הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
דַּף הַיְּסוֹד לִקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
| נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה) |
|---|---|---|---|---|
| מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח) | ||||
| נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי |
| דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" | ||||
כותרות[עריכה]
- קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶֽיהָ
- תְּפִלַּת עַרְבִית
- עַרְבִית לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב
- עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת
- [עַרְבִית] לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת
- תְּפִלַּת עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת
קריאת שמע וברכותיה לערבית[עריכה]
פסוקים לפתיחה[עריכה]
במוצאי שבת ("לדוד ברוך ה' צורי")[עריכה]
לִפְנֵי תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת
במוצאי שבת קוראים את המזמורים הבאים לפני תפילת ערבית (עמ' 191):
במוצאי שבת קוראים את המזמורים הבאים לפני תפילת ערבית.
לְדָוִד. בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה. חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִֽיתִי, הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי. יְיָ, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵֽהוּ, בֶּן־אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵֽהוּ. אָדָם לַהֶֽבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. יְיָ, הַט־שָׁמֶֽיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָֽׁנוּ. בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּֽיךָ וּתְהֻמֵּם. שְׁלַח יָדֶֽיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵֽנִי וְהַצִּילֵֽנִי מִמַּֽיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר. אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר. אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִֽׁירָה לָּךְ; בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה־לָּךְ. הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶֽרֶב רָעָה. פְּצֵֽנִי וְהַצִּילֵֽנִי מִיַּד בְּֽנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר. אֲשֶׁר בָּנֵֽינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּֽנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵֽינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. מְזָוֵֽינוּ מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן; צֹאונֵֽנוּ מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ. אַלּוּפֵֽינוּ מְֽסֻבָּלִים; אֵין־פֶּֽרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת, וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְיָ אֱלֹהָיו.
לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ, סֶֽלָה. לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים; כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם, סֶֽלָה. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ; יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵֽינוּ. יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ.
ממשיכים "וְהוּא רַחוּם".
בימי חול ("שיר המעלות הנה ברכו")[עריכה]
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית קוראים את המזמורים קמ"ד וס"ז (עמ' 535).
יש נוהגים לקרוא את הפסוקים הבאים ולומר חצי קדיש לפני תפילת ערבית אם לא מתפללים מיד לאחר תפילת מנחה:
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית קוראים את המזמורים קמ"ד ("לְדָוִד בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי") וס"ז ("לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר").
במשך השבוע יש נוהגים לקרוא את הפסוקים הבאים ולומר חצי קדיש לפני תפילת ערבית אם לא מתפללים מיד לאחר תפילת מנחה:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כׇּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת. שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹֽדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב־לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.
יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.
ש"ץ:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
"והוא רחום" ו"ברכו" לערבית[עריכה]
כאן מתחילה תפילת ערבית לפי עיקר הדין.
וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית; וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.
ש"ץ:
בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.
קהל וש"ץ:
בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.
הקהל בלחש:[1]
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן, וּמִבִּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹֽלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו; וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כׇּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
ברכת המעריב ערבים[עריכה]
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים. בְּחׇכְמָה פּוֹתֵֽחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים, וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִֽיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָֽיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֽשֶׁךְ, וְחֽשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר, וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵֽבִיא לָֽיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. (ש"ץ) אֵל חַי וְקַיָּם, תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ, לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.
ברכת אהבת עולם[עריכה]
אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָֽבְתָּ; תּוֹרָה וּמִצְוֺת, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, אוֹתָֽנוּ לִמַּֽדְתָּ; עַל כֵּן, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּשׇׁכְבֵּֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִֽׂיחַ בְּחֻקֶּֽיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ וּבְמִצְוֺתֶֽיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּֽינוּ וְאֹֽרֶךְ יָמֵֽינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽיְלָה. (ש"ץ) וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּֽנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
קריאת שמע של ערבית[עריכה]
יחיד אומר:
אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶֽךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.
וְהָיָה אִם שָׁמֹֽעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם וּבְכׇל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶֽךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָתַתִּי עֵֽשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּֽךָ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ. הִשָּֽמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵֽלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.
לְמַֽעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ.
וַיֹּֽאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כׇּל מִצְוֺת יְיָ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא תָתֽוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַֽעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כׇּל מִצְוֺתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֶתְכֶם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; אֲנִי (ש"ץ) יְיָ אֱלֹהֵיכֶם–
ברכת גאולה של ערבית[עריכה]
אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כׇּל זֹאת, וְקַיָּם עָלֵֽינוּ כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַֽחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. הַפּוֹדֵֽנוּ מִיַּד מְלָכִים, מַלְכֵּֽנוּ הַגּוֹאֲלֵֽנוּ מִכַּף כׇּל הֶעָרִיצִים; הָאֵל הַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכׇל אֹיְבֵי נַפְשֵֽׁנוּ; הָעֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר; הַשָּׂם נַפְשֵֽׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ; הַמַּדְרִיכֵֽנוּ עַל בָּמוֹת אֹיְבֵֽינוּ, וַיָּֽרֶם קַרְנֵֽנוּ עַל כׇּל שׂוֹנְאֵֽינוּ; הָעֹֽשֶׂה לָּֽנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם; הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כׇּל בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם, וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם. הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף; אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ; שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם.
משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם:
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא.
מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶֽיךָ, בּוֹקֵֽעַ יָם לִפְנֵי משֶׁה; זֶה אֵלִי עָנוּ וְאָמְרוּ:
יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב, וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּֽנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל.
ברכת השכיבנו[עריכה]
ברכת השכיבנו לימי חול[עריכה]
הַשְׁכִּיבֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְשָׁלוֹם; וְהַעֲמִידֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיִּים; וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ, וְתַקְּנֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ; וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב, דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן; וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ; כִּי אֵל שׁוֹמְרֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. (ש"ץ) וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.
ברכת השכיבנו לשבת ויום טוב[עריכה]
הַשְׁכִּיבֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְשָׁלוֹם; וְהַעֲמִידֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיִּים; וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ, וְתַקְּנֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ; וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב, דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן; וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ; כִּי אֵל שׁוֹמְרֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
- (ש"ץ) וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ, וְעַל כׇּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְרוּשָׁלָֽיִם.
תוספות לברכות קריאת שמע של ערבית[עריכה]
בימי חול: פסוקי "ברוך ה' לעולם" וברכת "המלך בכבודו"[עריכה]
בארץ ישראל לא אומרים את הפסוקים הבאים ולא את הברכה לאחריהם ("המלך בכבודו... על כל מעשיו"), אלא ממשיכים בחצי קדיש בעמ' 199.[2]
בארץ ישראל לא אומרים את הפסוקים הבאים ולא את הברכה לאחריהם ("המלך בכבודו... על כל מעשיו"), אלא ממשיכים בחצי קדיש.[3]
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽיִם; הַלְלוּ־יָהּ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן. יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל; כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. וַיַּרְא כׇּל הָעָם וַֽיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הוֹשִׁיעֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. כׇּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ, אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ. כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת; אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ. וַאֲנַֽחְנוּ, עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ.
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּֽיְלָה; בָּרוּךְ יְיָ בְּשׇׁכְבֵּֽנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ; כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי; פָּדִֽיתָ אוֹתִי, יְיָ, אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ, לְעוֹלָם וָעֶד, וְעַל כׇּל מַעֲשָׂיו.
פסוקים לשבת ויום טוב[עריכה]
קהל וש"ץ בשבת:
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
בשלוש רגלים:
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
בראש השנה:
תִּקְעוּ בַחֹֽדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּֽסֶה לְיוֹם חַגֵּֽנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
ביום הכיפורים:
כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָֽרוּ.
חצי קדיש[עריכה]
ש"ץ:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
בשלוש רגלים אומרים את תפילת העמידה ליום טוב (עמ' 585).
בשלוש רגלים אומרים את תפילת העמידה ליום טוב.
קריאת שמע על המיטה[עריכה]
כותרת: קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה
ברכת המפיל[עריכה]
לפני שינה מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי, וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהַי וֵאלֺהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵֽנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵֽנִי לְשָׁלוֹם; וְאַל יְבַהֲלֽוּנִי רַעְיוֹנַי, וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהַרְהוֹרִים רָעִים; וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּֽוֶת, כִּי אַתָּה הַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָֽיִן. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
פרשת שמע[עריכה]
אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶֽךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.
פסוקים ותפילות לשמירה[עריכה]
וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.
יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי. אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.
יְיָ, מָה רַבּוּ צָרָי; רַבִּים קָמִים עָלָי. רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָֽתָה לּוֹ בֵאלֹהִים, סֶֽלָה. וְאַתָּה, יְיָ, מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, וַיַּעֲנֵֽנִי מֵהַר קׇדְשׁוֹ, סֶֽלָה. אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָֽׁנָה, הֱקִיצֽוֹתִי, כִּי יְיָ יִסְמְכֵֽנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם, אֲשֶׁר סָבִיב שָֽׁתוּ עָלָי. קוּמָה, יְיָ; הוֹשִׁיעֵֽנִי, אֱלֹהַי; כִּי הִכִּֽיתָ אֶת כׇּל אֹיְבַי לֶֽחִי; שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּֽרְתָּ. לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה.
הַשְׁכִּיבֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְשָׁלוֹם; וְהַעֲמִידֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיִּים; וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ, וְתַקְּנֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ; וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב, דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן; וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ; כִּי אֵל שׁוֹמְרֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּֽיְלָה; בָּרוּךְ יְיָ בְּשׇׁכְבֵּֽנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ; כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי; פָּדִֽיתָ אוֹתִי, יְיָ, אֵל אֱמֶת. אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם, יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד, וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה.
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכׇּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶֽרֶב הָאָֽרֶץ. וַיֹּֽאמֶר: אִם שָׁמֽוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כׇּל חֻקָּיו, כׇּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַֽׂמְתִּי בְמִצְרַֽיִם לֹא אָשִׂים עָלֶֽיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶֽךָ. וַיֹּֽאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן: יִגְעַר יְיָ בְּךָ, הַשָּׂטָן; וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָֽיִם; הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻֽזֵי חֶֽרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּֽחַד בַּלֵּילוֹת.
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי, יְיָ. קִוִּֽיתִי, יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ. יְיָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי.
בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִימִינִי מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל, וּמִלִּפְנֵי אוּרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל, וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִֽינַת אֵל.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִֽיעַ כַּפֶּֽיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶֽפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶֽךָ, בָּנֶֽיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹֽרַךְ גָּֽבֶר, יְרֵא יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָֽיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶֽיךָ; שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָֽאוּ; אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹֽמּוּ, סֶֽלָה.
אֲדוֹן עוֹלָם
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶֽרֶם כׇל יְצִיר נִבְרָא.
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.
וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.
קריאת שמע על המיטה לילדים[עריכה]
כותרת: קְרִיאַת שְׁמַע לִילָדִים
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי, וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהַי וֵאלֺהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵֽנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵֽנִי לְשָׁלוֹם.
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶֽךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּֽיְלָה; בָּרוּךְ יְיָ בְּשׇׁכְבֵּֽנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי; פָּדִֽיתָ אוֹתִי, יְיָ, אֵל אֱמֶת.
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי, יְיָ.
קריאת שמע וברכותיה לשחרית[עריכה]
"ברכו" לשחרית[עריכה]
ש"ץ:
בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.
קהל וש"ץ:
בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.
הקהל בלחש:[4]
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן, וּמִבִּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹֽלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו; וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כׇּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
ברכת יוצר אור לימי חול[עריכה]
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם, וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִֽׂיתָ; מָלְאָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ. הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זׇהֳרֵי חַמָּה, טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ, פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים, רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, וְעַל מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ; יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
תִּתְבָּרַךְ צוּרֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים; יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים, וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה, יַֽחַד בְּקוֹל, דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, וְכֻלָּם עֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. (ש"ץ) וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטׇהֳרָה, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים, וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים, וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים–אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה (ש"ץ) לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם. בְּנַֽחַת רֽוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדֹשָׁה, כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת; מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ, בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. (ש"ץ) לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:
בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.
לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ; לַמֶּֽלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָּם, זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ, וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ; כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּֽעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת, מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (ש"ץ) אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, וְנִזְכֶּה כֻלָּֽנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
ברכת יוצר אור לשבת ויום טוב[עריכה]
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם, וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
ביום טוב שלא חל בשבת אומרים:
(הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִֽׂיתָ; מָלְאָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ. הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זׇהֳרֵי חַמָּה, טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ, פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים, רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, וְעַל מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ; יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.)
ממשיכים "תִּתְבָּרַךְ" בעמ' 341.
ביום טוב שלא חל בשבת ממשיכים ב"תִּתְבָּרַךְ".
בשבת אומרים:
הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּיְיָ. הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה, יוֹצֵר הַכֹּל, הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח, וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ, מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ, וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ, וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ. אֵין כְּעֶרְכְּךָ וְאֵין זוּלָתֶֽךָ; אֶֽפֶס בִּלְתֶּֽךָ, וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ. (ש"ץ) אֵין כְּעֶרְכְּךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה; וְאֵין זוּלָתְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתְּךָ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ; וְאֵין דּוֹמֶה לְךָ, מוֹשִׁיעֵֽנוּ, לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כׇּל נְשָׁמָה;
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אֹתוֹ.
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה;
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ חֶֽסֶד וְרַחֲמִים לִפְנֵי כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵֽינוּ יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל;
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם;
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם.
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ צׇהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ;
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם, תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה,
שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ–
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִׂים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ; תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה, עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, טוֹב לְהוֹדוֹת לַיְיָ. לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו; שֶֽׁבַח, יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לְאֵל מֶֽלֶךְ, יוֹצֵר כֹּל, הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ. שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יִתְקַדַּשׁ, וְזִכְרְךָ מַלְכֵּֽנוּ יִתְפָּאַר, בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת. תִּתְבָּרַךְ, מוֹשִׁיעֵֽנוּ, עַל שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, וְעַל מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ; יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
ביום טוב שלא חל בשבת ממשיכים כאן: תִּתְבָּרַךְ צוּרֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים; יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים, וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה, יַֽחַד בְּקוֹל, דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, וְכֻלָּם עֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. (ש"ץ) וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטׇהֳרָה, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים, וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים, וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים–אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה (ש"ץ) לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם. בְּנַֽחַת רֽוּחַ, בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדֹשָׁה, כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת; מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ, בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. (ש"ץ) לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:
בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.
לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ; לַמֶּֽלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָּם, זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ, וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ; כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּֽעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת, מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (ש"ץ) אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, וְנִזְכֶּה כֻלָּֽנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
ברכת אהבה רבה[עריכה]
אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ; חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַֽלְתָּ עָלֵֽינוּ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ, וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחׇנֵּֽנוּ וּתְלַמְּדֵֽנוּ. אָבִֽינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵֽינוּ וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹֽעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כׇּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶֽךָ, בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְדַבֵּק לִבֵּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ, וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קׇדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָֽחְנוּ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ. (ש"ץ) וַהֲבִיאֵֽנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ, וְתוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ. כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָֽתָּה, וּבָֽנוּ בָחַֽרְתָּ מִכׇּל עַם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּֽנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה בֶּאֱמֶת, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.
קריאת שמע של שחרית[עריכה]
(יחיד אומר:
אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶֽךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶֽךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.
וְהָיָה אִם שָׁמֹֽעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם וּבְכׇל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶֽךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ. וְנָתַתִּי עֵֽשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּֽךָ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ. הִשָּֽמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵֽלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ.
לְמַֽעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַֽיִם עַל הָאָֽרֶץ.
וַיֹּֽאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵֽלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כׇּל מִצְוֺת יְיָ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא תָתֽוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַֽעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כׇּל מִצְוֺתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֶתְכֶם מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; אֲנִי (ש"ץ) יְיָ אֱלֹהֵיכֶם–
ברכת גאולה של שחרית[עריכה]
אֱמֶת וְיַצִּיב, וְנָכוֹן וְקַיָּם, וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, וְאָהוּב וְחָבִיב, וְנֶחְמָד וְנָעִים, וְנוֹרָא וְאַדִּיר, וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל, וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת, אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּֽנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. (ש"ץ) לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם, וּשְׁמוֹ קַיָּם, וְכִסְאוֹ נָכוֹן, וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּֽמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים, לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אֲבוֹתֵֽינוּ וְעָלֵֽינוּ, עַל בָּנֵֽינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵֽינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ.
עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. (ש"ץ) אֱמֶת, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ מֶֽלֶךְ אֲבוֹתֵֽינוּ, גֹּאֲלֵֽנוּ גֹּאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ, יוֹצְרֵֽנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵֽנוּ, פּוֹדֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ; מֵעוֹלָם שְׁמֶֽךָ, אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶֽךָ.
עֶזְרַת אֲבוֹתֵֽינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִֽׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶֽךָ, וּמִשְׁפָּטֶֽיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָֽרֶץ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֺתֶֽיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת, אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּֽךָ, וּמֶֽלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם. אֱמֶת, אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ. כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָֽגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאָֽלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַֽעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּֽעְתָּ, וִידִידִים הֶעֱבַֽרְתָּ; וַיְכַסּוּ מַֽיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ אֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת, שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לַמֶּֽלֶךְ, אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּֽיהַּ שְׁפָלִים, מוֹצִיא אֲסִירִים וּפוֹדֶה עֲנָוִים, וְעוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן, בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ.
משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם:
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם, יְיָ; מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא.
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם; יַֽחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִֽיכוּ וְאָמְרוּ:
יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
צוּר יִשְׂרָאֵל, קֽוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְדֵה כִנְאֻמֶֽךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. (ש"ץ) גֹּאֲלֵֽנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל.
בשלוש רגלים אומרים את תפילת העמידה ליום טוב (עמ' 585).
הערות[עריכה]
- ^ תפילת "יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח" הייתה מיועדת לאמירה בלחש ע"י הקהל בזמן שהחזן שר באריכות את המילים "בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ". כיום המנהג הזה כמעט ואינו מוכר, במיוחד לא בארץ ישראל.
- ^ ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצ'ינסקי, עמ' יח.
- ^ ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצ'ינסקי, עמ' יח.
- ^ תפילת "יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח" הייתה מיועדת לאמירה בלחש ע"י הקהל בזמן שהחזן שר באריכות את המילים "בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ". כיום המנהג הזה כמעט ואינו מוכר, במיוחד לא בארץ ישראל.