הושענות לסוכות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הושענות לפי מנהג אשכנז[עריכה]

בכל יום מימי חג הסוכות, פותחים באמירת:

הוֹשַׁע נָא

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ הוֹשַׁע נָא:   לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ הוֹשַׁע נָא:

לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ הוֹשַׁע נָא:   לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ הוֹשַׁע נָא:

אחר כך אומרים פיוט השייך לאותו יום, כמפורט להלן.

יום טוב ראשון של סוכות[עריכה]

ט"ז בתשרי[עריכה]

י"ז בתשרי[עריכה]

י"ח בתשרי[עריכה]

י"ט בתשרי[עריכה]

כ' בתשרי[עריכה]

כשחל ביום א', ג' או ה': אדון המושיע

סיום ההושענות בכל הימים[עריכה]

בכל יום מימי חג הסוכות, לאחר הפיוט השייך לאותו יום (ובהושענא רבה, לאחר שבעת הפיוטים ופסוקיהם) אומרים: כהושעת אלים וכו'. מלבד כשחל בשבת, שאז אומרים, לאחר פיוט אום נצורה, כהושעת אדם וכו'.

לאחר "כהושעת", מלבד בהושענא רבה, אומרים:

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרוֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

(קדיש שלם)

הושענא רבה[עריכה]

לאחר פתיחת ההושענות כדלעיל, אומרים הפיוטים הבאים:

למען אמיתך, אבן שתיה, אום אני חומה, אדון המושיע, אדם ובהמה, אדמה מארר, למען איתן. אח"כ אומרים כהושעת אלים, וממשיכים בפיוטים המפורטים בסדר הושענא רבה.

הושענות לפי מנהג עדות המזרח[עריכה]

הושענות ליום הראשון[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אָנָּא אֵל אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד,
וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְהוּא בְאֶחָד,
קָרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיַּעַמְדוּ כְאֶחָד.
הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד:

אָנָּא זְכוֹר אָב יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ וְהָיָה אֶחָד,
הֵכִין לַמּוֹרְדִים לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד,
לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד.
הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד:

אָנָּא זְכוֹר בֵּן יָחִיד הָיָה לִפְנֵי אָבִיו אֶחָד,
שְׁנֵיהֶם בְּנִסָּיוֹן הָלְכוּ כְאֶחָד,
נָתַתָּ כֹּפֶר תַּחְתָּיו אַיִל אֶחָד.
הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד:

אָנָּא זְכוֹר תָּם הוֹסִיף חֵלֶק שְׁכֶם אֶחָד,
קִוָּה לְהַפְלִיט הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד,
אָסַף בָּנָיו לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם פֶּה אֶחָד.
הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד:

אָנָּא הַמַּשְׁמִיעֵנוּ שְׁתַּיִם בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים כְּאֶחָד,
הַמַּנְחִילֵנוּ תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד,
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד.
הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אֵל, לְיִשְׁעֲךָ צָמֵאתִי, וָאֶעֱרֹךְ נֶגְדֶּךָ • שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ תהלים פו ד:
נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר, הֱיֵה לָנוּ לִישׁוּעָה • שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה תהלים צ טו:
יְשׁוּעוֹת חוֹמוֹת וְחַיִל, שִׁית לְסוּרָה וְגַלְמוּדָה • יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בָּנוֹת יְהוּדָה תהלים מח יב:
יָדְךָ תוֹסִיף שֵׁנִית, חִישׁ לְנוֹחֲלֵי דַת אֲרִיאֵל • יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל תהלים יד ז:
צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר לְיִשְׁעֲךָ כְמֵהִים • וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ, יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים תהלים סח ד:
חֶבֶל נַחֲלָתְךָ תּוֹשִׁיעַ, וְצִדְקָתְךָ יְשַׁנֵּנוּ • וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ, לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ תהלים ה יב:
קוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ, תְּשׁוֹבֵב לְבֵית מְנוּחָה • שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה ישעיהו לה י:
בִּישׁוּעָתְךָ יְרַנֵּנוּ, וְרָנֵּי פַלֵּט בְּחִכָּם • יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנִי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם תהלים קמט ב:
רַב לְהוֹשִׁיעַ, יָרִיב רִיבָם וְיָצִיק לִמְצִיקָם • יִשְׂמַח צַדִּיק, כִּי חָזָה נָקָם: תהלים נח יא:
וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹאת, תְּשׁוּעָתְךָ לְשַׁנֵּן • כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשַׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן תהלים צב ה:
אִמְרָתְךָ תָקִים, יֶשַׁע לְהָחִישׁ לִפְדוּיִם • רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם ירמיהו לא ו:
לוֹבְשֵׁי בִּגְדֵי רִקְמָה, יָרֹנּוּ בְּכָל אֲפִיקִים • שִׂמְחוּ בַיהֹוָה, וְגִילוּ צַדִּיקִים תהלים לב יא:
יִרְאוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ, בְּהוֹשִׁיעֲךָ אֶבְיוֹנַי • יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהֹוָה תהלים קה ג:
קוֹרְאֵי מִקְרָא קֹדֶשׁ, יֶשַׁע יִקְרְאוּ בְּפֶצַח • שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח תהלים טז יא:
בָּרִאשׁוֹן בְּחַגָּם כְּהַיּוֹם, הוֹשַׁע צִיר בְּנִיבוֹ • זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ תהלים קיח כד:

הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא:
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא:

אָנָּא אֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן,
אַמֵּץ עַם נְצוּרִים כְּאִישׁוֹן,
בְצַעֲקָם הוֹשַׁעֲנָא בְּלַחֲשׁוֹן,
הַיּוֹם בְּיוֹם רִאשׁוֹן. הוֹשִׁיעָה נָּא:
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא:

אָנָּא גְּדַע נִינֵי דִשׁוֹן,
גְּאַל מְיַחֲדֶיךָ בְלַחֲשׁוֹן,
וּנְטֵה לָנוּ שָׁלוֹם כְּמֵימֵי פִישׁוֹן,
הַיּוֹם בְּיוֹם רִאשׁוֹן. הוֹשִׁיעָה נָא:
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא:

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ יְרוּיֵי הַיְאוֹר, • בְּעֻזְּךָ הַנָּאוֹר, • וַתַּבְרֵק מָאוֹר, • לַעֲלוּטִים כְּאִישׁוֹן:
וְגַם עַתָּה כְּמוֹ כֵן, • אֵל שַׁחַק שׁוֹכֵן, • פְּדוּת לְעַמְּךָ הָכֵן. • נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם רִאשׁוֹן,
כֵּן הוֹשַׁעֲנָא: אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ סֶגֶל, • דֶּגֶל מוּל דֶּגֶל, • וְרֹאשׁ מוֹעֲדֵי רֶגֶל, • דִּשַּׁנְתָּ דִשּׁוּן:
פְּדוּיֵי אָבִיב, • נְקוּבֵי עִַם חָבִיב, • סוֹבְבֵי דָת סָבִיב. • נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם רִאשׁוֹן,
כֵּן הוֹשַׁעֲנָא: אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

מוֹשִׁיעַ חוֹסִים, הוֹשִׁיעָה אֱמוּנַי.
עַם בְּדָתְךָ דוֹרְשִׁים, זֶרַע אֵיתָנַי:
הַפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדֶה אֶת יְהֹוָה:

רְצֵה נָא שַׁוְעָתָם, שְׁעֵה נָא לִתְפִלָּתָם.
בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה, הֱיֵה נָא אֱיָלוּתָם.
עַם אֲשֶׁר בְּיוֹם כִּפּוּר, מִפֶּשַׁע פְּדִיתָם.
אוֹמְרִים וּמְהַלְּלִים, אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה:
הַפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדֶה אֶת יְהֹוָה:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום השני[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אנא אל אחד ומביש אומרים שנים
בחצי השם ברא עולמות באותיות שנים
יצר הכל בעבור אדם ועזרו שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא זכור אב בנה בבית אל מזבחות שנים
בנסיון הלך עם נערים שנים
וקראתו מן השמים פעמים שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא זכור בן הכמיר רחמי אב באמירות שנים
חננתו גוים שנים ולאמים שנים
ויברך הוה גביר פעמים שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא זכור היה צעיר ונחל פי שנים
ועשה מטעמים גדיים שנים
עבר במקלו את הירדן והיה למחנות שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא המשמיענו תורה על ידי רועים שנים
המנחילנו עשרת דברים על לחות שנים
המאזין ומעיד בנו עדים שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא:

אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ תהלים סג, מארץ שביי ופזורי, • אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי תהלים קכא א:
בכל לבי דרשתיך הדרש לי מערץ, • עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ:
גבורתך עוררה לנאנקים ביד רודם, • הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם:
גמל על עבדך אחיה חבוש לנפשי האנושה, • רצה אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה:
דבקה לעפר נפשנו בתגרת קמיך לנגדך, • קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך:
המצא לי בקראי צור ישע וגואלי, • שמע יהוה וחנני יהוה היה עוזר לי:
ואענה חורפי דבר בעזך אל עוזר, • יתום אתה היית עוזר:
זרוייס בקצוי ארץ אשר בהיכל דבירך ינהו, • נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא:
חרדים בקצוי ארץ מהגות גרונם נחר, • עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר:
יודע וחוקר כליות ומעשה ידיו ומעללו, • כי יציל אביון משוע ועני ואין עוזר לו:
כלו עיני מיחל שעה את שועתי, • חושה לעזרתי אדני תשעתי:
לך אני הושיעני משגבי ומרים ראשי, • הנה אלהים עזר לי יהוה בסומכי נפשי:
שרידי יהודה תבקר ובצל כנפיך נחיה, • ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה:
פרוח תפרח ותגל מחיה בתתם קולם, • כי עזרת אבותינו אתה הוא מעולם:

הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא:
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא:

אנא יוצרי דורשני,
וכימי עולם חפשני,
ומדי הודך תלבישני,
היום ביום שני, הושיעה נא:
אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא:

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כהושעת יגיעי נשם, • ומכי גו וגשם, • ויאשמו אשם, • אצים לנקשני:
סוחחי פלול, • פצות לך הלול, • לסלסלך במלול. • נהללך ביום שני,
כֵּן הוֹשַׁעֲנָא: אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כהושעת יוצאי חנס, • במופת ונס, • ושחת אונס, • חושק לכבשני:
שרידי עדתך, • סובבי תעודתך, • פוצחי אפודתך. • נהללך ביום שני,
כֵּן הוֹשַׁעֲנָא: אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

חלתה פני אדוניה, עם עצור ברוב פחד.
וסובבה בבית אלהיה, שתי פעמים בלב יחד.
וענתה כי טובים, השנים מן האחד:

טוב תקח ממני, ידך תעצמנו.
מיומים תחיינו, ובשלישי תקימנו.
האל אשר ממנו, כל דבר לא נכחד:
וענתה כי טובים, השנים מן האחד:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם שני, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום השלישי[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אנא האל הנקדש בקדשות שלשה,
ברא במעשה בראשית בכל יום שלשה,
ובששי ובשביעי שלשה שלשה,
הושיענו בחגיגת ימים שלשה:

אנא זכור אב ראה מלאכים שלשה,
ומהר להסעידם סאים שלשה,
הלכו אתו בעלי ברית שלשה,
הושיענו בחגיגת ימים שלשה:

אנא זכר בן הוכן לעקידה לימים שלשה,
כרת ברית עם מלך ומרעהו ושר צבאו שלשה,
ובזכותו נחלו בניו כתרים שלשה,
הושיענו בחגיגת ימים שלשה:

אנא זכר אב חזה סלם בעלים וירדים שלשה,
ופצל ברהטים מקלות שלשה,
וישלח בניו לצוען פעמים שלשה,
הושיענו בחגיגת ימים שלשה:

אנא הגואלנו על ידי אחים שלשה,
השם בנו מעלות כהנים ולוים וישראל שלשה,
המנחילנו תורה נביאים וכתובים שלשה,
הושיענו בחגיגת ימים שלשה:

הושענא, הושענא:

אמצני אלהי במועדי וחגיגי, • אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי:
בהתיצבי לפניך כדל שואל דורשך, • בנשאי ידי אל דביר קדשך:
גנון נוחלי דת פליליה, • גדול העצה ורב העליליה:
דברך הקם מיחלי רצונך, • דור דורשיו מבקשי פניך:
המית קוראיך לשוחריך שחר, • אדני הקשיבה ועשה אל תאחר:
ופיהם לא יכלו מיחוד שמך, • אתה יהוה לא תכלא רחמיך:
זכר דבר לעבדך על אשר יחלתנו, • זכר אל תפר בריתך אתנו:
חון שוטחים אליך כפים, • חנון ורחום יהוה ארך אפים:
טובך מיחלים למו תחישנו, • טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו:
ישישו ושמחו בך דלי ואביוני, • ויאמרו תמיד יגדל יהוה:
כונן סגלה אשר לשמך שתה, • כי תפארת עזמו אתה:
מגר צוררי עמך אשר תמיד ישימנו, • מציל עני מחזק ממנו:

הושענא, הושענא:
אנא הושיעה נא, אנא הושיעה נא:

אנא יסד יסוד מקדשי,
לערוב בו ניחוח אשי,
ותזריח אור שמשי,
היום ביום שלישי. הושיעה נא:
אנא הושיעה נא. אנא הושיעה נא:

אנא סחה נא מוקשי,
ושובב מעון מקדשי,
פדה בשלום נפשי,
היום ביום שלישי. הושיעה נא:
אנא הושיעה נא. אנא הושיעה נא:

אני והו הושיעה נא. אני והו הושיעה נא:

כהושעת ידידים, • מכף מעבידים, • ותמחץ לודים, • בעלות לך רחשי:
סגלה מאושרת, • אשר לך סוברת, • פוצחת לך עתרת, • נהללך ביום שלישי:
כן הושענא: אני והו הושיעה נא. אני והו הושיעה נא:

כהושעת יפה נוף, • ממכלאי נוף, • ותאנף אנוף, • עד צאתי חפשי:
שרידי האדר, • מאדרים אדר, • פצות לך הוד והדר, • נהללך ביום שלישי:
כן הושענא: אני והו הושיעה נא. אני והו הושיעה נא:

מיחדים שם האל, היום בשירה ערוכה.
ובביאת הגואל, העלה לנו ארוכה.
משוררים אין כאל, עם לו תאות מלוכה:
יהיה לישראל, שלישיה ברכה:

סובבי תעודתך, האר אפלתם.
היום בביתך, תקשיב תחנתם.
לדין בשבתך, העבר חטאתם.
השיבם לקדמותם, מערכה לקראת מערכה:
יהיה לישראל, שלישיה ברכה:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם שלישי, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום הרביעי[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה,
הנותן נושאי כיסאו חיות ארבעה,
המציב פינות ארבעה ותקופות ארבעה,
הושיענו בחגיגת ימים ארבעה:

אנא זכור אב העיר ממזרח באור לימים ארבעה,
רדף ויחלק על מלכים ארבעה,
בשרתו לשוב זרעו לדורות ארבעה,
הושיענו בחגיגת ימים ארבעה:

אנא זכור בן הוגש לעקידה על קרנות ארבעה,
חפר בפלשת בורות ארבעה,
ויעתק לחברון קריית ארבעה,
הושיענו בחגיגת ימים ארבעה:

אנא זכור תם נעזר באימהות ארבעה,
חינן להינצל משפטים ארבעה,
בתפילתו כילכלת בניו בדברים ארבעה,
הושיענו בחגיגת ימים ארבעה:

אנא המוליכנו במדבר בדגלים ארבעה,
ציווה למלאות בחושן טורים ארבעה,
המצוונו להללו בחג במינים ארבעה,
הושיענו בחגיגת ימים ארבעה:

הושענא. הושענא:

אל פתחך ירון שה אובד בהדומך, • יהוה אדוננו מה אדיר שמך:
ביער בערבה בקול יעוז, • יהוה ברצונך העמדת להררי עוז:
גמא צמא לישעך פוער פיו למלקושו, • יהוה גואל ישראל וקדושו:
דיבר ויקרא ארץ דלה אביריך מִמְּצרים, • יהוה דובר צדק ומגיד מישרים:
הבא שנת שילומים לאשר בדשן נידשנו, • יהוה הט שמך ותרד גע בהרים ויעשנו:
והרק חנית וסגור לקראת רודפי כמהים, • יהוה ואין עוד זולתו אין אלוהים:
זרע אדם וזרע בהמה חיש לגולת אריאל, • יהוה זכרנו יברך את בית ישראל:

הושענא. הושענא:
אנא הושיעה נא. אנא הושיעה נא:

אנא יערב לך שועי,
בלולבי בנענעי,
וקרב נא קץ ישעי,
היום ביום רביעי. הושיעה נא:
אנא הושיעה נא:

אנא סוב נא להרגיעי,
וכונן ארחי וריבעי,
פעלי שעה בהשתשעי,
היום ביום רביעי. הושיעה נא:
אנא הושיעה נא:

אני וָהוּ הושיעה נא. אני והו הושיעה נא:

כהושעת יקיר • משוד מקרקר קיר • ותך ותעקיר • שוקק שיקועי:
גם עתה חלץ • אלוץ ממאלץ • ומדוי לב תעלץ • נהללך ביום רביעי,
כן הושענא: אני והו הושיעה נא:

כהושעת שורק • מכף צר שורק • אשר שיניו חורק • לרצץ את גיזעי:
פתע פתאום • נאמת נָאוֹם • להשביתו מלאום • נהללך ביום רביעי,
כן הושענא: אני והו הושיעה נא:

ישעך הראה יה, האל גדול דעה.
מהר קץ פדות, לאום נושעה.
סובבי תורתך פעמים ארבעה:

גואל ישראל, היה נא מושיעם.
ובעיתות כאל, היה נא מרגועם.
גלה קץ ישעם, ולך לישועה:
סובבי תורתך פעמים ארבעה:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם רביעי, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום החמישי[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אנא המיחד לכבודו שמות חמשה,
הקונה בעולמו קנינים חמשה,
היוצר בבריותיו גבורים חמשה,
הושיענו בחגיגת ימים חמשה:

אנא זכר אב כרת ברית בבתרים חמשה,
והשיב רכוש למלכים חמשה,
וחנן על הפיכת ערים חמשה,
הושיענו בחגיגת ימים חמשה:

אנא זכר הנעקד בהר מור שערים חמשה,
ירש מהורו ברכות חמשה,
והשלים נפש נקובה בשמות חמשה,
הושיענו בחגיגת ימים חמשה:

אנא זכר תם נעשו לו נסים חמשה,
ויצג מבניו אחים חמשה,
כפרו שת לנזיר המחליף חמשה,
הושיענו בחגיגת ימים חמשה:

אנא המנחילנו דת ספרים חמשה,
המשמיענו דברותיו בקולות חמשה,
הכתובים על הלוחות חמשה חמשה,
הושיענו בחגיגת ימים חמשה:

אמוניך מתחננים לחבוש מחצם כמאז חבשת, • יהוה אלהי גדלת מאד, הוד והדר לבשת:
נהלני בחקותיך למען שלשת הורי, • יהוה נחני בצדקתך למען שוררי:
יריביך יאבדו אשר בתגרתם סגרתנו, • יהוה האר פניך אתנו:
יה אשר אין לו חקר שלח מבשר צור עילום, • יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום:
צפה גלותי ועניי אל נדרש לכל שואל, • יהוה צבאות אלהי ישראל:
חנון המרחם מי הקשה אליו וישלם, • יהוה חסדך לעולם:
קבל שועי מלכי וגואלי, • יהוה קראתיך הושה לי:

הושענא. הושענא:
אנא הושיעה נא. אנא הושיעה נא:

אנא יוצרי וקדושי,
שעה לחשי ורחשי,
ומחה והעבר יוקשי,
היום ביום חמישי, הושיעה נא:
אנא חושיעה נא. אנא הושיעה נא:

אנא סחה נא מוקשי,
ואל תזכר ענשי,
פנה אלי דורשי,
היום ביום חמישי, הושיעה נא:
אנא חושיעה נא. אנא הושיעה נא:

אני והו הושיעה נא, אני והו הושיעה נא:

כהושעת יקושי מלבן, • מרמסת התבן, • ובהדוש מתבן, • דששת דוששי:
ספורי עשר, • יצאו ממאסר, • פצם נא מחוסר, • נהללך ביום חמישי,
כן הושענא: אני והו הושיעה נא:

כהושעת ישורון, • מגוי יצירון, • ולך ישוררון, • אל מרים ראשי:
שפתי רננות, • פצו לך נגינות, • בתודה ובתחנות, • נהללך ביום חמישי,
כן הושענא: אני והו הושיעה נא:

מרום שוכן עד, נערץ בקדשה.
תתברך לעד, שם אל רם ונשא.
משוררים ומהללים, בשירה חדשה:
סובבי תורתך פעמים חמשה:

הושיע שרידך, אל שומר אמונים.
רחום נא חסדיך, חיש לאיתנים.
וזכר את בריתך, לנו ולבני בנים.
להושיעה להרגיעה אבן הראשה:
סובבי תורתך פעמים חמשה:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם חמישי, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום השישי[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

אנא הבורא עולמו בימים ששה,
הבונה שש צלעות לצדדים ששה,
היוצר שרפים בכנפים ששה,
הושיענו בחגיגת ימים ששה:

אנא זכר אב זנח תועבות ששה,
אחרי זקניו נולדו לו בנים ששה,
נטע אשל ובורך בקץ שנים ששה,
הושיענו בחגיגת ימים ששה:

אנא זכר הנעקד במקום מערכות ששה,
גוננתו ומלטתו מצרות ששה,
כרה מקואות לדורשי בם מעלות ששה,
הושיענו בחגיגת ימים ששה:

אנא זכר תם הוליד מן הבכירה ששה,
וצוה קחת מנחה ממינים ששה,
והגביר אבי ששה, והמבורכים בששה,
הושיענו בחגיגת ימים ששה:

אנא המחבר לאפוד שמות ששה,
המציל נפשות בערי מקלט ששה,
המורישנו חכמת סדרים ששה,
הושיענו בחגיגת ימים ששה:

הושענא, הושענא:

למען אב אץ לבא ביחוד השם ודבר המלך היה נחוץ, • בא ברוך יהוה למה תעמוד בחוץ:
למען געה למרירות מטבח ובשר באהיה אשר אהיה, • דבר יהוה שלום יהיה:
למען אשר הברית כרת לאיש תם יושב אהליו, • והנה יהוה נצב עליו:
למען זך נראית לו בשר להמוני, • חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה:
למען קוראיך בעשור אנשים ונשים וטף, • רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף:
למען שם קדשך שאון ימים תשביח, • תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח:

הושענא. הושענא:
אנא הושיעה נא. אנא הושיעה נא:

אנא הישר מערכי, • והישר מהלכי, • וכוננה את דרכי, • ללכת אל הר קדשי:
וקרא נא דרור, • לרווי ממרור, • ושיחם ערב כמו מור דרור, • היום ביום ששי,
הושיעה נא: אנא הושיעה נא:

אנא סגל סגלתך, • וקבץ קהלתך, • להר נחלתך, • מקום מקדשי:
פזורים תקבץ, • לנוה מרבץ, • ותלבישם תשבץ, • היום ביום ששי,
הושיעה נא: אנא הושיעה נא:

אני והו הושיעה נא, אני והו הושיעה נא:

כהושעת ילידי אהב, • מאור הלהב, • ומחצת רהב, • לכלות את קדשי:
סלול ומסלול, • פתחת במצלול, • לעבור עם כלול, • נהללך ביום ששי,
כן הושענא: אני והו הושיעה נא:

כהושעת יחילי קול תור, • מארץ כפתור, • ותשם מסתור, • עלימו קדושי:
סגפת פוט, • בשחין נפוט, • לחלץ עם שפוט, • נהללך ביום ששי,
כן הושענא: אני והו הושיעה נא:

שעה עליון לחשי, נערץ בקדשה.
היום לך בדורשי, בשירה חדשה.
וכבוש נא את כובשי, רפא מכה אנושה:
סובבי תורתך זאת הפעם ששה:

הקשב נא קול אביון, בקראו מן מצרים.
עם הומה בציון, בידי עמים אכזרים.
וחיש ישע ופדיון, לעם בלא הון נמכרים.
ושבות גאלתם, ימהר יחישה:
סובבי תורתך זאת הפעם ששה:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם שישי, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום שבת[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:


כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם שבת, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות להושענא רבא[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט להלן נאמר כל בכל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא:


כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ,
כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ,
וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ.
נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם השביעי, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא:
אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם:
וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות לפי מנהג חבאן[עריכה]

לאחר קריאת ההלל מוציאים ספר תורה ומניחים על גבי התיבה

קהל הציבור מתאסף סביב התיבה ולאחר מכן פותח החזן בנעימה:

חזן: הושענה, קהל הציבור חוזר אחריו: הושענה.3X
חזן: אנא ה' הושיעה נא, קהל הציבור חוזר אחריו: אנא ה' הושיעה נא. 3X
חזן: אני והו הושיעה נא, קהל הציבור חוזר אחריו: אני והו הושיעה נא. 3X
החזן עם קהל הציבור בקול רם ובנעימה מיוחדת:

למענך אלוהינו,
למענך בוראנו,
למענך גואלנו,
למענך דורשנו:

הושענות ליום ראשון:
למענך אדיר באדירים: (הושענה)
למענך בורא רוח ויוצר הרים:(הושענה)
למענך גדול העצה משפיל ומרים:(הושענה)
למענך דובר צדק משפיל ומרים:(הושענה)
למענך היודע ועד ואם יסתר איש במסתרים:(הושענה)
למענך והוא באחד ומי ישיבנו אמרים:(הושענה)
למענך זוכר ברית ישרים:(הושענה)
למענך חוקר כליות חופש כל חדרים:(הושענה)
למענך טפחה ימינך שמים ועשתה מאורים:(הושענה)
למענך יסד ארץ בצורות בקע יאורים:(הושענה)
למענך כביר כח מכבד באורים:(הושענה)
למענך לא יתמו שנותיך לדורי דורים:(הושענה)
למענך משביח שאון ימים חרה בנהרים:(הושענה)
למענך נותן רוזנים לאין ומלכים ושרים:(הושענה)
למענך סועד בחסד כסאו ובהדרים:(הושענה)
למענך ענן וערפל סביביו ונוגה ויקרים:(הושענה)
למענך פוקח עורים ומתיר אסורים:(הושענה)
למענך צופה עתידות מה יהי בסוף דורים:(הושענה)
למענך קרוב לנשברים דכאי רוח נעזרים:(הושענה)
למענך רם ונשא השכין צחיחה הסוררים:(הושענה)
למען שמך אחד לא תתן כבודך לאחרים:(הושענה)
למענך תוכן ישועת להושיע עם נבחרים:(הושענה)
חזן לבד:
הושענה,
קהל הציבור חוזר אחריו:
הושענה.