הושענות לסוכות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הושענות לפי מנהג אשכנז[עריכה]

בכל יום מימי חג הסוכות, פותחים באמירת:

הוֹשַׁע נָא

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ הוֹשַׁע נָא:   לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ הוֹשַׁע נָא:

לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ הוֹשַׁע נָא:   לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ הוֹשַׁע נָא:

אחר כך אומרים פיוט השייך לאותו יום, כמפורט להלן.

יום טוב ראשון של סוכות[עריכה]

ט"ז בתשרי[עריכה]

י"ז בתשרי[עריכה]

י"ח בתשרי[עריכה]

י"ט בתשרי[עריכה]

כ' בתשרי[עריכה]

כשחל ביום א', ג' או ה': אדון המושיע

סיום ההושענות בכל הימים[עריכה]

בכל יום מימי חג הסוכות, לאחר הפיוט השייך לאותו יום (ובהושענא רבה, לאחר שבעת הפיוטים ופסוקיהם) אומרים: כהושעת אלים וכו'. מלבד כשחל בשבת, שאז אומרים, לאחר פיוט אום נצורה, כהושעת אדם וכו'.

לאחר "כהושעת", מלבד בהושענא רבה, אומרים:

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרוֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

(קדיש שלם)

הושענא רבה[עריכה]

לאחר פתיחת ההושענות כדלעיל, אומרים הפיוטים הבאים:

למען אמיתך, אבן שתיה, אום אני חומה, אדון המושיע, אדם ובהמה, אדמה מארר, למען איתן. אח"כ אומרים כהושעת אלים, וממשיכים בפיוטים המפורטים בסדר הושענא רבה.

הושענות לפי מנהג הספרדים[עריכה]

הושענות ליום הראשון[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ. לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ. לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ. לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ: לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים. לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים. לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים. לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים. לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים. לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים. לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים. לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים. לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים. לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים. לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים. לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

אָנָּא אֵל אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְהוּא בְאֶחָד, קָרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיַּעַמְדוּ כְאֶחָד. הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד: אָנָּא זְכוֹר אָב יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ וְהָיָה אֶחָד, הֵכִין לַמּוֹרְדִים לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד: אָנָּא זְכוֹר בֵּן יָחִיד הָיָה לִפְנֵי אָבִיו אֶחָד, שְׁנֵיהֶם בְּנִסָּיוֹן הָלְכוּ כְאֶחָד, נָתַתָּ כֹּפֶר תַּחְתָּיו אַיִל אֶחָד. הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד: אָנָּא זְכוֹר תָּם הוֹסִיף חֵלֶק שְׁכֶם אֶחָד, קִוָּה לְהַפְלִיט הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד, אָסַף בָּנָיו לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם פֶּה אֶחָד. הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד: אָנָּא הַמַּשְׁמִיעֵנוּ שְׁתַּיִם בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים כְּאֶחָד, הַמַּנְחִילֵנוּ תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד, וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד. הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יוֹם אֶחָד:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

אֵל, לְיִשְׁעֲךָ צָמֵאתִי, וָאֶעֱרֹךְ נֶגְדֶּךָ. שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר, הֱיֵה לָנוּ לִישׁוּעָה. שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה: יְשׁוּעוֹת חוֹמוֹת וְחַיִל, שִׁית לְסוּרָה וְגַלְמוּדָה. יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בָּנוֹת יְהוּדָה: יָדְךָ תוֹסִיף שֵׁנִית, חִישׁ לְנוֹחֲלֵי דַת אֲרִיאֵל. יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר לְיִשְׁעֲךָ כְמֵהִים. וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ, יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים: חֶבֶל נַחֲלָתְךָ תּוֹשִׁיעַ, וְצִדְקָתְךָ יְשַׁנֵּנוּ. וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ, לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ: קוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ, תְּשׁוֹבֵב לְבֵית מְנוּחָה. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה: בִּישׁוּעָתְךָ יְרַנֵּנוּ, וְרָנֵּי פַלֵּט בְּחִכָּם. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנִי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם: רַב לְהוֹשִׁיעַ, יָרִיב רִיבָם וְיָצִיק לִמְצִיקָם. יִשְׂמַח צַדִּיק, כִּי חָזָה נָקָם: וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹאת, תְּשׁוּעָתְךָ לְשַׁנֵּן. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשַׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: אִמְרָתְךָ תָקִים, יֶשַׁע לְהָחִישׁ לִפְדוּיִם. רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם: לוֹבְשֵׁי בִּגְדֵי רִקְמָה, יָרֹנּוּ בְּכָל אֲפִיקִים. שִׂמְחוּ בַיהֹוָה, וְגִילוּ צַדִּיקִים: יִרְאוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ, בְּהוֹשִׁיעֲךָ אֶבְיוֹנַי. יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהֹוָה: קוֹרְאֵי מִקְרָא קֹדֶשׁ, יֶשַׁע יִקְרְאוּ בְּפֶצַח. שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: בָּרִאשׁוֹן בְּחַגָּם כְּהַיּוֹם, הוֹשַׁע צִיר בְּנִיבוֹ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ:

הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא: אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא:

אָנָּא אֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן, אַמֵּץ עַם נְצוּרִים כְּאִישׁוֹן, בְצַעֲקָם הוֹשַׁעֲנָא בְּלַחֲשׁוֹן, הַיּוֹם בְּיוֹם רִאשׁוֹן. הוֹשִׁיעָה נָּא: אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא: אָנָּא גְּדַע נִינֵי דִשׁוֹן, גְּאַל מְיַחֲדֶיךָ בְלַחֲשׁוֹן, וּנְטֵה לָנוּ שָׁלוֹם כְּמֵימֵי פִישׁוֹן, הַיּוֹם בְּיוֹם רִאשׁוֹן. הוֹשִׁיעָה נָא: אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא:

אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:

כְּהוֹשַׁעְתָּ יְרוּיֵי הַיְאוֹר, בְּעֻזְּךָ הַנָּאוֹר, וַתַּבְרֵק מָאוֹר, לַעֲלוּטִים כְּאִישׁוֹן: וְגַם עַתָּה כְּמוֹ כֵן, אֵל שַׁחַק שׁוֹכֵן, פְּדוּת לְעַמְּךָ הָכֵן. נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא: אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא: כְּהוֹשַׁעְתָּ סֶגֶל, דֶּגֶל מוּל דֶּגֶל, וְרֹאשׁ מוֹעֲדֵי רֶגֶל, דִּשַּׁנְתָּ דִשּׁוּן: פְּדוּיֵי אָבִיב, נְקוּבֵי עִַם חָבִיב, סוֹבְבֵי דָת סָבִיב. נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא: אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:


מוֹשִׁיעַ חוֹסִים, הוֹשִׁיעָה אֱמוּנַי. עַם בְּדָתְךָ דוֹרְשִׁים, זֶרַע אֵיתָנַי: הַפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדֶה אֶת יְהֹוָה: רְצֵה נָא שַׁוְעָתָם, שְׁעֵה נָא לִתְפִלָּתָם. בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה, הֱיֵה נָא אֱיָלוּתָם. עַם אֲשֶׁר בְּיוֹם כִּפּוּר, מִפֶּשַׁע פְּדִיתָם. אוֹמְרִים וּמְהַלְּלִים, אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה: הַפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדֶה אֶת יְהֹוָה:

כְּהוֹשַׁעְתָּ מֵאָז עֲדָתֶךָ, כֵּן הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ. נְהַלֶּלְךָ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כֵּן הוֹשַׁעֲנָא: אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא:


כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם: וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום השני[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ. לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ. לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ. לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ: לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים. לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים. לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים. לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים. לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים. לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים. לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים. לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים. לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים. לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים. לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים. לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

אנא אל אחד ומביש אומרים שנים
בחצי השם ברא עולמות באותיות שנים
יצר הכל בעבור אדם ועזרו שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא זכור אב בנה בבית אל מזבחות שנים
בנסיון הלך עם נערים שנים
וקראתו מן השמים פעמים שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא זכור בן הכמיר רחמי אב באמירות שנים
חננתו גוים שנים ולאמים שנים
ויברך הוה גביר פעמים שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא זכור היה צעיר ונחל פי שנים
ועשה מטעמים גדיים שנים
עבר במקלו את הירדן והיה למחנות שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

אנא המשמיענו תורה על ידי רועים שנים
המנחילנו עשרת דברים על לחות שנים
המאזין ומעיד בנו עדים שנים
הושיענו בחגיגת ימים שנים.

הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא.

תהלים ס"ג: אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ, מארץ שביי ופזורי,
תהלים קכ"א: אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.

הושענות ליום השלישי[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ. לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ. לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ. לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ: לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים. לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים. לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים. לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים. לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים. לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים. לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים. לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים. לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים. לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים. לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים. לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

הושענות ליום הרביעי[עריכה]

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽה: לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑ה וּ֝לְסַפֵּ֗ר כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:

בקטע הבא החזן אומר פסוק והקהל עונה אחריו, החזן אומר את הפסוק הבא, הקהל עונה אחריו וכן הלאה:
הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ:

הפיוט הבא נאמר כל יום ולקוח מסידור רס"ג:

לְמַעַנְךָ אַדִּיר אַדִּירִים.
לְמַעַנְךָ בּוֹרֵא רוּחַ וְיוֹצֵר הָרִים.
לְמַעַנְךָ גְּדוֹל הָעֵצָה מַשְׁפִּיל וּמֵרִים.
לְמַעַנְךָ דּוֹבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים.
לְמַעַנְךָ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים.
לְמַעַנְךָ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ אֲמָרִים.
לְמַעַנְךָ זַךְ וְנָקִי וּמִתְבָּרֵר עִם בָּרִים.
לְמַעַנְךָ חֹפֵשׂ מַצְפּוּן וְחוֹקֵר כָּל חֲדָרִים.
לְמַעַנְךָ טִפְּחָה יְמִינוֹ שָׁמַיִם וְעָשָׂה מְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ יָסַד אָרֶץ בַּצּוּרוֹת בִּקַּע יְאוֹרִים.
לְמַעַנְךָ כַּבִּיר כֹּחַ מְכֻבָּד בָּאוּרִים.
לְמַעַנְךָ לֹא יִתַּמּוּ שְׁנוֹתָיו לְדוֹר דּוֹרִים:

הפיוט הראשון (הלקוח אף הוא מסידור רס"ג):

החזן אומר והקהל עונה אחריו: הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא.

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
הנותן נושאי כיסאו חיות ארבעה
המציב פינות ארבעה ותקופות ארבעה

הושיענו בחגיגת ימים ארבעה

אנא זכור אב העיר ממזרח באור לימים ארבעה
רדף ויחלק על מלכים ארבעה
בשרתו לשוב זרעו לדורות ארבעה

הושיענו בחגיגת ימים ארבעה

אנא זכור בן הוגש לעקידה על קרנות ארבעה
חפר בפלשת בורות ארבעה
ויעתק לחברון קריית ארבעה

הושיענו בחגיגת ימים ארבעה

אנא זכור תם נעזר באימהות ארבעה
חינן להינצל משפטים ארבעה
בתפילתו כילכלת בניו בדברים ארבעה

הושיענו בחגיגת ימים ארבעה

אנא המוליכנו במדבר בדגלים ארבעה
ציווה למלאות בחושן טורים ארבעה
המצוונו להללו בחג במינים ארבעה

הושיענו בחגיגת ימים ארבעה

הפיוט השני:

החזן אומר והקהל עונה אחריו: הושענא, הושענא.

אל פתחך ירון שה אובד בהדומך / ה' אדוננו מה אדיר שמך:
ביער בערבה בקול יעוז / ה' ברצונך העמדת להררי עוז:
גמא צמא לישעך פוער פיו למלקושו / ה' גואל ישראל וקדושו:
דיבר ויקרא ארץ דלה אביריך מִמְּצרים / ה' דובר צדק ומגיד מישרים:
הבא שנת שילומים לאשר בדשן נידשנו / ה' הט שמך ותרד גע בהרים ויעשנו:
והרק חנית וסגור לקראת רודפי כמהים / ה' ואין עוד זולתו אין אלוהים:
זרע אדם וזרע בהמה חיש לגולת אריאל / ה' זכרנו יברך את בית ישראל:

החזן אומר והקהל עונה אחריו: הושענא, הושענא.

הפיוט השלישי:

החזן אומר והקהל עונה אחריו: אנא הושיעה נא, אנא הושיעה נא.

אנא יערב לך שועי
בלולבי בנענעי
וקרב נא קץ ישעי

היום ביום רביעי. הושיעה נא. הקהל עונה: אנא הושיעה נא.

אנא סוב נא להרגיעי
וכונן ארחי וריבעי
פעלי שעה בהשתשעי

היום ביום רביעי. הושיעה נא. הקהל עונה: אנא הושיעה נא.

הפיוט הרביעי:

החזן אומר והקהל עונה אחריו: אני וָהוּ (יש גורסים: וָהוֹ) הושיעה נא, אני והו הושיעה נא.

כהושעת יקיר / משוד מקרקר קיר / ותך ותעקיר / שוקק שיקועי
גם עתה חלץ / אלוץ ממאלץ / ומדוי לב תעלץ / נהללך ביום רביעי, כן הושענא.
הקהל עונה: אני והו הושיעה נא.
כהושעת שורק / מכף צר שורק / אשר שיניו חורק / לרצץ את גיזעי
פתע פתאום / נאמת נָאוֹם / להשביתו מלאום / נהללך ביום רביעי, כן הושענא.
הקהל עונה: אני והו הושיעה נא.

הפיוט החמישי:
ישעך הראה יה / האל גדול דעה
מהר קץ פדות / לאום נושעה

סובבי תורתך פעמים ארבעה

גואל ישראל / היה נא מושיעם
ובעיתות כאל / היה נא מרגועם
גלה קץ ישעם / ולך לישועה

סובבי תורתך פעמים ארבעה

קטע זה נאמר בכל יום (מלבד מספר היום שהוא מתחלף): כהושעת מאז עדתך, כן הושיעה את עמך וברך את נחלתך.
נהללך ביום רביעי - כן הושענא.

החזן אומר והקהל עונה אחריו: אני והו הושיעה נא, אני והו הושיעה נא.

כַּכָּתוּב: הוֹשִׁ֤יעָה׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם: וְנֶאֱמַר: וְיִהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ: לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד: לֹא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל: הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

הושענות ליום החמישי[עריכה]

הושענות ליום השישי[עריכה]

הושענות ליום שבת[עריכה]

הושענות להושענא רבא[עריכה]

הושענות לפי מנהג חבאן[עריכה]

לאחר קריאת ההלל מוציאים ספר תורה ומניחים על גבי התיבה

קהל הציבור מתאסף סביב התיבה ולאחר מכן פותח החזן בנעימה:

חזן: הושענה, קהל הציבור חוזר אחריו: הושענה.3X
חזן: אנא ה' הושיעה נא, קהל הציבור חוזר אחריו: אנא ה' הושיעה נא. 3X
חזן: אני והו הושיעה נא, קהל הציבור חוזר אחריו: אני והו הושיעה נא. 3X
החזן עם קהל הציבור בקול רם ובנעימה מיוחדת:

למענך אלוהינו,
למענך בוראנו,
למענך גואלנו,
למענך דורשנו:

הושענות ליום ראשון:
למענך אדיר באדירים: (הושענה)
למענך בורא רוח ויוצר הרים:(הושענה)
למענך גדול העצה משפיל ומרים:(הושענה)
למענך דובר צדק משפיל ומרים:(הושענה)
למענך היודע ועד ואם יסתר איש במסתרים:(הושענה)
למענך והוא באחד ומי ישיבנו אמרים:(הושענה)
למענך זוכר ברית ישרים:(הושענה)
למענך חוקר כליות חופש כל חדרים:(הושענה)
למענך טפחה ימינך שמים ועשתה מאורים:(הושענה)
למענך יסד ארץ בצורות בקע יאורים:(הושענה)
למענך כביר כח מכבד באורים:(הושענה)
למענך לא יתמו שנותיך לדורי דורים:(הושענה)
למענך משביח שאון ימים חרה בנהרים:(הושענה)
למענך נותן רוזנים לאין ומלכים ושרים:(הושענה)
למענך סועד בחסד כסאו ובהדרים:(הושענה)
למענך ענן וערפל סביביו ונוגה ויקרים:(הושענה)
למענך פוקח עורים ומתיר אסורים:(הושענה)
למענך צופה עתידות מה יהי בסוף דורים:(הושענה)
למענך קרוב לנשברים דכאי רוח נעזרים:(הושענה)
למענך רם ונשא השכין צחיחה הסוררים:(הושענה)
למען שמך אחד לא תתן כבודך לאחרים:(הושענה)
למענך תוכן ישועת להושיע עם נבחרים:(הושענה)
חזן לבד:
הושענה,
קהל הציבור חוזר אחריו:
הושענה.