיִם.

שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּֽשֶׁם.

קהל וש"ץ: לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה  קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְחַיִּים וְלֹא לְמָֽוֶת  קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְשֹֽׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן  קהל: אָמֵן.

הוראה להמשך: בארץ ישראל הש"ץ ממשיך בחצי קדיש ומתפללים מוסף; בחו"ל הש"ץ ממשיך בברכת "מְכַלְכֵּל חַיִּים" (עמ' 609).

ברכת הזמן לשלוש רגלים (תפילת מוסף)

[עריכה]

כותרת: עֲמִידָה לְשָׁלֹשׁ רַגְלַיִם

אַתָּה בְחַרְתָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ.

וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם)

  • בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ,
  • בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵֽנוּ,
  • בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,
  • בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ,

(בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.

וּמִפְּנֵי חֲטָאֵֽינוּ גָּלִֽינוּ מֵאַרְצֵֽנוּ וְנִתְרַחַֽקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵֽנוּ, וְאֵין אֲנַֽחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶֽךָ, בַּבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶֽׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵֽהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵֽינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵֽינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָֽרֶץ; וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. (וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה) וְאֶת מוּסַף יוֹם

  • בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה,
  • בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת הַזֶּה,
  • בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה,
  • בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת הַזֶּה,

נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:

בשבת:

(וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת, מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.)

לאחר הפסוקים לכל מועד ממשיכים: "ומנחתם..." (עמ' 619).

לאחר הפסוקים לכל מועד ממשיכים: "וּמִנְחָתָם...".

ביום הראשון של פסח (בשני הימים הראשונים בחו"ל):

וּבַחֹֽדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ, פֶּֽסַח לַייָ. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה חָג; שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

בכל ימי הפסח:

וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.

בחג השבועות:

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, אַֽיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה.

ביום הראשון של סוכות (בשני הימים הראשונים בחו"ל):

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹֽדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ.

ביום השני של סוכות (ביום טוב שני של גלויות אומרים "ובחמישה עשר" לעיל):

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

ביום השלישי של סוכות (בחו"ל מקדימים "וביום השני" לעיל):

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

ביום הרביעי של סוכות (בחו"ל מקדימים "וביום השלישי" לעיל):

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

ביום החמישי של סוכות (בחו"ל מקדימים "וביום הרביעי" לעיל):

וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

ביום הששי של סוכות (בחו"ל מקדימים "וביום החמישי" לעיל):

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

ביום השביעי של סוכות, "הושענא רבה" (בחו"ל מקדימים "וביום הששי" לעיל):

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָֽיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

בשמיני עצרת ושמחת תורה:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֲצֶֽרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כׇּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ: פַּר אֶחָד, אַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם.

המשך בכל המועדים:

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָֽיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ, וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

בשבת:

(יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶֽךָ; וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.)


אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, רַחֵם עָלֵֽינוּ; טוֹב וּמֵטִיב, הִדָּֽרֶשׁ־לָֽנוּ; שׁוּבָה אֵלֵֽינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶֽיךָ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶֽךָ; בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵֽנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם; וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶֽיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם. אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ.

וְהַשִּׂיאֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶֽיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִֽיתָ וְאָמַֽרְתָּ לְבָרְכֵֽנוּ. אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, (רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ) קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת; וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן (שַׁבָּת וּ)מוֹעֲדֵי קׇדְשֶֽׁךָ, וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

ברכת הזמן לראש השנה (ערבית, שחרית ומנחה)

[עריכה]

כותרת: מִנְחָה וְעַרְבִית לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה

אַתָּה בְחַרְתָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ.

במוצאי שבת:

(וַתּוֹדִיעֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֺת טוֹבִים; וַתַּנְחִילֵֽנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמֽוֹעֲדֵי קֹֽדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵֽׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶֽגֶל; וַתַּבְדֵּל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ; הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ.)

וַתִּתֶּן לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם (זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מְלוֹךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶֽךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כׇּל הָאָֽרֶץ בִּיקָרֶֽךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּֽךָ, עַל כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶֽךָ, וְיֵדַע כׇּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כׇּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶֽלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ (רְצֵה בִמְנוּחָתֵֽנוּ) קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ (וְהַנְחִילֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ, וְיָנֽוּחוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ) וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.

הוראות אחרי תפילת העמידה

[עריכה]

אחרי תפילת העמידה בשחרית של חול ושבת: בראש חודש, חול המועד וחנוכה קוראים הַלֵּל אחרי תפילת העמידה.

אחרי תפילת העמידה בשחרית של חול: המשך: תַּחֲנוּן לְשַׁחֲרִית

אחרי תפילת העמידה בערבית של חול:

אחרי תפילת העמידה בערבית של שבת: המשך: סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית לְשַׁבָּת

אחרי תפילת העמידה בשחרית של שבת: המשך: קְרִיאַת הַתּוֹרָה לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

אחרי תפילת העמידה במוסף של שבת: המשך: סוֹף תְּפִלַּת מוּסָף לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

קדיש אחרי תפילת העמידה

[עריכה]

קדיש שלם ("תתקבל") או חצי קדיש; ברוב הימים הקדיש נאמר רק אחרי תחנון, הנחשב להמשך של תפילת העמידה:

ש"ץ:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

הערות

[עריכה]
  1. ^ לפי נוסח אשכנז הוותיק מנקדים "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם" בסגול באות גימ"ל; וכן הוא בסידורי החסידים (נוסח "סְפַרְד") ועדות המזרח. לפי ניקוד זה הפיסוק הראוי לאחריו הוא "פסיק" כמו בביטויים הבאים בהמשך הברכה (ולא נקודה לסוף משפט). ואילו בסידורי אשכנז הנפוצים הנהיגו בעקבות המתקנים ("ויעתר יצחק" ליצחק סאטאנוב, ובעקבותיו בסידורי היידנהיים ובער) לנקד "הַגָּֽשֶׁם" בקמץ (וכך אצל בירנבוים). בסידורי אשכנז בארץ הנהיגו שוב לנקד "הַגֶּֽשֶׁם" בהשפעתם של החסידים והספרדים, ואף בחלק מסידורי אשכנז בחו"ל עשו כך בימינו.
  2. ^ ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצ'ינסקי, עמ' יז. אין אמירת "מוֹרִיד הַטַּל" במנהג אשכנז הוותיק, והיא לא נאמרת בחו"ל; הוספתה לנוסח אשכנז בארץ ישראל הייתה בהשפעתם של סידורי החסידים (נוסח "ספרד") ועדות המזרח. ואף העתיקו אותה מסידורים שבהם ניקדו "מוֹרִיד הַטָּל" בקמץ, שאינו מתאים לניקוד "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם" בצדו; הניקוד המתאים הוא "מוֹרִיד הַטַּל" בפתח, וכך ניקדו בסידורים ספרדים ישנים (כגון כאן וכאן וכאן). ראו עוד בסידור אזור אליהו כמנהג אשכנז על פי דעת הגר"א, בעריכתם של יהושע כהן ואליהו וינוגרד (ירושלים תשס"ו), עמ' מג. במהדורה החדשה של סידור רינת ישראל (ירושלים: מורשת, תשע"ז) הדפיסו מוֹרִיד הַטַּל" בפתח, אך ללא שום הסבר.
  3. ^ לפי נוסח אשכנז הוותיק מנקדים "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם" בסגול באות גימ"ל; וכן הוא בסידורי החסידים (נוסח "סְפַרְד") ועדות המזרח. לפי ניקוד זה הפיסוק הראוי לאחריו הוא "פסיק" כמו בביטויים הבאים בהמשך הברכה (ולא נקודה לסוף משפט). ואילו בסידורי אשכנז הנפוצים הנהיגו בעקבות המתקנים ("ויעתר יצחק" ליצחק סאטאנוב, ובעקבותיו בסידורי היידנהיים ובער) לנקד "הַגָּֽשֶׁם" בקמץ (וכך אצל בירנבוים). בסידורי אשכנז בארץ הנהיגו שוב לנקד "הַגֶּֽשֶׁם" בהשפעתם של החסידים והספרדים, ואף בחלק מסידורי אשכנז בחו"ל עשו כך בימינו.
  4. ^ ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצ'ינסקי, עמ' יז. אין אמירת "מוֹרִיד הַטַּל" במנהג אשכנז הוותיק, והיא לא נאמרת בחו"ל; הוספתה לנוסח אשכנז בארץ ישראל הייתה בהשפעתם של סידורי החסידים (נוסח "ספרד") ועדות המזרח. ואף העתיקו אותה מסידורים שבהם ניקדו "מוֹרִיד הַטָּל" בקמץ, שאינו מתאים לניקוד "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם" בצדו; הניקוד המתאים הוא "מוֹרִיד הַטַּל" בפתח, וכך ניקדו בסידורים ספרדים ישנים (כגון כאן וכאן וכאן). ראו עוד בסידור אזור אליהו כמנהג אשכנז על פי דעת הגר"א, בעריכתם של יהושע כהן ואליהו וינוגרד (ירושלים תשס"ו), עמ' מג. במהדורה החדשה של סידור רינת ישראל (ירושלים: מורשת, תשע"ז) הדפיסו מוֹרִיד הַטַּל" בפתח, אך ללא שום הסבר.
  5. ^ לפי נוסח אשכנז הוותיק מנקדים "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם" בסגול באות גימ"ל; וכן הוא בסידורי החסידים (נוסח "סְפַרְד") ועדות המזרח. לפי ניקוד זה הפיסוק הראוי לאחריו הוא "פסיק" כמו בביטויים הבאים בהמשך הברכה (ולא נקודה לסוף משפט). ואילו בסידורי אשכנז הנפוצים הנהיגו בעקבות המתקנים ("ויעתר יצחק" ליצחק סאטאנוב, ובעקבותיו בסידורי היידנהיים ובער) לנקד "הַגָּֽשֶׁם" בקמץ (וכך אצל בירנבוים). בסידורי אשכנז בארץ הנהיגו שוב לנקד "הַגֶּֽשֶׁם" בהשפעתם של החסידים והספרדים, ואף בחלק מסידורי אשכנז בחו"ל עשו כך בימינו.
  6. ^ ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצ'ינסקי, עמ' יז. אין אמירת "מוֹרִיד הַטַּל" במנהג אשכנז הוותיק, והיא לא נאמרת בחו"ל; הוספתה לנוסח אשכנז בארץ ישראל הייתה בהשפעתם של סידורי החסידים (נוסח "ספרד") ועדות המזרח. ואף העתיקו אותה מסידורים שבהם ניקדו "מוֹרִיד הַטָּל" בקמץ, שאינו מתאים לניקוד "וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם" בצדו; הניקוד המתאים הוא "מוֹרִיד הַטַּל" בפתח, וכך ניקדו בסידורים ספרדים ישנים (כגון כאן וכאן וכאן). ראו עוד בסידור אזור אליהו כמנהג אשכנז על פי דעת הגר"א, בעריכתם של יהושע כהן ואליהו וינוגרד (ירושלים תשס"ו), עמ' מג. במהדורה החדשה של סידור רינת ישראל (ירושלים: מורשת, תשע"ז) הדפיסו מוֹרִיד הַטַּל" בפתח, אך ללא שום הסבר.
  7. ^ בארץ ישראל מבקשים "וְתֵן בְּרָכָה" מחול המועד פסח עד ו' מרחשון. ואילו בחו"ל ממשיכים לבקש "וְתֵן בְּרָכָה" עד תפילת מנחה בתאריך ה-4 בדצמבר לפי הלוח הלועזי ברוב השנים, וה-5 בדצמבר בשנה שלפני שנה מעוברת בלוח הלועזי.
  8. ^ בארץ ישראל מבקשים "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה" מז' מרחשון עד פסח. ואילו בחו"ל מתחילים לבקש "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה" החל מתפילת ערבית בתאריך ה-4 בדצמבר לפי הלוח הלועזי ברוב השנים, וה-5 בדצמבר בשנה שלפני שנה מעוברת בלוח הלועזי.
  9. ^ בארץ ישראל נוהגים על פי הגר"א לומר "מִטּוּבָהּ" (דיוקים בנוסח התפילה בספר מעשה רב סימן מ"ח), ונימוקו שלשון הברכה לפי פשוטה עוסקת בארץ ישראל; וכן הוא בסידורים נוסח "ספרד" של החסידים. ואילו בחו"ל רובם אומרים "מִטּוּבֶֽךָ" לפי מנהג אשכנז הוותיק (וכך אצל בירנבוים).
  10. ^ בחוץ לארץ חותמים "שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד" במוסף של המועדים כשהכהנים נושאים את כפיהם; הוא מנהג אשכנז הוותיק, וכנראה שנשתמר בנוסח זה מנהג ארץ ישראל העתיק מימי בית שני (ראו בער, עבודת ישראל עמ' 98). ואילו בנוסח אשכנז בארץ ישראל בימינו קיבלו את דעת הגר"א שחותמים כרגיל תמיד (פאת השולחן סימן י"ז ושם בבית ישראל סוף ס"ק כ"ד), ולכן גם העבירו את המשפט "וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים" למקומו הרגיל מיד לפני חתימת הברכה (על כל הנושא ראו סידור אזור אליהו עמ' שלה-שלו בהערה). אמנם החסידים בארץ ישראל שמרו על מנהג אשכנז הוותיק בסידוריהם ("נוסח סְפַרְד"), ובנוסח זה עדיין חותמים "שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד".
  11. ^ וכן דעת הגר"א אפילו בחו"ל (פאר השולחן סימן ב' ס"ק כ"ג). אמנם בארץ ישראל נהגו שאין הכהנים עולים לדוכן בתשעה באב בבוקר אלא במנחה.
  12. ^ בחוץ לארץ חותמים "עושה השלום" בעשרת ימי תשובה, והוא מנהג אשכנז הוותיק. ואילו בנוסח אשכנז בארץ ישראל קיבלו את דעת הגר"א שחותמים כרגיל תמיד, ואין לשנות בעשרת ימי תשובה (פאת השולחן סימן י"ז ושם בבית ישראל סוף ס"ק כ"ד); וכן מנהגם של החסידים ("נוסח ספרד") והספרדים.
  13. ^ תוספת זו נמצאת בסידורו החשוב של ר' שבתי סופר (שנת שע"ח), כדי להשלים י"ג בקשות במקביל לי"ג החודשים בשנה מעוברת. המנהג נפוץ בסידורי אשכנז לאחריו. אך יש נוהגים להזכיר "ולכפרת פשע" רק עד חודש העיבור, דהיינו עד חודש אדר השני.
  14. ^ תוספת זו נמצאת בסידורו החשוב של ר' שבתי סופר (שנת שע"ח), כדי להשלים י"ג בקשות במקביל לי"ג החודשים בשנה מעוברת. המנהג נפוץ בסידורי אשכנז לאחריו. אך יש נוהגים להזכיר "ולכפרת פשע" רק עד חודש העיבור, דהיינו עד חודש אדר השני.
  15. ^ התפילות לטל וגשם היו משולבות בתוך חזרת הש"ץ בנוסח אשכנז הוותיק, וכך נוהגים עד היום בחו"ל. אמנם בנוסח אשכנז של ארץ ישראל הפסיקו לשלב את הפיוטים בתוך חזרת הש"ץ, ורק את הפיוט העיקרי שהיה נהוג לפני "מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד" אומרים לפני תפילת הלחש (אחרי הכנסת ספר תורה ולפני חצי קדיש). השינוי הזה בא בהשפעת מנהג הספרדים ובניגוד לדעת הגר"א (מעשה רב קסג); ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצינסקי, סימן א' חלק ב' סעיף ו' (עמ' יט). אמנם הנוהגים נוסח החסידים בארץ ("נוסח ספרד") המשיכו לשלב את תפילת טל בחזרת הש"ץ, וכך נהג גם ה"חזון איש".